תתקשו למצוא קורות חיים שבכלל מתקרבים לעניין ולרכבת ההרים כמו באלה של האנה האנזן. היא נולדה לפני 41 שנה בנורד ריין וסטפאליה, אולי המדינה הכי מערבית (מבחינת הפתיחות שלה) בין ה-16 שמרכיבות את גרמניה, ובטח הכי מאוכלסת בהן. אחרי התיכון למדה פיזיותרפיה, אבל בגיל 20 היא הסתכלה במראה ממרום 1.81 המטרים שלה, ואמרה לעצמה: "אני מספיק יפה להיות דוגמנית". היא זכתה בסגנות מיס גרמניה, ועברה לגור בפריז. טוב, שכחנו רק לציין שהיא בכלל נולדה כוויקטוריה שטאדטלנדר.
אחרי קריירה מוצלחת בדוגמנות שכללה קמפיינים מסחריים מוצלחים, דגמנה עבור בתי אופנה מובילים, שערי מגזינים של אופנה ומגורים במילאנו, ניו-יורק ובירות אופנה אחרות, האנזן החליטה שמשעמם לה להיות פנים יפות, והחליפה מקצוע לתקליטנית, עוד תחום שבו קצרה הצלחה לא מבוטלת, כולל סט שניגנה במצעד האהבה.
2 צפייה בגלריה
נולדה כוויקטוריה שטאדטלנדר. האנה האנזן
(צילום: IMAGO/Torsten Helmke via Reuters Connect)
נגמרה התקליטנות, התחילה האלימות. האנזן עברה להצטיין בקיקבוקסינג, עם חמש אליפויות גרמניה ואליפות עולם אחת. נגמר הקיקבוקסינג, האנזן עברה לאגרוף - ניצחה בשישה קרבות, מהם ארבעה בנוקאאוט, בין יוני 2021 לספטמבר 2022 - וזכתה בתואר אליפות העולם של ארגון האיגרוף הבינלאומי. ואז היא נפצעה בעין וזהו. מיצתה.
בכל אחת מהתחנות הללו, האנזן התעקשה לא לעשות לעצמה הנחות או קיצורי דרך - רק עבודה קשה וטיפוס במעלה הסולם. רק שהתחנה הבאה בחייה הייתה דרסטית וקיצונית, ושמה אותה כמעט מיד על הרדאר של המשרד הפדרלי להגנת החוקה, המקבילה הגרמנית לשב"כ.
איסלאם בעטיפה של פופ
האנזן מתגוררת כעת בקלן. היא המירה את דתה לאיסלאם-סוני, הפכה לאשתו השלישית של סוון לאו הסלפיסט המכונה "שוטר השריעה", שנשפט בעבר לחמש וחצי שנות מאסר על תמיכה וגיוס לארגון טרור בסוריה. הסלפיזם הוא זרם קיצוני של האיסלאם אצל הסונים, המעדיף ג'יהאד ומאבק מזויין על פני אקטיביזם פוליטי.
מאז 2024 האנזן מזוהה עם הזרם היותר רדיקלי של הסלפים. עם יותר מחצי מיליון עוקבים באינסטגרם ובטיקטוק, היא נחשבת לאחת המשפיעניות הגדולות של האיסלאם בגרמניה ובאירופה, והאישה הבולטת ביותר מבין נשים רבות העוסקות בגיוס נשים אחרות לאיסלאם. "מסעות הצלב הדיגיטליים" נקראת התנועה הזו, שנעזרת בסמארטפונים ממיטב תוצרת המערב כדי לפאר את חיי האיסלאם וחיי האישה בדת, את הצניעות לעומת חוסר המוסר של האישה המערבית החוטאת. הן מפתות בעזרת פסוקים מהקוראן לצד עצות למריחת הליפסטיק הנכון והכל בעזרת קליפים מרהיבים ומושקעים.
להאנזן יש ידע עצום לגבי מה שהדור הצעיר והדיגיטלי רוצה וצורך. היא מגיעה למיליוני אנשים. היא מוכרת לעוקביה זהות שחסרה להם בתוך התרבות הגרמנית, שהבריחה אותם מערכים כמו לאום, דת ופטריוטיות, והיא עוטפת את הכל במעטפה נוצצת של האיסלאם כתרבות פופ. "אתן צריכות לעטוף את שיערכן בחיג'אב כאילו שהוא כתר", היא אומרת לעוקביה, לצד הסתה רעילה נגד נשים מוסלמיות שאינן חובשות חיג'אב או הגדרת הומוסקסואליות כחטא.
הפרדה מגדרית ומשטרת צניעות
למרות יחסי הציבור הרעים שהאיסלאם ניכס לעצמו בעולם המערבי, יותר ויותר נשים עוזבות את הנצרות וממירות את דתן לאיסלאם. לפי הערוץ של האנזן ומשפיעניות אחרות מדובר במאות. בהתחלה היו חוקרי איסלאם ופמיניסטיות במערב שטענו כי מדובר בנשים שממירות את דתן בגלל אילוצי הבעל שלהן, אבל הגל החדש מראה שיותר ויותר רווקות מערביות מגיעות גם הן לאיסלאם כדי לחפש תשובות.
האנזן ומשפיעניות אחרות מציעות לקהל שלהן חיי קהילה, סוג של סדר בתוך עולם מפוזר ומסובך, חוקים פשוטים שאפשר לנהל תחתם ודרכם את החיים בפשטות. אף אחת לא מספרת להן על תפקיד האישה בעולם המגדרי הקשוח של האיסלאם. על הכניעה שאליה אמורה האישה להתמסר בסופו של דבר.
"יש להאנזן זמן וסבלנות ויש לה רשת קשרים בינלאומית להשיג את המטרה הסופית שלה", אמר איש מהמשרד להגנת החוקה בבוואריה, "היא ממירה הרבה ילדים צעירים לאיסלאם סלפי, לפעמים אפילו בטלפון. היא לא מנסה לשכנע אותם, היא רק מסקרנת אותם עד שהם נתפסים גם בגלל שהם מאוד צעירים ונאיבים"
המלחמה בעזה וההסתה המטורפת והאנטישמית כלפי ישראל, הביאו עוד ועוד נשים להמיר את דתן לאיסלאם. חלק לא קטן מהן היו דווקא נשים מלומדות ממעמד הביניים. מתברר שההבטחה לחיי שהיד במלחמת הג'יהאד ולמות קדושים, מדברת אל ליבן של נשים מערביות רבות שהתאסלמו. כשמוסלמים רבים הצטרפו למלחמת דעאש, כ-20 אחוז מהן היו נשים שהגיעו לעיראק וסוריה, חלק לא קטן מהן גדלו כנשים מערביות.
יותר ויותר נשים מגיעות לכיתות בתי הספר והאוניברסיטאות עם חיג'אב לראשן, יותר ויותר גברים מסתובבים בקמפוסים כמשטרת הצניעות והאכיפה. מורה באוסטריה דיווחה השנה על תלמידות רבות שהיו מסתתרות בשירותים כדי לאכול במהלך הרמדאן כדי לא להיתפס ולהיענש על ידי "שוטרי" האיסלאם. יותר ויותר אוניברסיטאות באירופה מדווחות על כיתות מופרדות מגדרית.
חופש הביטוי או הסתה?
ארגונים איסלאמיסטים מתחרים מי ייתן להאנזן יותר מימון למסעי ההופעות, ההרצאות והופעות הרשת שלה. היא מארגנת פיקניקים שנקראים "פיקניק האחיות" ומארגנת גם עליות לרגל למכה. בנוסף לכל אלו מדובר באישה עם גישה הרבה יותר ישירה וחופשית לנשים אחרות מאשר משפיענים גברים, והיא דוברת גרמנית שוטפת, ומגיעה מתרבות שמאפשרת לה להשפיע גם על מדינות מחוץ לגרמניה.
הארגונים הללו לא יכלו להמציא דמות כזו כדי להפיץ את התורה שלהם. גם יפה, גם מצליחה, גם אישה שנגעה בתהילה, שקיבלה אהבה בלי סוף, שהרוויחה המון כסף והייתה נערצת בגלל איך שהיא נראית, והחליטה לעזוב הכל לטובת האיסלאם. האישה שהיה לה הכל, מודה שהכל היה ריק סתמי, עד שפגשה את האיסלאם. שם היא התקבלה לקהילה, שם היא קיבלה את הזהות האמיתית שלה.
במידה רבה, הסיפור של האנזן הוא הסיפור המפחיד של דור שלם של גרמנים אבודים, שאורח החיים שלהם גרם להם לאבד את זהותם. הם לא מאמינים בדגל שלהם ובהמנון, הם לא מתנדבים להגן על מדינתם, הם מתביישים בתרבות ובעיקר בהיסטוריה הגרמנית
ההרצאות והכנסים שלה סגורים לקהל ואין קטעי וידיאו מהם, אבל מספיק לראות את האנזן ברשתות החברתיות. היא מפארת את האיסלאם כדת היחידה וכמקור לתוכן אמיתי, תכלית ומשמעות לחיים, מסיתה נגד תרבות המערב, נגד פמיניזם ומפארת את חוקי השריעה. כל זה העלה אותה על הרדאר של המשרדים להגנת החוקה במדינות שונות. זה עדיין נמצא תחת חוקי חופש הביטוי לקדם דת מסויימת או לבקר צורת חיים אחרת, אבל האנזן מקדמת רעיון לפיו חוקי השריעה ולא בחירת האנשים וחוקי המדינה הם שיכתיבו את הסדר החברתי בגרמניה ובמערב, ובעיני הרשויות הגרמניות מדובר בהסתה.
"יש להאנזן זמן וסבלנות ויש לה רשת קשרים בינלאומית להשיג את המטרה הסופית שלה", אמר איש מהמשרד להגנת החוקה בבוואריה, "היא ממירה הרבה ילדים צעירים לאיסלאם סלפי, לפעמים אפילו בטלפון. היא לא מנסה לשכנע אותם, היא רק מסקרנת אותם עד שהם נתפסים גם בגלל שהם מאוד צעירים ונאיבים. יש משהו מאוד ציני ואפילו נצלני במה שהיא עושה. היא לא מסבירה כלום, היא לא נותנת להם כלום, היא פשוט מזהה את הצורך שלהם להיות שייכים למשהו, והיא נותנת להם את זה".
לדברי אנשים בשירות הביטחון הגרמני, רבים מהצעירים שהמירו את דתם לאיסלאם והפכו לקיצוניים בשנים האחרונות, מצאו את דרכם וייעודם בהפגנות השנאה האנטישמיות בכל רחבי גרמניה מאז ה-7 באוקטובר.
לקבור את העבר
במידה רבה, הסיפור של האנזן הוא הסיפור המפחיד של דור שלם של גרמנים אבודים, שאורח החיים שלהם גרם להם לאבד את זהותם. הם לא מאמינים בדגל שלהם ובהמנון, הם לא מתנדבים להגן על מדינתם, הם מתביישים בתרבות ובעיקר בהיסטוריה הגרמנית.
האנזן היא סיפור מעט יותר קיצוני. תמונות העבר שלה מגלות נערה ואישה יפה, שיער בלונדיני גולש, קעקועים, תמיד עם בטן חשופה. היא ניהלה וחיה אורח חיים ניהיליסטי, תמיד תחת אור הזרקורים, תמיד זקוקה לאהבה מהקהל, על מסלול הדוגמנות, מרחבת הריקודים, בזירת האיגרוף. הפציעה בעין שסיימה את הקריירה הספורטיבית שלה, גרמה לה כמעט לעיוורון. כשהתאוששה, היא לא רצתה שום זכר מהעבר שלה, עטפה את שערותיה, את הבטן החשופה ואת הקעקועים והסתירה אותם מהעולם.
עכשיו היא אוספת עוד נער ועוד ילדה, במאבק שלה למוטט את החוקה והדמוקרטיה הגרמנית, לחסל את העולם שהשאיר עדויות לדמות שהייתה פעם, הדמות שהיא כה בזה אליה עכשיו.
