ראיון הסיום של מאמן מכבי תל אביב לאחר משחק העונה מול הפועל באר שבע, היה לא מתקבל על הדעת. ראיונות שכאלה הורגלנו כבר לראות מעת לעת מזיו אריה, מאמן הפועל ירושלים. לאחר כל ראיון יהיר, מתנשא, ולעיתים פוגעני של אריה כלפי המראיין שרק עושה את עבודתו נאמנה, יוצא קול זעקה מאנשי תקשורת הספורט, דיונים מתקיימים בתוכניות הספורט וגינויים נזרקים להם מכל כיוון. המוסר הכפול של מי שביקר את סגנונו של אריה כל השנים, וכעת שותק כלפי סגנונו של לאזטיץ', שקוף וזועק לשמיים.
האם בשפה האנגלית קל יותר לערבב את התקשורת הישראלית? האם חוצפה אנגלית חצופה יותר מכזו בעברית? אסור לקבל את היחס הזה אל שדרת קווים ששואלת את השאלות המובנות מאליהן, ונתקלת בגסות רוח מעצבנת להחליא. בעת צפייה בראיון בבית חשתי אי נוחות בשביל מי שנתקלה באדם סגור, יהיר, לעיתים תקיף, ובעיקר לא מספק תשובות.
תשובות מספקות ורציניות היו צריכות להינתן לאוהדי מכבי תל אביב, שעם כמה שנפגע מהם, ברגע שחזר למשרת המאמן בעיניים פקוחות, צריך ז'רקו לאזטיץ' להתנהג ולהתראיין כמצופה ממנו, כן, גם בעת עצבים, תסכול ואכזבה לאחר הפסד צורם.
אז קואוץ', או שבעצם אקרא לך ז'רקו. אתה לא קדוש מעונה, לא מושיע ולא קורבן. אילו רצית ללכת בגלל אירוע פצצת התאורה (אירוע מסוכן ומיותר), הייתי באמת ובתמים מבין אותך, אך ברגע שנשארת, קח אחריות, תביט פנימה, ובעיקר תתנהג כמי שראוי לעמוד על הקווים במועדון מפואר כמו מכבי תל אביב.
שתיקת הכבשים וההכלה שהתגלתה כלפי יהירותו וחוצפתו של לאזטיץ', מעוררת סימני שאלה גם כלפי התקשורת. למה זיו אריה כן וקואוץ' לאזטיץ' לא? בעברית כן ובלעז לא? ישראלי כן וסרבי לא?
בפני לאזטיץ' עומדות כעת שתי אפשרויות, האחת: להניח את המפתחות, ולומר איני יכול עוד. השנייה: להמשיך ולעמוד על הקווים אך לא בתחושת "עושה לכם טובה", אלא ביראת כבוד וגאווה.
ז'רקו, תתבגר.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
