קל לזכור את כל הזריקות שביל ראסל חסם, או את 11 האליפויות שלקח בשנות ה־50 וה־60, אך מעבר לרשימת התארים הבלתי נגמרת, הדומיננטיות המוחלטת של בוסטון בה שיחק ושנותיו ההישגיות כמאמן הקבוצה, ביל ראסל ייזכר כאחד מאבני הדרך בתהליך שעברו השחקנים השחורים בליגה מהקמתה ועד היום.
היום, בשנת 2022, בליגה שמקדמת רעיונות של שוויון ואחווה בין כולם, הרבה שחקנים מביעים דעותיהם על המצב החברתי, משמשים כפנים של ארגונים סוציאליים ואף מקדמים אג'נדות פוליטיות במערכות בחירות.
2 צפייה בגלריה
ביל ראסל שחקן בוסטון סלטיקס
ביל ראסל שחקן בוסטון סלטיקס
ביל ראסל שחקן בוסטון סלטיקס
(צילום: AP)
די להיזכר בתמיכה של שחקנים כלברון ג'יימס וסטפן קרי, הפנים של הליגה, כקמפיין של ג'ו ביידן לנשיאות ארה״ב והילרי קלינטון לפניו.
אך מעורבות חברתית של הכוכבים הפכה לדבר שבשגרה רק בשנים האחרונות. בשנות ה־50, כמעט מאה שנים אחרי ביטול העבדות בארה"ב, ביל ראסל היה פורץ דרך לשחקנים של היום והפנים של המאבק של השחורים בליגה.
״האבטיפוס היה ראסל", אומר אל שרפטון, פעיל למען זכויות אזרח בראיון. הוא המשיך: ״עכשיו זה טרנדי לנקוט עמדה במדיות החברתיות, הוא עשה זאת לפני שזה נהיה מקובל, הוא קבע את הטרנד״.
כאחד שנולד בלואיזיאנה, מדינה בדרום ארה״ב בה הייתה סגרגציה כמעט אבסולוטית בין שחורים ללבנים, ביל ראסל הקטן חווה הרבה מקרי גזענות כילד. ראסל מספר על פעם אחת בה עובד בתחנת דלק סירב לשרת את אביו לפני האנשים הלבנים בתור, וכאשר ניסה אביו של ראסל ללכת, איים עליו העובד עם רובה שיחכה לתורו.
בסדרת הגמר הראשונה שלו, בעונת הרוקי, ביל ראסל היה השחקן השחור היחיד בשתי הקבוצות. בוסטון ניצחה בסדרת הגמר הזאת יחד עם ראסל, ובעוד עשר נוספות לאחר מכן. ״תראו מה עשינו, הראינו להם שגיוון עובד״, אמר ראסל לקהל שעודד אותו כאשר הוא קיבל מגן הוקרה בבוסטון.
ראסל אף סיכן את הקריירה שלו למען זכויות השחורים בארה״ב. הוא צעד עם ד״ר מרטין לותר קינג בצעדה למען חופש בוושינגטון ב־1963, אחרי חמש אליפויות רצופות, ואף הוזמן לשבת מאחורי ד״ר קינג על הבמה, וסירב.
כשמדגר אוורס, אחד הקולות המשפיעים במאבק לזכויות שחורים דאז, נרצח, ראסל התקשר למשפחתו והציע את עזרתו. המשפחה ביקשה שראסל יפתח מחנה כדורסל מעורב לילדים בדרום, סיכון בטיחותי עבורו במדינות שלא ראו זאת בעין יפה. ראסל הסכים.
כ־4 שנים לאחר מכן, כאשר מוחמד עלי, מגדולי המתאגרפים אי פעם, סירב להתגייס לשורות צבא ארה״ב במלחמת וייטנאם, ראסל - יחד עם לו אלסינדור (לימים קארים עבדול ג׳אבר) - עמדו לצידו. זאת לא הייתה עמדה פופולרית, אך לראסל לא היה אכפת. מיד לאחר מכן כתב ראסל שהוא מקנא בעלי.
״יש לו אמונה מוחלטת במה שהוא עושה״, כתב כוכב הסלטיקס בספורטס אילוסטרייד, ״אני לא מודאג לגבי מוחמד עלי, הוא האדם המתאים ביותר להתמודד עם מה שצופן לו העתיד, אלה שאני מודאג מהם הם השאר בינינו״.
בנוסף להיותו פעיל חברתית בשנותיו כשחקן, ראסל השפיע רבות גם על שחקניו בשנותיו כמאמן. ספנסר היווד, ששיחק אצל ראסל בסיאטל סופרסוניקס, מספר שראסל תמיד תמך בפעולות של שחקניו, אך ביקש ממנו לא להגזים.
2 צפייה בגלריה
ביל ראסל שחקן בוסטון סלטיקס עם רד אורבך
ביל ראסל שחקן בוסטון סלטיקס עם רד אורבך
ביל ראסל שחקן בוסטון סלטיקס עם רד אורבך
(צילום: AP))
״הוא היה אומר לי ׳אל תעשה מעשה קיצוניים כי אתה עדיין שחקן, אל תסכן את הקריירה שלך׳, הוא התווה לי את הדרך״.
ראסל אף פעם לא דאג לגבי ההשלכות הגזעניות על המעשים שלו. הוא לא הוטרד מהקללות הגזענית שחטף באולמות בכל המדינה, או כאשר משחיתים פרצו לביתו, ציירו על הקירות של ביתו ציורים בוטים.
״אמרתי אז, אני לא מפחד מאנשים שבחירתם היא להגיע באישון לילה״, אמר ב־2020 למגזין ״סלאם״. פעולותיו האמיצות של ראסל גרמו לכך שבשנת 2011 העניק לו הנשיא דאז ברק אובמה את ״מדליית החופש״.
״במשך עשורים ביל ספג עלבונות וונדליזם, אך מעולם לא נתן לזה לעצור אותו״, אמר הנשיא במעמד ההענקה, ״למדתי רבות מהדרך בה הוא שיחק, הדרך בה הוא אימן והדרך בה הוא חי״.
פעולותיו של ראסל לא הפסיקו כשפרש. בשנים האחרונות היה קול משמעותי בתנועת ״Black lives matter", והיה אחד מהתומכים הנלהבים של קולין קאפרניק במאבקן למען צדק לשחורים באמריקה.
את השפעותיו של ראסל על השחקנים היום אפשר היה לראות ב־2020, כאשר מילווקי באקס החליטה לא לעלות למשחק פלייאוף בעקבות אלימות שוטרים, זכר למשחק ב־1961 אותו ראסל החרים כי לא הסכימו לשרתו במסעדה מכיוון שהיה שחור.
״הוא עשה זאת הרבה לפני שהשחקנים האלה נולדו״, אומר שרפטון, ״ומה שהם צריכים להבין זה שכל פעם שאחד השחקנים עולה עם חולצה שכתוב עליה ״אני לא יכול לנשום״ או ״חיי שחורים חשובים״, הם אולי לא יודעים זאת, אבל הם ׳עושים את הביל ראסל׳״.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.