אמיליאנו ומתיאו הם שני כוכבי רשת איטלקים (עם ערוץ פופולרי שנקרא Lionfield), שבסרטונים המשעשעים שלהם בעיקר "מפקחים" על סרטונים אחרים, שבהם אנשים מכינים אוכל איטלקי, ומזדעקים ונוזפים אם שוברים בהם ספגטי או שמים חתיכות אננס על פיצה (מה שנחשב לחילול קודש בארץ המגף).
באחד הסרטונים הם מדגימים כיצד אוהדי כדורגל ממדינות שונות צופים במשחק של נבחרתם במונדיאל – למשל: הגרמני שותה בירה, הצרפתי אוכל קרואסון והאמריקני המבורגר. כשמגיעים לאיטלקי, הספה מול הטלוויזיה ריקה והוא עומד ליד החלון ומבכה את מר גורלו, באופן שמשקף היטב את מה שהרגישו אוהדי נבחרת איטליה במהלך שני המונדיאלים הקודמים.
בעוד שישה ימים תושלם תמונת כל 48 הנבחרות שישחקו בגביע העולם הקרוב (זאת, אם לא לוקחים בחשבון את שאלת ההשתתפות של איראן, המוטלת בספק לאור המלחמה). 22 נבחרות ייאבקו על ששת המקומות הנותרים, כאשר ארבעה מהמקומות הללו יאוישו בידי נבחרות מאירופה. ניתן לומר שאוהדי הנבחרות הנאבקות על המקומות הנ"ל מגיעים למשחקי הפלייאוף בעיקר עם ציפיות ותקוות להיות על המטוס לצפון אמריקה בקיץ הקרוב, ובאופן כללי נכנסים לשבוע הזה בגישה חיובית. כולם, חוץ מהאיטלקים כמובן. אלה נכנסו לשבוע הזה מודאגים, לחוצים ובעיקר מצולקים ממה שנחשב בעיניהם לחרפה: נבחרתם הלאומית, זו שזכתה בגביע העולם ארבע פעמים (מספר דומה של זכיות כמו לנבחרת גרמניה, ומעליהן נמצאת רק ברזיל עם חמש זכיות), לא השתתפה בשני הטורנירים האחרונים, והופעתה האחרונה הייתה במונדיאל 2014 שנערך בברזיל.
בפעם הקודמת שניסו להעפיל, למונדיאל 2022, היו צריכים להדיח שתי נבחרות, וכבר במשחק הראשון, בחצי גמר הפלייאוף, הפסידו בפאלרמו לנבחרת צפון מקדוניה 1:0 משער של טראייקובסקי בדקה ה־92. לו היו שחקני ה"אזורי" עוברים את הצפון מקדונים, היו פוגשים לקרב מכריע על הכרטיס לקטאר את פורטוגל בליסבון. אזי, שעל הנייר, רונאלדו וחבורתו היו עדיפים במפגש כזה, אך שחקניו של רוברטו מאנצ'יני היו מגיעים גאים ובטוחים מאוד בעצמם, לאחר שרק שמונה חודשים קודם לכן זכו ביורו וניצחו בגמר שנערך בוומבלי את אנגליה לאחר דו־קרב מהנקודה הלבנה. ג'יג'י דונארומה, שלו מניות רבות בזכייה ההיא ובניצחון בפנדלים בגמר וכן בחצי הגמר מול ספרד, כבר אז נחשב לאחד השוערים הטובים בעולם, והאיטלקים סמכו עליו שיבלום את הפורטוגלים בדרך למונדיאל.
לניסיון הנוכחי לשוב לטורניר הגדול (תרתי משמע) מגיעים שחקניו של "רינו" גאטוזו עם הרבה פחות ביטחון. שתי התבוסות בבית המוקדמות לנורבגיה, 3:0 באוסלו ו־4:1 בסן סירו, כשבשני המשחקים ארלינג הולאנד התעלל בהגנה האיטלקית (וביתר הנבחרות בבית, כולל ישראל), הביאו למצב שבאיטליה העדיפו לא להגיע לרגע הזה. הפעם, על מנת להגיע למונדיאל, יצטרכו לנצח הערב (21:45) את צפון אירלנד במשחק שייערך בברגאמו. במידה שאיטליה תנצח, שחקניה ייסעו למשחק חוץ מול המנצחת בין וויילס לבוסניה והרצגובינה. על הנייר, האיטלקים עדיפים על כל אחת מהנבחרות, למרות שהם מגיעים כנבחרת האורחת, אך גם לפני ארבע שנים האיטלקים היו עדיפים על הצפון מקדונים, וראינו איך זה נגמר. בנוסף, לפני הרצף הנוכחי, האיטלקים השתתפו בכל טורנירי המונדיאל מ־1962 ועד 2014. ההדחה הראשונה שלהם כבר במוקדמות הייתה לקראת גביע העולם של 1958 שנערך בשוודיה, אז הודחו על ידי לא פחות מאשר צפון אירלנד, אותה, כאמור, יפגשו הערב.
סיבה נוספת לפסימיות האיטלקית נובעת מהסגל הנוכחי ומהעומד בראשו. גאטוזו, שבעשור וקצת שהוא עוסק באימון טייל ברחבי ארצות הים התיכון, לא הוכיח את עצמו בקבוצות שאימן, ולפני שהגיע לקוברצ'יאנו (מתקן האימונים של הנבחרת האיטלקית, בפאתי פירנצה) התפטר מהיידוק ספליט הקרואטית לאחר שבעונה שעברה שמט יתרון מבטיח בראשות הטבלה ואליפות ראשונה למועדון לאחר עשרים שנה.
ההתאחדות האיטלקית החליטה להחתים את גאטוזו לאחר פיטורי לוצ'יאנו ספאלטי במטרה ברורה להחזיר לנבחרת קשיחות ורוח לחימה שאבדו לה. בנוסף, קברניטי הנבחרת ראו חשיבות קריטית בייצוב ההגנה, שנחלשה משמעותית בשנים האחרונות. מאז מוקדמות גביע העולם 1966 (למעט מוקדמות יורו 1988, אליו האיטלקים לא העפילו) ועד למוקדמות גביע העולם הקודם, ממוצע הספיגות של האיטלקים תמיד עמד על פחות משער למשחק. במוקדמות יורו 2024 ספגו תשעה שערים בשמונה משחקים, ובקמפיין הנוכחי מאזנם כולל 12 ספיגות במספר משחקים דומה, שכולל שבעה שערים מנורבגיה וארבעה מישראל. גם בשנים פחות טובות של הכחולים ההגנה היוותה עוגן יציב שהחזיק אותם, אך הגעת גאטוזו לא שינתה זאת עד כה.
מבחינת השחקנים, דונארומה אמנם ירד מעט ביכולתו, ועם זאת עדיין מהווה עמוד של יציבות מאחור. דומניקו די־מרקו שורף את קו שמאל וכנראה השחקן עם הקרוסים הטובים בעולם, ויש ציפיות מקאלאפיורי שיחזיק את ההגנה, למרות שברור שהוא לא מתקרב ביכולתו לנפילי העבר בדמות אלסנדרו נסטה, ג'ורג'יו קייליני ועוד רבים וגדולים שאיישו את עמדת הבלם בנבחרת. ניקולו בארלה המנוסה וסנדרו טונאלי אמורים לתת את הטון בקישור, ובהתקפה ישנם מויזה קן שבכושר נהדר בפיורנטינה ומתיאו רטגי, שעל הנייר "ירד רמה" לאחר שנטש את אטאלנטה לטובת אל־קדיסיה והכסף הגדול בליגה הסעודית. ביחס לעבר ולכוכבים ששיחקו עבורה, הסגל הנוכחי של נבחרת איטליה אפור למדי. אולי דווקא כך, כאשר הזכייה ביורו נראית רחוקה שנות אור מהם, השחקנים יעשו את העבודה וישובו לאן שהם שייכים, לאחר מה שניתן להגדיר את שתי ההיעדרויות הרצופות כתקלה חמורה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
