"את היית לי למראית ה-דז'ה וו, למראית הדז'ה וו", שר שלום חנוך. מי לא מכיר את התחושה הזאת? אף על פי שאנחנו חווים משהו בפעם הראשונה, נדמה לנו שכבר חווינו אותו בעבר. המצב הזה מכונה "דז'ה-וו" (מצרפתית: déjà vu – "נראה כבר").
תופעת הדז'ה-וו מאופיינת בכך שהאדם חש כאילו התנסה כבר במצב שהוא חווה בהווה. התופעה מלווה בתחושה של ידיעה מה עומד לקרות בקרוב. ואכן, חשתי כאילו כבר ראיתי בדיוק את המשחק הזה, שנגמר בהפסד על חודו של סל.
אני יכול לשער שכמוני רבים חשו את התחושה הזו לקראת אמצע הרבע הרביעי במשחק של מכבי ת"א מול אולימפיאקוס. הבעיה היא שאני חושד שרוב שחקני הקבוצה חוו את התחושה הזו גם כן.
הסטטיסטיקה מלמדת כי צעירים חווים דה ז'ה וו בתדירות הגבוהה ביותר, המוח שלהם מאותת להם שהדברים מוכרים יותר ממה שהם צריכים להיות. הבעיה היא שלעיתים זה יכול לגרום להתנהגות שהיא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה.
כשווילבקין איבד עוד כדור, כשדורסי החטיא שלשה פנויה או כשקאלויארו ירה איירבול, כשווילבקין החטיא זריקת עונשין בשניות הסיום, המוח שלהם תעתע בהם וחשו שהם בסרט שכבר ראו שש פעמים ויודעים את הסוף שלו, ופשוט לא יכולים לשנות את התסריט. מעין תחושת חוסר אונים נרכשת שלא משנה מה יעשו, הגורל קבוע.
נראה שגם שהבמאי ספרופולוס נותן שוב אותן הוראות מהסרטים הקודמים - ושוב ווילבקין מנסה להציל את המולדת לבד. כמו במאי של סרטי אימה עם עלילה מאוד דומה, שפשוט לא יודע לעשות משהו אחר. חושש לנסות משהו אחר, אולי לביים איזה סרט אקשן טוב. בז'אנר סרטי האימה, כשאתה צופה בסרט אחד, נראה לך שכבר ראית אותו, גם אם עם השם אחר. כשהבמאי־מאמן ניסה לביים סרט שונה, שבו משחקים הגנה חזקה, שלא מבצעים יותר מדי חילופים שגורמים להרכבים לא מתואמים ולא מתאימים, משחקים עם הרכב שיש בו רכז אחר מווילבקין, הסוף היה דווקא טוב. (ראו סרט האקשן נגד ברצלונה).
דה ז'ה וו רציני ללפני שנתיים: בכל פעם שמתקרבים לסגור את הבור שפתחנו ביורוליג בתחילת העונה, מגיע הפסד שמרחיק.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
= אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
