הפרזנטציה שהציג רן בן־שמעון לסיכום מוקדמות המונדיאל בפני הוועדה המקצועית של ההתאחדות, הגיעה לידי "ידיעות אחרונות" ו־ynet. מדובר במסמך שממחיש איך רואה המאמן הלאומי את הקמפיין ומהן מסקנותיו ותוכניותיו לקראת מוקדמות יורו 2028. זו הפעם הראשונה שמסמך שכזה, הכולל שקפים רבים, נחשף בתקשורת, מאחר שמדובר בוועדה פנימית שסירבה עד היום לחשוף סיכום קמפיין.
מטרת העל שהציג רב"ש בפני הוועדה המקצועית ביום ראשון שעבר הייתה "עלייה ליורו 2028". תחילה הראה המאמן את השקפים שלו, ולאחר מכן נולד דיון נרחב שגם את תוכנו נפרסם פה. נבחרת ישראל, נזכיר, סיימה את טורניר מוקדמות המונדיאל במקום השלישי, אחרי נורווגיה ואיטליה, עם 12 נקודות – כולן הושגו מול היריבות החלשות בבית – אסטוניה ומולדובה. הקמפיין הזה ייזכר בעיקר בגלל הגנה חלשה מאוד, שספגה 20 שערים בשמונה משחקים, כולל תשעה מנורווגיה ושמונה מאיטליה.
לצד השקפים הרבים שבהם הציג בן־שמעון סטטיסטיקות שונות שסיכמו מבחינתו את הקמפיין, הוא מנה את הנקודות הנדרשות לשיפור לקראת מוקדמות היורו, כשהנקודה החוזרת הייתה, כאמור, נושא ההגנה – מהגרועות בתולדות הנבחרת. בין הנקודות לשיפור שהציג בן־שמעון ניתן למנות את התפיסה ההגנתית, מציאת איזון נכון בין התקפה להגנה, העברת המיקוד למבחן התוצאתי, הרחבת ההשקעה בבסיס השחקנים הרחב למתן מענה לבלמים, הכוונה להחזקת כדור ושליטה בקצב המשחק, וכן ידע חיצוני באמצעות השתלמויות ומחקר לטובת פיתוח הכדורגל.
מכל אלה, המסקנה העיקרית היא הרצון של בן־שמעון לעבור לקמפיין שיימדד בתוצאות, בניגוד לקמפיין מוקדמות המונדיאל שבו ניתן משקל רב לבניית הנבחרת, במיוחד לאור הסיכויים הנמוכים מלכתחילה לעלות למונדיאל, ולכן מבחינתו חובה לשפר את ההגנה.
בין בשורה לתבוסה
במקביל, בן־שמעון הציג את הנקודות שהוא רוצה לשמר, כגון תקשורת בין אישית עם השחקנים והצוות המקצועי, מעקבים מקצועיים לנבחרת שהיא קבוצה, נבחרת אמיצה, יוזמת, אקטיבית ומאמינה, שימור מעגל המנהיגות והרחבת השותפות, משחק הלחץ וגמישות המערכים, וניתוח וידיאו והתבססות על נתונים באמצעות תיעוד ותחקור.
באמצעות המצגת, בן־שמעון ניסה לקבע בקרב הנוכחים את התחושה כי הביא בשורה לנבחרת ישראל בקמפיין האחרון. לשיטתו, הנבחרת שלו הייתה "אמיצה" ו"מאמינה", הציגה משחק לחץ והייתה בה מנהיגות, אף על פי שלא ברור עד כמה הדברים מתיישרים עם התבוסות, או עם העובדה שמשחק הלחץ הוצג בעיקר מול הנבחרות הקטנות יותר, בזמן שמול הנבחרות הבכירות עלה המאמן עם הרכב זהיר יותר.
רב"ש הקדיש שקף לניתוח ספיגת השערים. הנתונים היו עגומים: הנבחרת ספגה 2.5 שערים בממוצע למשחק, מה שממקם אותה במקום השמיני מהסוף מבין כל 54 הנבחרות ביבשת. רק סן מרינו, מולדובה, ליכטנשטיין, גיברלטר, בולגריה, בלארוס ואזרבייג'ן ספגו יותר.
מאחר שבן־שמעון הגדיר את משחקה ההגנה כבעיה הגדולה ביותר, הוא הציג בפני חברי הוועדה את תוכנית העבודה שלו בנושא, שכללה בין היתר אימונים ייעודיים לשחקני ההגנה, ליווי שוטף של שחקני ההגנה במשחקי הקבוצות שלהם, ביצוע אספות הגנה לפני ואחרי משחק, ושיפור התפיסה ההגנתית והתאמה לקמפיין תוצאתי.
בשקף אחר הציג את מצבי ההבקעה של היריבות מול ישראל, אך עשה זאת באופן שגרם לאי נוחות מסוימת בקרב חלק מהמשתתפים, מכיוון שהפריד בין הנבחרות הגדולות יותר – נורווגיה ואיטליה – שהגיעו ל־71 מצבים בארבעת המשחקים מול ישראל וכבשו 17 שערים, לבין הנבחרות הקטנות מולדובה ואסטוניה שהגיעו ל־20 מצבי הבקעה וכבשו שלושה שערים בסך הכל.
בדיון נוסף הציג בן־שמעון את נתוני החזקת הכדור, שם ישראל דורגה במקום ה־22 מבין הנבחרות במוקדמות המונדיאל, וחמישית מבין 15 הנבחרות שישחקו בדרג ב' בליגת האומות הקרובה, תוך שהוא לא מפריד בין יכולת הנבחרת מול היריבות הגדולות והקטנות. הוא גם הציג את הנתון שלפיו הנבחרת ייצרה 15 בעיטות לשער בממוצע למשחק, מה שדירג אותה במקום ה־15 באירופה ושלישית מבין 15 נבחרות דרג ב' בליגת האומות, גם כאן ללא הפרדה בין הנבחרות.
הנבחרת תקיים בשני החלונות הבינלאומיים במארס וביוני משחקי הכנה, ותפתח את הקמפיין בליגת האומות בספטמבר. רב"ש הכין שקף תחת הכותרת "המפתחות להצלחה – מטרות לתקופה הקרובה עד לפתיחת ליגת האומות", שכלל בין השאר סגל שחקנים רחב שנותן מענה לסיכונים ותרחישים שונים, סגל מחובר שמתנהג בהתאם לתרבות, לערכים ולהתנהגויות המצופות ומאמין בדרך וביכולת לעמוד במטרות, שחקנים ברמת מוכנות גבוהה – מנטלית, פיזית וטקטית – להשגת הניצחונות האישיים והקבוצתיים, צוות מקצועי העובד באופן אפקטיבי וסינרגטי למימוש מטרת העל של העלייה ליורו, ואמונה של הקהל ובעלי ההשפעה ביכולת הנבחרת להצליח בהשגת מטרות העל.
בין סקנדל לפסטיבל
אחרי המצגת של בן־שמעון בפני שני פורומים – הוועדה המקצועית ותת־הוועדה המקצועית תחת איציק עובדיה ושי אהרון – הגיע שלב התחקור בתוך הוועדה. מה שהצית את הדיון הייתה הטענה לפיה "האיחור בטיסות פגע לנו בהכנות למשחקים", תירוץ שהוגדר על ידי גורמים בהתאחדות כ"מביך ולא הגון". ההתאחדות השקיעה בלוגיסטיקה של הנבחרת תקציבי עתק על מנת להבטיח הכנה מיטבית, כולל טיסות פרטיות ושרוולים מיוחדים במעבר ישירות מהאוטובוס למטוס ללא ביקורת דרכונים. הטענה הזו עוררה זעם אצל היו"ר שינו זוארץ, שהטיח: "בושה. השקענו סכומים אדירים בטיסות פרטיות, מעבר ללא ביקורת דרכונים, הגעתם מהאוטובוס ישר למטוס – על מה אתם מדברים? סתם תירוצים".
6 צפייה בגלריה
"נגד איטליה נראינו טוב מאוד". אלי דסה מול פדריקו דימרקו
(צילום: Marco Luzzani/Getty Images)
אלונה ברקת הצטרפה ואמרה: "אנחנו עדיין בתקופת מלחמה, זה משנה כל לוח טיסות. זה שיש לכם בכלל מטוס פרטי – זה דבר גדול, חוויתי את זה הקיץ עם הפועל באר־שבע לקראת מחנה אימונים או טיסות לחו"ל. הרי לא בגלל זה הפסדתם או ניצחתם".
במהלך הדיון, כשבן־שמעון הציג כי לא ידע למצוא פתרון להגנה, ברקת אמרה: "אולי שיחקת יותר מדי התקפי?", וזוארץ הגיב: "אני בכלל חושב ששיחקת הגנתי מדי, עלית עם דור פרץ כחלוץ". בן־שמעון השיב: "נגד נורווגיה זו הייתה קטסטרופה, נגד איטליה נראינו טוב מאוד, גם כשהפסדנו 3:0". ברקת הוסיפה: "אם אתה מדבר על בעיות במשחק ההגנה, אולי היה צריך לזמן שחקנים אחרים לסגל", והמאמן השיב: "חושבים על הכל".
ברקת ציינה גם את עופרי ארד, ששיחק העונה בליגת האלופות אך לא זומן לסגל, ובן־שמעון הבהיר כי "הוא כבר לא בלם, גם היה פצוע ועוקבים אחריו". ברקת המשיכה: "מי למשל הקשר האחורי שלך? נטע לביא, דן גלזר? מדבר על שיפור בהגנה ולא מביא שחקנים בעלי אוריינטציה הגנתית". בן־שמעון הודה: "נרחיב סגל, התפיסה ההגנתית פחות טובה וחייבים לשפר".
בהמשך הדיון העלו עובדיה ואהרון את הפער בין העבודה מול הנבחרת הבוגרת, שעומדת בסטנדרטים המקצועיים שהוגדרו לה, לבין הירידה של אותם קריטריונים לנבחרת הצעירה תחת גיא לוזון.
