הדבר ששחקני הפועל גליל עליון הכי אוהבים לעשות אחרי אימון בוקר הוא לרדת לנהר הירדן שנמצא מרחק פסע מהאולם המיתולוגי בכפר בלום, לטבול במים ולהמשיך משם לארוחת צהריים בחדר האוכל של הקיבוץ. אם תרצו, זהו סוד הקסם של הקבוצה של ברק פלג - השקט, הרוגע, הריחוק מתל אביב בפרט ומהמרכז בכלל, והביחד.
ברוב קבוצות ליגת העל מיד אחרי האימון השחקנים מתקפלים כל אחד לביתו או לעיסוקיו, והפעם הבאה שהם נפגשים זה שוב באימון או במשחק. "הייתי בקבוצות באיזור המרכז שהשחקנים לא היו חברים אחד של השני מחוץ למגרש, וכאן זה אחרת. אין לי בכלל ספק שהחברות שנרקמה ביניהם אחרי שעות האימונים תורמת לנו על הפרקט", אומר ברק פלג, שהיה שחקן בעצמו בליגת העל במשך כמעט שני עשורים.
שלושה מאמנים - קבוצה אחת
אחרי 13 שנים של פירוקים ואיחודים, הפועל גליל עליון חזרה הקיץ לליגת העל, ולפי פתיחת העונה וההתנהלות של המערכת מסביב, לא נראה שהיא הולכת להיפרד ממנה בקרוב. שום דבר לא מקרי, המועדון, שתקציבו עומד על שבעה מיליון שקלים בלבד, היה צריך לצאת מהקופסה ובנה צוות מקצועי רחב, שאפשר להגיד שהוא המפתח להכל.
לגליל עליון יש בפועל מאמן אחד, פלג, אבל לצדו עוד שני מאמני ליגת העל - המנהל המקצועי יונתן אלון ועוזרו של פלג, אבישי גורדון. אליהם צריך להוסיף את נועם כהן בן המקום. "כשעלינו ליגה היינו בצומת דרכים איך לבנות את הקבוצה. הבנו כהנהלה שאנחנו צריכים לבסס צוות מקצועי חזק שיוכל לבנות את המועדון לכמה שנים קדימה. ידענו שברק ועוזר, טובים ככל שיהיו, עסוקים ביום-יום של הקבוצה, ואין להם זמן לתהליכי המשך", מספר יו"ר המועדון, טמיר אברהמס, רק בן 35, אבל מי שנולד בגליל ואוהד את הקבוצה מינקות.
בגליל קיבלו המלצות טובות על יונתן אלון, שחווה הרבה בליגת העל כעוזר (הרצליה, חולון, אשדוד וירושלים), ואף אימן לתקופה את הירושלמים בסיום העונה הקודמת. "השם עלה, הרמתי לו טלפון ומההתחלה זה היה סיפור רומנטי. החלומות שלו היו בדיוק החלומות שלנו. הוא רצה להיות מנהל מקצועי, ואנחנו חיפשנו אחד כזה", מוסיף אברהמס.
"זה תפקיד שלא מקובל בארץ, אבל שכיח באירופה. יש שיטה ואג'נדה. לצערי בישראל בעל המאה הוא בעל הדעה, למרות שרוב הבעלים ויושבי הראש כלל לא מבינים בניהול מקצועי", אומר אלון.
מה התפקיד שלך?
"אחראי על טיפוח שחקנים, פיתוח גופני, הצבת סטנדרט מקצועי לעבודה: מה השחקנים עושים, איך הם מתנהלים, מה עושים איתם מעבר לשעות האימונים, ענייני רפואה, כל ההחתמות, העבודה מול הסוכנים, בניית הקבוצה יחד עם ברק".
הצלע השלישית היא, כאמור, גורדון. "אבישי פנה אליי ורצה להיות העוזר שלי. אנחנו מכירים המון שנים וחברים. חשבתי שזה הדבר הכי טוב שיכול להיות. אני יודע בדיוק מה האיכויות והיכולות שלו. הוא הוכיח את עצמו כשהגיע כמאמן עם גלבוע/גליל לגמר הפלייאוף", מחמיא פלג לעוזרו.
למאמן הישראלי הממוצע תמיד יש פחד שעוזרו יחתור תחתיו כדי לקבל את הג'וב שלו. אם תעשו בדיקה מהירה מי הם העוזרים של מאמני הליגה, תוכלו לראות שהרבה מהם או שחקני עבר בלי ניסיון באימון, או לחילופין אנשי מקצוע צעירים, שהסיכוי שיקבלו את תפקיד המאמן קלוש. פלג בעצמו חטף סטירה בקריירה כאשר עבד במכבי חיפה והוחלף ע"י עוזרו, דניאל סאואנה, שהגיע למרות שכלל לא ביקש אותו.
אחרי מה שקרה לך לא חששת שבצוות איתך יהיו שני מאמנים כמו יונתן ואבישי?
"אני לא חושש ומי שרוצה לחתור מוזמן לחתור. אני חושב שזה הראה משהו רע על מכבי חיפה כארגון שהמהלך הזה קרה כי גם כשהגיע עוזר המאמן באמצע העונה, לא אני ביקשתי שיבוא אלא ג'ף רוזן החליט. היה לי מאוד ברור שזאת המטרה של חיפה, שהוא יחליף אותי. כבר פיטרו אותי פעמיים בקריירה (גלבוע/גליל וחיפה) וזה לא משהו שמטריד אותי".
פלג מפתיע ומספר שהוא זה שביקש שאלון יגיע כמנהל מקצועי: "כל הזמן חשבתי שתפקיד של מנהל מקצועי במועדון שרוצה להיות רציני הוא חשוב. זאת מכפלת כוח בארגון. לכל אחד יש את הדברים שהוא מתעסק בהם, אבל אנחנו מדברים על הכל, גם על דברים שקשורים במשחקים. ברגע ששמים את האגו בצד זה יהיה דבילי מבחינתי לא לעבוד עם יונתן, אבישי ונועם. כל אחד משלים את השני".
אלון נותן את הצד שלו: "בסוף הכל זה עניין של יחסי אנוש וסביבת עבודה. בפגישה הראשונה שעשינו אמרתי להם שאני לא מתעסק בתחום האימון, ואם הם לא רוצים שאהיה בחדר כשהם בונים תוכנית משחק אז לא אהיה. בפועל אני נמצא שם כי ברק רוצה. אני מניח שעם מאמנים אחרים זה לא היה מצליח".
דמות מעניינת נוספת בצוות היא מאמן הכושר, קוסטאס סטראטקיס היווני. "בשלוש השנים האחרונות עבדתי עם מאמן כושר זר בי-ם, וראיתי רמת ידע וסטנדרטים של עבודה שכמעט לא ראיתי בארץ", מציין אלון. "יש גם את היכולת של איש מקצוע לבוא ולהתעסק 24 שעות רק בקבוצה, מה שישראלים לא יכולים לעשות מאילוצי משפחה או עבודה נוספת. מבחינתי, החשיבות של מאמן כושר היא לא פחותה ממאמן ראשי". סטראטקיס הגיע בכלל מענף הכדורמים. הוא למד בסרביה ובהמשך הצטרף לצסק"א מוסקבה בכדורסל והיה בן טיפוחיו של מאמן הכושר שם. אלון מספר שחוץ ממנו היו עוד ארבעה מועמדים זרים לעמדת מאמן הכושר.
בינגו בזרים
את העונה החלה גליל בהפסד לי-ם, אבל יצאה ממנו לשמונה ניצחונות רצופים בכל המסגרות (ליגת העל וליגה בלקנית), מה שנתן הרבה ביטחון למערכת למרות סגל יחסית אלמוני. "אני לא מופתע מהפתיחה, אבל גם לא מסתנוור. לא חושב שמישהו באמת הכיר את השחקנים שהיו לנו. אני יודע איך הקבוצה הזאת נבנתה, ועל מה שמנו דגש. מצד שני, גם אני יודע שיבואו ימים קשים", אומר פלג.
הסגל כולל את נמרוד לוי כישראלי הבכיר, אבל שאר המקומיים צעירים (איתי מושקוביץ' וגבי צ'אצ'אשווילי) או כאלה שזאת הזדמנות ראשונה אמיתית עבורם בליגת העל (עומר טל ואלון ספיר). "אני חושב שזאת הבשורה של הקבוצה", אומר אלון. "הכנסנו שלושה ישראלים חדשים לליגה (טל, צ'אצ'אשווילי ומושקוביץ', ספיר כרגע פצוע), שלדעתי במקום אחר לא היו נראים ככה".
עם כל הכבוד לישראלים, אם לא פגעת בינגו בלפחות שלושה מתוך ארבעה זרים, קשה לך להיות פקטור בליגה, ולפי פתיחת העונה אין בכלל ספק שגליל פגעה. אייק אירבו, רכז נבחרת ניגריה, הפך לבעל הבית, וגם קלע את שלשת הניצחון המשוגעת על הבאזר אתמול ב-97:99 נגד הפועל ת"א. ברייס וושינגטון (2.01 מ' על עקבים), ששיחק בכלל בליגה הלאומית בעונה הקודמת, שולט בצבע (13 נקודות ו-8 ריבאונדים), ושאבון לואיס יחד עם קייל גיבסון (שהספיק בינתיים להיפצע) נותנים את הניסיון.
יונתן, איך משכנעים זרים להגיע דווקא לגליל המרוחק?
"אני לא מכיר הרבה מועדונים באירופה שיודעים לתת את מה שגליל נותנת - אורח חיים, הירוק, ההרים, היכולת שלך להתרכז רק בכדורסל, לא לצאת בערב לפאבים בתל אביב ולעבוד על המשחק שלך כל היום. בנוסף, יש אנשים במערכת שנותנים תחושה של בית ומטפלים בך 24/7".
אלון מציין עוד סיבה ששכנעה את הזרים להגיע: "בסוף חשוב להם לחסוך כמה שיותר כסף מהמשכורת שהם מקבלים, וגם אם זה לא כסף גדול אצלנו, הם בקושי מוציאים מהכיס כי יש להם ארוחות כאן ואין על מה לבזבז. הרבה מהם עשו גם את החישוב הזה".
"הקהל הגלילי התגלה במלוא הדרו"
מי שהפתיע כשחתם בגליל הוא נמרוד לוי, שכבר עבר במכבי ת"א וי-ם, והיה מחוזר בקיץ על ידי רוב הליגה בכסף גדול. "גליל זה מקום שאני מכיר (שיחק בקבוצה לפני שש שנים בליגה השנייה), אז לא הרגשתי שאני מגיע למקום חדש. בהתחלה עוד רציתי לצאת לאירופה, אבל ברגע שזה לא יצא לפועל, מכל ההצעות שהיו לי בארץ, זאת מגליל הרגישה לי הכי נכונה", אומר הפורוורד.
לוי מספר על שגרת היום-יום בגליל: "אני גר בקיבוץ עמיר, ממש צמוד לכפר בלום. הבאתי איתי אופניים ואני מתנהל יותר איתם מאשר עם האוטו. רוכב עליהם לאימון בוקר, אחרי זה בדרך כלל אנחנו עושים קפיצה לירדן, ארוחת צהריים בחדר אוכל ואז עוד אימון ערב. כל השחקנים גרים באיזור, בין אם זה עמיר, בית הלל או קריית שמונה".
זה לא משעמם קצת?
"אני לא חושב שזה משעמם. אני אוהב גם את המרכז, גרתי בת"א, בירושלים, באשדוד ובנס ציונה, אבל נהנה מאוד כאן. יש המון מה לראות וטבע מדהים. כן, זה קצב אחר מהמרכז, אבל זה משהו שהוא טוב לכל בן אדם בשלב מסוים בחיים".
אי אפשר לדבר על הגליל מבלי להיזכר בימי הזוהר של אליפות הדובדבנים עם פיני גרשון. "כבר בסוף העונה הקודמת התחלתי להרגיש שהגליל חוזרת לימים של פעם. איך איזור שלם ואנשים מהעבר מורידים את האבק ומתרגשים מהמותג שנקרא הפועל גליל עליון. הקסם הזה פשוט המשיך איתנו לעונה הזאת", מציין פלג, שגם הספיק להיות שחקן גליל בעברו.
יושב הראש אברהמס מוסיף: "הכל מזכיר מאוד את מה שהיה בשנות ה-90. ראינו את הניצנים בעונת הקורונה כשהאוהדים כ"כ רצו להגיע למשחקים אבל לא היו יכולים. ברגע שהיה מותר להכניס אנשים הרגשנו את הקהל הגלילי במלוא הדרו, בטח בפלייאוף. סדרת הגמר מול עפולה הרגישה כמו זאת מול מכבי ת"א ב-1993. אנחנו רואים את הטירוף הזה ממשיך היום עם מכירת המינויים והכרטיסים, וכבר חושבים איך אפשר להרחיב את כפר בלום יותר, או אפילו לבנות ארנה חדשה".
