אריק זאבי תמיד שידר, בין אם על המזרן או מחוצה לו, איזושהי הגינות בסיסית, טבעית. בגיל 49, שנים אחרי שפרש מג'ודו, הוא מסמן לעצמו יעד חשוב עם יומרה לא פשוטה: לנקות עד כמה שאפשר את הספורט מסמים וחומרים אסורים.
המדליסט האולימפי הצטרף לסטארט־אפ הישראלי MyoLogIQ, שמפתח טכנולוגיית בינה מלאכותית לזיהוי שינויים חריגים בגופם של ספורטאים באמצעות תמונות. כעת, כשהסוכנות למניעת סימום בספורט נערכת לפיילוט ראשון עם החברה, זאבי מספר כיצד הגיע למיזם.
הוא כבר עמד על הפודיום האולימפי, זכה במדליות באליפויות אירופה ואליפויות עולם וחווה מקרוב את עולם הספורט התחרותי, על ההצלחות, האכזבות והמאבק הבלתי פוסק על כל יתרון קטן. כעת הוא מוצא את עצמו מעורב במאבק מסוג אחר: הניסיון להפוך את עולם הספורט לנקי והוגן יותר, באמצעות טכנולוגיה ישראלית שעשויה לשנות את הדרך שבה מאתרים ספורטאים החשודים בשימוש בחומרים אסורים.
הכול התחיל בפגישה עם שני יזמים ישראלים, ארן קריטי ויניב שלזינגר, שהציגו בפניו רעיון לפיתוח מערכת בינה מלאכותית המסוגלת לנתח תמונות של ספורטאים ולאתר שינויים גופניים חריגים שעשויים להצביע על שימוש בחומרים משפרי ביצועים. זאבי לא היה צריך הרבה זמן כדי להבין את הפוטנציאל. "נכנסתי למיזם אחרי פגישה שהייתה לי עם ארן ויניב, שבה שמעתי על הרעיון שלהם ומיד התחברתי אליו", הוא מספר. "הרעיון אצלם הגיע מכאב אישי ואני ישר ראיתי את החזון הגדול, לנקות את הספורט העולמי מסמים. גם ריגשה אותי המחשבה שצעד כזה משמעותי בספורט העולמי יגיע דווקא מישראל".
מאחורי הרעיון של חברת MyoLogIQ עומדת חוויה שעברו מייסדיה במהלך ליווי משלחת ישראלית לתחרות ספורט באחד מענפי הכוח באירופה. לדבריהם, במהלך התחרות הם נחשפו לתופעה של שימוש בחומרים משפרי ביצועים בקרב מתחרים ממדינות אירופה, ולפער הבלתי הוגן שהתופעה עלולה ליצור מול ספורטאים שמתחרים באופן נקי. החוויה הזו הובילה אותם לחפש פתרון טכנולוגי שיאפשר לזהות סימנים מחשידים עוד לפני התחרויות ולסייע לגופי האכיפה למקד את הבדיקות.
ד"ר דניאל הרשטיין, מנכ"ל הסוכנות הישראלית למניעת סימום בספורט, מסביר: "הסוכנות פועלת להטמיע חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות במאבק למען ספורט נקי והוגן. שילוב כלי בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת מאפשרות לנו יכולות חיזוי שלא היו זמינות בעבר"
עבור זאבי, החיבור היה כמעט טבעי. כמי שבילה שנים בצמרת הספורט העולמי, הוא מכיר את החשיבות של תחרות הוגנת ואת המשמעות של התמודדות מול יריבים בתנאים שווים. אלא שהפעם, במקום להתמודד על המדליה בעצמו, הוא מבקש לסייע ביצירת התנאים שיאפשרו לדורות הבאים של הספורטאים להתחרות במגרש משחקים שוויוני יותר. טוהר המידות מאוד דיבר אליי, וגם להוביל משהו בספורט העולמי", הוא מסביר.
כלי מודיעיני
המאבק העולמי בסימום בספורט מתנהל כבר שנים כמרדף של חתול ועכבר. מצד אחד, סוכנויות למניעת סימום המבצעות בדיקות דם ושתן ומנסות לאתר שימוש בחומרים אסורים, ומנגד, ספורטאים וגורמים אחרים שמנסים להתחמק מגילוי, לעיתים באמצעות תכנון מדויק של מועדי השימוש והפסקתו כדי לצמצם את הסיכוי לאיתור החומרים בבדיקות.
כאן נכנסת לתמונה הטכנולוגיה של MyoLogIQ. המערכת שפיתחה החברה מבוססת על ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית, ומיועדת לנתח תמונות של ספורטאים לאורך זמן, לזהות שינויים מורפולוגיים ומבניים בגופם, ובהם שינויים חריגים בקצב ההתפתחות הגופנית ובפרופיל השריר, ולהפיק הערכת סיכון שעשויה לסייע בהחלטה את מי לבדוק.
הרעיון הוא שהמערכת תשמש מעין כלי מודיעיני, שיאפשר לזהות סימנים מחשידים ולהפנות את תשומת הלב של הגורמים המקצועיים למקרים שבהם יש הצדקה לבחינה נוספת. כעת הרעיון של היזמים עומד בפני מבחן משמעותי: הסוכנות למניעת סימום בספורט בישראל החליטה לקדם פיילוט מחקרי עם החברה, שבמסגרתו תיבחן האפשרות לשלב את הטכנולוגיה ככלי תומך החלטה במערך הבדיקות.
ד"ר דניאל הרשטיין, מנכ"ל הסוכנות למניעת סימום בספורט
(צילום: באדיבות הוועד האולימפי בישראל)
אחת הבעיות המרכזיות במאבק בסימום היא היכולת לבחור באופן יעיל את הספורטאים שייבדקו. עלותה של בדיקת סמים עשויה להגיע ליותר מ־2,000 שקל, והדגימות נשלחות לאנליזה במעבדות המוסמכות לכך. לכן, האפשרות לקבל אינדיקציה מוקדמת לגבי ספורטאים שמצריכים בדיקה עשויה להפוך את מערך האכיפה לממוקד ויעיל יותר.
בסוכנות מדגישים כי מדובר בשלב זה בפיילוט מחקרי בלבד. הטכנולוגיה אינה מחליפה בדיקות דם ושתן, אינה מהווה הוכחה לשימוש בחומרים אסורים ואינה יכולה לשמש בפני עצמה בסיס לקביעה שספורטאי הפר את הכללים. מטרתה לבחון האם ניתן לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בהתאם לאינדיקציות שהמערכת מספקת, בכפוף לכללי WADA.
ד"ר דניאל הרשטיין, מנכ"ל הסוכנות הישראלית למניעת סימום בספורט, מסביר: "הסוכנות פועלת להטמיע חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות במאבק למען ספורט נקי והוגן. שילוב כלי בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת בפעילות המחקרית שלנו הוא קפיצת מדרגה טכנולוגית, המאפשרת לנו לבחון מודלים של ניתוח נתונים מתקדם ויכולות חיזוי מבוססות דאטה שלא היו זמינות בעבר. הפיילוט נולד מתוך רצון לרתום את האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי כדי לייצר פתרונות דיגיטליים חכמים שיסייעו בקידום יעדי הסוכנות".
למקד את הבדיקות
מבחינתו של זאבי, המאבק בסמים הוא רק תחילת הדרך. כבר בפגישה הראשונה עם היזמים הוא זיהה אפשרויות נוספות לשימוש בטכנולוגיה: "מעבר לנושא הסימום, מיד הבנתי את האפשרויות הרבות שנובעות משם, סקירת אחוזי שומן, אחוז שריר ועוד". לדבריו, החברה כבר קיימה פגישות עם מספר אנשי מפתח בספורט הישראלי, בעיקר בתחומים הרפואיים והפיזיולוגיים, במטרה לבחון אפשרויות לשילוב הטכנולוגיה המדוברת.
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
הפוטנציאל שעליו מדבר זאבי אינו מסתכם בזיהוי סימנים מחשידים. יכולות ניתוח גוף באמצעות תמונה עשויות בעתיד לסייע גם במעקב אחר שינויים בהרכב הגוף, בהתפתחות מסת השריר ובמדדים נוספים הרלוונטיים לאימונים ולמעקב מקצועי אחר ספורטאים. "אנחנו גאים שהסוכנות הישראלית בחרה להוביל את המהפכה בעולם הטכנולוגי הזה. אנחנו בטוחים ששילוב המערכות בינינו ישנה את עולם הסימום בספורט ואנחנו בטוחים שזה יהיה מודל עולמי", אומר זאבי.
למעשה, הפיילוט החדש מצטרף למאמצים של הסוכנות הישראלית לאמץ טכנולוגיות מתקדמות במאבק בסימום. ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהטמיעו בדיקות באמצעות דם יבש, המבוססות על דקירה באצבע במקום נטילת דם רגילה מהווריד. בשלב הבא מתכוונים בסוכנות לבחון את המערכת בשיתוף איגודי ספורט ולבדוק עד כמה האינדיקציות שהיא מספקת אכן מאפשרות למקד טוב יותר את מערך הבדיקות.
עבור אריק זאבי, שכבר הביא לישראל מדליה אולימפית על מזרן הג'ודו, האפשרות לקחת חלק במהלך שישפיע על הספורט העולמי כולו היא אולי ההישג הבא שהוא מבקש לרשום, הפעם לא כספורטאי אלא כשותף למיזם טכנולוגי ישראלי.
