העונה שעברה של הפועל באר שבע תיזכר כאחת ההחמצות הכואבות בתולדות המועדון. הובלה כמעט רציפה של טבלת ליגת העל לאורך רוב שלבי העונה יצרה תחושה של בשלות, עומק ויציבות, אך דווקא ברגעי ההכרעה, עם הכניסה לפלייאוף העליון, התמונה התהפכה.
ההפסדים למכבי תל אביב לא היו מקריים ולא תוצר של יום רע, אלא סימפטום ללחץ מצטבר ולחוסר מוכנות מנטלית למאבקי אליפות. הקבוצה נראתה כבדה, חסרת ביטחון, וכזו שמעדיפה לא להפסיד מאשר לנצח – עמדה מסוכנת במיוחד כאשר מולה עומדת קבוצה מנוסה, מחושבת וצינית כמו מכבי תל אביב.
הביטוי “פיק ברכיים” אולי נשמע קלישאתי, אך במקרה של באר שבע הוא תיאר במדויק את המתרחש על הדשא. שחקנים בכירים, שהובילו את הקבוצה לאורך העונה כולה, נעלמו ברגעי המפתח. קבלת ההחלטות הפכה איטית וזהירה, והקבוצה איבדה בהדרגה את הזהות ההתקפית שאפיינה אותה קודם לכן. כאן נכנס לתמונה ערן קוז’וך – מאמן מוכשר ואינטליגנטי, אך כזה שחסר ניסיון בזירות של קרבות צמרת אמיתיים. בפלייאוף העליון נדרשת לא רק הכנה טקטית מדויקת, אלא גם ניהול רגשי, קריאת מומנטום ויכולת לשדר שקט וביטחון כלפי חוץ – תחומים שבהם קוז’וך התקשה, ולעיתים אף שידר חוסר ודאות כלפי השחקנים עצמם.
בסופו של דבר, האליפות לא אבדה בגלל משחק אחד או טעות נקודתית, אלא בשל פער מצטבר בניסיון ובאופי. מכבי תל אביב ידעה בדיוק איך נראים שבועות ארוכים של לחץ, איך שורדים משחקים פחות טובים ואיך מכריעים גם כשלא הכול הולך. הפועל באר שבע, לעומתה, עדיין לומדת את המחיר של הובלה ממושכת ללא קילר אינסטינקט. אם המועדון רוצה להפוך ממועמד קבוע לאלופה בפועל, הוא יידרש להפיק לקחים כואבים – הן בבניית הסגל והן בהובלה המקצועית – ולהבין שאליפות לא לוקחים רק עם כדורגל טוב, אלא עם חוסן מנטלי, ניסיון ואומץ ברגעים שבהם הכי קל להתכווץ.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
