"מצטער, לא למדתי כימיה בקולג'"
בוב וויטסיט, מי שהיה הג'נרל מנג'ר של פורטלנד טרייל בלייזרס בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, מסביר את בחירת השחקנים שלו, לאחר שרבים ביקרו אותו על כך שבחר כוכבים במקום לתת עדיפות לתלכיד קבוצתי וכימיה בסגל.
דני אבדיה, ככוכב הגדול ביותר של פורטלנד השנה, הוא הכותב הראשי בפרק חדש של מועדון מפואר. לפורטלנד, בניגוד לערים רבות בארה"ב עם קבוצות ספורט מקצועניות, יש נציגה רק בליגה אחת מבין ארבע המובילות באמריקה. לכן הטרייל בלייזרס זוכים לליווי אדוק ואהדה אינסופית, כמעט דתית, מצד הקהל המקומי.
אבדיה מצטרף לרשימה גדולה של שחקנים ששיחקו במדי הקבוצה. ביל וולטון הוביל אותה לאליפות היחידה שלה ב-1977, קלייד דרקסלר הוביל אותה לשני גמרים ונכנע רק לגאונות של אייזיה תומאס ומייקל ג'ורדן. שני השחקנים האירופאיים הטובים בכל הזמנים, ארווידאס סאבוניס ודראז'ן פטרוביץ', שיחקו בפורטלנד, והרשימה עוד הארוכה. צריך גם לציין שפורטלנד היא חלק בלתי נפרד מחידון טריוויה ספורטיבי תחת הקטגוריה: "מי ויתרה בדראפט על מייקל ג'ורדן וקווין דוראנט כדי לבחור בסם בואי וגרג אודן?"
אבל פורטלנד הזכורה ביותר, הכישרונית ביותר, הדוגמה הכי בולטת בספורט קבוצתי למרחק הצר שבין גאונות לשיגעון, הייתה זו של סוף שנות התשעים ותחילת המאה הזו. הנפילה שלה הייתה הדרמטית וכואבת ביותר. בתחילת החודש הבא יעלה בנטפליקס סרט דוקומנטרי על אודותיה של אותה קבוצה, שכונתה אז "ג'ייל בלייזרס", משחק מילים שמשלב בין הכינוי של הקבוצה ומספר הפעמים התכוף שכוכביה עלו ברדאר המשטרתי.
"לא מודאגים ממה שהאוהדים חושבים עלינו"
ב-1999 וב-2000 פורטלנד הציבה סגל לאליפות: שילוב של צעירים סופר מוכשרים כמו ראשיד וואלאס, דיימון סטודומאייר ובונזי וולס לבין ותיקים כמו סאבוניס, סקוטי פיפן ודטלף שרמפף. ב-1999 פורטלנד הגיעה לגמר המערב מול סאן אנטוניו. זה היה מפגש בין חברה מעונבת שיודעת מה שהיא רוצה מהחיים שלה כמו IBM, לבין סטארט-אפ פרוע, אבסטרקטי, עם כיוון כללי אבל בלי דרך. המעונבים ניצחו על האפס.
שנה לאחר מכן, פורטלנד הגיעה שוב לגמר המערב, הפעם נגד הלייקרס של קובי בראיינט ושאקיל אוניל. הלייקרס עלו ליתרון 1:3, פורטלנד כפתה משחק שביעי וכבר הייתה ביתרון של 16 נקודות ברבע השלישי, לפני שקרסה, החטיאה 14 זריקות שדה רצופות ונכנעה. "אני מצפה שהמאבק מול פורטלנד ילווה את כל הקריירה שלי", אמר שאקיל אחרי הסדרה הזו, אבל זו היותה מכה מוראלית שהבלייזרס לא הצליחו להתאושש ממנה.
5 צפייה בגלריה
אחרי הסדרה הזו החלה ההתרסקות. בראיינט מול וואלאס בגמר המזרח ב-2000
(צילום: AP Photo/Mark J. Terrill)
בשנה לאחר מכן, פורטלנד הפסידה 14 מ-22 המשחקים האחרונים שלה, והפסידה ללייקרס על האפס בסיבוב הראשון של הפלייאוף, כשהיא מפסידה כל משחק בהפרש דו ספרתי. היא הודחה בסיבוב הראשון גם בשנתיים לאחר מכן ובשלוש השנים לאחר מכן לא הגיעה בכלל לפלייאוף. קינטל וודס ודריוס מיילס הצטרפו, וגם זאק רנדולף ורובן פטרסון. מנהיגים כמו בריאן גראנט וסטיב סמית עזבו, ובמקומם הגיע שון קמפ. צעירים מבטיחים כמו ג'רמיין אוניל הועברו בתמורה לדייל דייוויס ("היינו צריכים עזרה לסאבוניס בשמירה על שאקיל", הסביר וויטסיט את בניית הסגל). פול אלן, המיליארדר ממיקרוסופט, מימן את הקרקס הזה. זו התקופה שבה הסגל של פורטלנד התחיל להיראות כמו דו"ח משטרתי ולא כמו קבוצת כדורסל.
קמפ נכנס למכון לגמילה מקוקאין, פטרסון הוחתם למרות שהואשם בתקיפה מינית חמורה נגד עוזרת הבית שלו, פטרסון ורנדולף החליפו ביניהם מכות רצח בחדר ההלבשה. פעמיים. הפעם השניה הוציאה את פטרסון מהסגל לפלייאוף. לאחר מכן, רנדולף התחבא בביתו של דייוויס במשך כמה ימים בגלל שחשש שפטרסון יהרוג אותו.
שחקן אחרי שחקן נעצרו על שימוש ואחזקת מריחואנה, אבל זה בקושי עלה על הרדאר. אזעקה פרצה בביתו של סטודומאייר, המשטרה הגיעה, לא מצאה פרוצים, אבל מצאה קרוב לקילו קילו מריחואנה (ההאשמות נגדו בוטלו בגלל שהחיפוש היה לא חוקי). בהזדמנות אחרת, סטודומאייר ניסה להעביר מריחואנה בטיסה. הוא עטף את הקנאביס ברדיד אלומיניום, ונתפס לאחר שהאלומיניום צפצף כשעבר דרך גלאי המתכות. וודס נעצר לאחר ששיתף כמה מכלביו, כולל הפיטבול "הוליווד", בקרבות כלבים לא חוקיים. במקרה אחר, וודס נעצר על נהיגה במהירות גבוהה מהמותר. השוטרים הריחו מריחואנה ולאחר שמצאו אותה ברכב דרשו מוודס להציג להם תעודה מזהה. לא הייתה לו כזו, אז הוא הציג לשוטרים קלף NBA עם דמותו כדי להוכיח לשוטרים את זהותו.
וואלאס, שחטף השעיה של שבעה משחקים לאחר שאיים על שופט (טים דונהאי המושחת), היה הסמן הרגוע, הנורמלי, של הקבוצה הזו. הוא איים פעם אחת על המאמן מייק דאנליבי, כששחקנים אחרים מעודדים אותו להכות את המאמן. במקרה אחר הוא זרק מגבת על פרצופו של סאבוניס, והאחרון בתגובה איים בחדר ההלבשה כי הוא "הולך להרוג את ראשיד".
"אנחנו לא מודאגים ממה שהאוהדים חושבים עלינו", אמר וולס בראיון ב-2002, "לא אכפת לנו מהם. הם יכולים לשרוק לנו בוז כל ערב, אבל הם עדיין יבקשו את החתימה שלנו כשהם יראו אותנו ברחוב. בגלל זה הם אוהדים ואנחנו שחקני NBA". וולס נקנס ב-50 אלף דולר על ידי הקבוצה. האוהדים הראו שלו שהוא טועה. הקרחות ביציעים הבהירו כמה נמאס להם מהקבוצה ומהתדמית הרעה שהיא מוציאה למועדון, לעיר ולתושבים. "לעזאזל, אני הגעתי לעיתון כדי להיות כתב ספורט", כתב עיתונאי ספורט מקומי במאמר לעיתון, "ופתאום גיליתי שהפכתי לכתב פלילי".
ב-2003, פטרסון נעצר על תקיפה נגד אשתו כשהעונש על תנאי עדיין תלוי מעל לראשו. אשתו ביטלה את התלונה. וואלאס וסטודומאייר נעצרו על ידי משטרת התנועה בגלל נהיגה במהירות מופרזת. המשטרה הריחה מריחואנה ברכב. "אתם לא צריכים לחפש את המריחואנה", אמר וואלאס לשוטרים, "כבר עישנו את הכל".
הבעיות המשיכו לרדוף את פורטלנד וגם המזל הרע. שחקנים שהקבוצה בנתה עליהם כאבני פינה לעתיד כמו גרג אודן וברנדון רוי סבלו מפציעות. רק ההגעה של דמיאן ליליארד ב-2012 עצרה את הירידה במדרון שהתחילה בסדרה ההיא נגד הלייקרס.
כישרון לבד לא מפסיק
זו הייתה תערובת רעילה. בעלים שזרק כסף בלי חשבון. ג'נרל מנג'ר שלא למד כימיה באוניברסיטה וניסה לבנות גלקטיקוס חסרי דבק קבוצתי, עם שגעון גדלות שגרם לו לחשוב שהוא יכול לשנות אופי של שחקנים ולהשתמש בקבוצה כמעבדה לניסוי חברתי. חוסר משמעת קולוסלי, חוסר חיבור בין השחקנים לעיר וחוסר אכפתיות בין האוהדים לשחקנים. הם היו חבורה של סופר כישרונות, בלי שום חוזק מנטלי, שנתקלו בשיאם בשושלת דאנקן ולאחר מכן בשושלת קובי-שאקיל, ומעולם לא הצליחו להתחבר בחזרה מהכישלונות נגדם.
זאת הייתה הקבוצה הכי מהנה, הכי מסקרנת, הכי מוכשרת שהייתה בליגה בשנתיים שהגיעה לגמר המערב, וגם בשנתיים לאחר מכן. ראייה למשפט לפיו רק כישרון לא יכול לזכות בהכל. הקבוצה שמילאה את הדלי ובעטה בו באותו הזמן. ב-14 באפריל בנטפליקס יעלה סרט העדויות המרשיע.
