המגרש שנקרא על שמו
פפ נולד לפני 50 שנה בדיוק בעיירה קטנה בקטלוניה בשם סנטפדור (7,500 תושבים), וסבא שלו היה אוהד אספניול היחיד בעיירה מלאה באוהדי ברצלונה. הקבוצה של העיירה החליטה לקרוא לאצטדיון שלה על שם פפ גווארדיולה, והוא קיבל את אות יקיר העיר.
כמעט ויתר על כדורגל
בגיל 14 הוא הצטרף ל"לה מאסיה", האקדמיה של ברצלונה. הניסיון הראשון שלו שם לא היה טוב והיה לו קשה להתאקלם. ברצלונה הגישה לו הצעה נוספת, והוא נשאר שם עד שהפך לאגדה במועדון. לימים אמר שאם ברצלונה לא הייתה מחתימה אותו שוב, הוא היה מוותר על כדורגל.
מעריץ את פלאטיני
הוא העריץ כילד את מישל פלאטיני והיה לו פוסטר של הכוכב הצרפתי מעל המיטה. פפ הצעיר אפילו הגיע קרוב אליו כמביא כדורים: לפי הגרסה היפה של הסיפור, הצרפתי פשוט לא הספיק להעניק לו חתימה והמשיך הלאה. לפי הגרסה הפחות יפה, הוא סירב לבקשתו של פפ הקטן. עצוב.
עו"ד גווארדיולה
עולם המשפט פיספס משפטן מבריק. פפ התחיל כבר בלימודי משפטים בגיל צעיר, אבל אז הבין שהעתיד שלו נמצא בכדורגל. אומרים שאם הוא לא היה כדורגלן, כנראה היה הופך לעורך דין.
אוחנה ואני
לקראת עונת 1991/92 יוהאן קרויף נתן לו הזדמנות בקבוצה הבוגרת ופפ לקח אותה בשתי ידיים. הוא היה חלק בלתי נפרד מהזכייה הראשונה של הקבוצה בליגת האלופות וזכה ב"פרס בראבו" המוענק לשחקן הצעיר המצטיין. גם אלי אוחנה זכה בפרס הזה ב-1988. בסוף אותה עונה הוא גם זכה בזהב האולימפי עם נבחרת ספרד.
פיספס את המונדיאל בגלל טעות
אחרי ברצלונה הוא רצה להגיע ליובנטוס בעקבות אלילו, פלאטיני. המו"מ לא צלח והוא חתם בברשיה, ולאחר מכן הספיק לעבור גם ברומא. במהלך התקופה שלו באיטליה הוא נכשל פעמיים בבדיקת סמים בגלל כמויות גבוהות של ננדרולון (סטרואידים) שהתגלו אצלו, ולכן החמיץ את את מונדיאל 2002. הוא לא ויתר עד שב-2007 הוא זוכה לחלוטין אחרי שהתברר כי אצל חלק מהספורטאים, הגוף מפריש טסטוסטרון בכמויות גבוהות באופן טבעי.
חובב שעוני יוקרה
פפ הוא חובב אופנה ידוע ושעוני יוקרה בפרט. השעון המיוחד ביותר איתו נצפה הוא שעון של החברה השווייצרית ריצ'רד מיל, דגם שנקרא על שמו של רפאל נדאל ושווה בערך 750 אלף אירו. לרגל הזכייה של מנצ'סטר סיטי בטרבל ב-2019 הוא קיבל מאותה חברה שעון עם רצועה בצבע תכלת, במיוחד עבורו.
רצה לאמן רק צעירים
בתחילת דרכו בברצלונה הוא אמר שהוא מעדיף לעבוד רק באקדמיה ואין לו שאיפות להפוך למאמן בוגרים. זה השתנה במהירות אחרי פיטוריו של פרנק רייקארד. פפ החליף אותו ושינה את מסלול הקריירה.
ויוה לה וידה
הלהקה האהובה עליו היא קולדפליי. הוא היה נוהג לנגן לשחקני ברצלונה את השיר "ויוה לה וידה" לפני משחקים כדי לתת להם מוטיבציה, והשיר הפך להמנון הלא רשמי של המועדון בתקופתו. צ'אבי אמר שהשיר העניק לו השראה, אבל דני אלבס אמר ש"אני לא מבין על מה הם שרים, אז השיר לא נותן לי מוטבציה".
הסרט שגרם לשחקנים לבכות
לפני גמר ליגת האלופות 2009 הוא הקרין סרט שהוא ערך עבור שחקני ברצלונה בהשראת סרט אחר, "גלדיאטור". בווידאו לא רואים יותר מדי שערים, אלא יותר מלחמה על הכדור. חלק מהשחקנים דמעו מהתרגשות אחרי הסרטון, וברצלונה ניצחה את מנצ'סטר יונייטד בגמר.
זה שבתון זה?
הוא ניצל את שנת השבתון של אחרי ברצלונה כדי ללמוד גרמנית חמש שעות ביום. לאחר החתימה בבאיירן מינכן, הוא הפתיע את העיתונאים עם גרמנית שוטפת. זה השתלם לו, כי בעונה הראשונה שלו בבאיירן היא הוכתרה כאלופה כבר ב-25 במרץ, הכי מוקדם בהיסטוריה של הבונדסליגה.
לילו ופפ
אומרים שהמאמן שהכי השפיע עליו הוא חואנמה לילו, מאמן ספרדי לא מוכר במיוחד. לילו התחיל בלה ליגה כבר בגיל 29, פפ אהב את סגנון המשחק ההתקפי שלו ולפני הפרישה הלך לשחק אצלו, במקסיקו, כדי ללמוד. השניים נשארו בקשר במהלך כל השנים עד שלאחרונה לילו מונה לעוזרו של גווארדיולה במנצ'סטר סיטי. שניהם נחשבים לעכברי כדורגל שקוראים כל ספר ומגזין אפשרי.
גולפאי חובב
גווארדיולה אוהב לשחק גולף והתחבר לשחקן הבריטי טומי פליטווד, שאף הזמין אותו לתחרות היוקרתית גביע ריידר. "למדתי הרבה מגולף, בעיקר בצד המנטלי", אמר.
כנראה אתאיסט
בכתבות פרופיל שנכתבו עליו ב"דר שפיגל" ואתר "גול" נטען כי הוא לא מאמין באלוהים. אולי דויד אלאבה הוא האלוהים שלו. הוא אמר עליו "הוא אלוהים של באיירן מינכן, הוא יכול לשחק בכל העמדות".
לעולם לא יאמן את ריאל או יונייטד
הוא הכריז כי לעולם לא יאמן את היריבות הגדולות של הקבוצות בהן אימן, כלומר אין סיכוי שתראו אותו מאמן את ריאל מדריד או מנצ'סטר יונייטד. "אעדיף לשחק גולף מאשר לאמן במועדונים הללו".
