הדרבי התל אביבי, מה שנחשב בעבר לחגיגה של ספורט בכדורגל הישראלי' הפך לאירוע רב נפגעים ועצורים שאפשר לכתוב עליו רבות. כל מי שמכיר אותי יודע: אני מצדד במשטרה בכל סיטואציה, בין אם זה בהפגנות או בין אם באירועי ספורט, אך הפעם יצאתי אחר מבלומפילד. תחושת פחד.
זה התחיל מתורי ענק בצד האדום והצהוב בו התייחסו לכל אוהד (אבא, אמא, בן, בת, נער ונערה) כאחרון הפושעים, הכניסו את האוהדים מצוואר בקבוק מיותר לאחר המתנה של שעה וחצי, וכשאוהדי האדומים החלו לשיר ולעודד מהתור נכנסו הפרשים. ראיתי ילד בן 8 מוחזק בידי אביו כשהוא נמלט מסוס משטרתי. ומדוע היו שוטרים ביציע? ממי או ממה הם הגנו עליי? מלבד אנטגוניזם והלהטת רוחות מיותרת, אין היגיון.

2 צפייה בגלריה
אוהדי הפועל ת"א מחוץ לאצטדיון בלומפילד
אוהדי הפועל ת"א מחוץ לאצטדיון בלומפילד
אוהדי הפועל ת"א מחוץ לאצטדיון בלומפילד
(צילום: עוז מועלם)

נמשיך מהתקווה האדומה חסרת ההיגיון שנרמסה בצורה הכי כואבת שיש. פעם אמרו לי שאם אישה רוצה להתחתן עם גבר נאמן, שלא יקום וילך כשהמצב קשה, שתתחתן עם אוהד הפועל. אין היגיון באהבה האדומה, קהל שמתהלך ללא קבוצה, שורד בקושי, מוחלף בין בעלים, משאיר את הנשמה ביציע ועוזב בראש מורם בכל הפסד כי הוא יודע שהוא חלק מהקהל הטוב ביותר בארץ. קהל שיודע שברגע שהקבוצה שלו עולה לדשא הוא ייתן את הגרון ובתמורה מבקש שהשחקנים ישרפו את הדשא.
אותו קהל חזה בדרבי, בפעם המי יודע כמה, בעוד הפסד צורם ליריבה העירונית, אבל למען האמת, לאף אחד זה לא הזיז. 22,000 אוהדים אדומים ישבו ביציעי העידוד שהוקצו להם בשקט, שקט צורם, שקט שגם השירים המתריסים של הצהובים "איזה כיף שיש הפועל" ועוד מטעמים שלא אכתוב על הדף לא הצליחו לעורר. שקט של אדם שבור, לא בגלל שהוא נמצא בדקה ה-47 והתוצאה כבר 4-0, אלא של אדם שהרגיש מושפל ממה שעבר בדרך למשחק. הקהל הזה שתק אתמול במשך 90 דקות והוציא רק קולות ייאוש ותסכול. מצד שני, קשה לי להבין איך הצהובים הכניסו כ"כ הרבה אבוקות וזיקוקים. עכשיו צריך להראות אם ייענשו בהתאם.
היריבה העירונית כבר מזמן לא לוקחת את האדומים כאתגר, זה יותר שואו לאוהדים. הנפות ידיים, התרסות ושירים זה משהו שהקהל הצהוב רגיל אליו ומצפה לו בדרבי התל אביבי, אבל גם הם לא הצליחו להבין מה הם חווים ורואים. הקהל הצהוב רגיל לחילופי קללות ושירים בין היציעים, ובגלל זה במשך דקות ארוכות ניתן היה לראות פרצופים מבולבלים כששירי ההתרסה הרגילים נענו בקיר אדום שקט בצורה של יציעי 8-7. גם 3 ניסיונות ארוכים של הקהל הצהוב לשלהב את האדומים לא הצליחו, והם נותרו עם הזחיחות שלהם ומשחק רגל מעולה שעליו אין עוררין מצד השחקנים.
זה לא היה יום טוב לכדורגל הישראלי. כולי תקווה שהיום הזה יסמל את תחילתו של שינוי, אבל דיברנו קודם על תקווה אדומה חסרת היגיון והנה היא פורצת שוב. המסקנות מהדרבי ברורות, צריך לטפל במחלה ולא בתסמינים, רק כך הספורט הישראלי יחלים ונוכל לראות את הקהלים שמחים ומעודדים, זו מטרת הספורט אחרי הכל. זה מה שצריך לקרות:
1. יש לספק זמן תפאורה בתחילת כל משחק, בתנאי שהאולטראס של הקבוצה הגיש בקשה מסודרת ואישר את אמצעי התפאורה.
2. במשחקים רגישים יש לגדר באופן מסודר תורים, לקבוע זמני כניסה לכל שער ולמזער חיכוך בין אוהדי הקבוצות היריבות.
3. אין להכניס שוטרים ליציע באופן פסיבי, רק באופן אקטיבי.
4. יש לתגבר פריסת מצלמות ולהחמיר עונשים יחידניים של אלו המנסים לפגוע באוהדים ובמהלך התקין של המשחק.
5. יש לקבוע חוקה מסודרת לעונשים בספורט יחד עם הנחיות למצבי קיצון. לא ייתכן שההתאחדות לא מאפשרת פתיחה של יציעי העידוד בגלל עונש שניתן בעונה שעברה, כשכל הגורמים המקצועיים נותנים המלצה לעשות כן.

2 צפייה בגלריה
אוהדי מכבי ת"א בטרי  הענק מחוץ לאצטדיון בלומפילד
אוהדי מכבי ת"א בטרי  הענק מחוץ לאצטדיון בלומפילד
אוהדי מכבי ת"א בתורי הענק מחוץ לאצטדיון בלומפילד
(צילום: עוז מועלם)

לסיום, נראה שמתן ציונים זה הטרנד אז אני הולך עם זה:
ההתאחדות מקבלת אצלי 1: לא הקשיבו להמלצות כל הגורמים המקצועיים, חיכו עם הודעות גינוי, ליבו את כל העניין ולא הצליחו לשלוט בסדר האירועים.
המשטרה מקבלת 3: השוטרים הצליחו להחרים המון חומרים אסורים, אבל לדעתי ההתנהגות לאחר מכן לא הייתה במקום.
השר לתרבות וספורט מקבל 2: לא שולט בעניינים, נראה שהוא חושב שפלסטרים ומשטרות יפתרו את הכל.
אוהדי הפועל תל אביב מקבלים אצלי 7 מטעמי חסד. האוהדים האדומים הראו בצורה חסרת תקדים שהם מצייתים לחוקים ושהם בסך הכל רוצים לראות כדורגל טוב. לא נזרקה אבוקה אחת, גם אל מול האבוקות הצהובות, ולא נרשמו שום אירועים אלימים משריקת הפתיחה. יחד עם זאת, ולמרות שקשה להאשים אותם, בכל זאת לא הוצגה שום יכולת עידוד ולכן ירדו הנקודות.
אוהדי מכבי תל אביב נתנו 5 וקיבלו 5 ממני בציון, סיפקו תצוגת עידוד סבירה שהייתה בעיקר שירים נגד הפועל ואבוקות אסורות שנועדו להתריס ולצפצף על החוק.
*הכותב הוא אוהד אדום
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.