ב-4 באוקטובר 2023 נקבע כי מרוקו, לצד פורטוגל וספרד, תארח את משחקי הגביע העולמי ב-2030. ההחלטה - שהגיעה לאחר שמרוקו ניסתה לקבל את האירוח ונכשלה לא פחות מחמש פעמים מאז 1994, ולצד ההצלחה העצומה של הנבחרת הלאומית ב-2022, אז הפכה לאפריקאית הראשונה שעולה לחצי גמר המונדיאל - גרמה לפרץ של שמחה עצומה בין אוהדי הכדורגל והתושבים.
העסקנים והפוליטיקאים הפנימו מיד: ביחד עם אירוח אליפות אפריקה שתתחיל מחר (ראשון), מדובר בהזדמנות גדולה להראות לעולם את התרבות המרוקאית, האירוח - והבנייה המפוארת. תשעה אצטדיונים חדשים או משופצים - כולל אצטדיון חסן השני, שיהיה הגדול בעולם (115 אלף מושבים) ויעוצב בצורת אוהל מסורתי בעלות של 500 מיליון דולר – בניית מלונות פאר, שדרוג לרכבת מודרנית, טרמינלים חדשים, תחנות אוטובוס וכבישים מהירים, וגם הזדמנות נפלאה להפיק רווחים שיעזרו לפיתוח תשתיות, יעודדו השקעות סוציאליות וכלכליות, ויהוו השראה ומשאבה של כבוד לאומי עבור הנוער במדינה. וגם הזדמנות טובה להראות לעולם ומשקיעיו כי מרוקו מתבדלת משכנותיה ליבשת.
4 צפייה בגלריה
יהיה הגדול בעולם. הדמיה של אצטדיון המלך חסן השני
(צילום: Populous via Handout/Getty Images)
אבל "יאללה ואמוס" - הסלוגן של המונדיאל ב-2030 - זכה לקריאת השכמה מהירה במרוקו. הבולדוזרים הגיעו ופינו את שכונות ובתי העניים מקו החוף כדי לפנות מקום למגדלים מפוארים, רוכלים המרוויחים את משכורתם מתעשיית הענק של תיירות במרוקו (המדינה המתויירת ביותר באפריקה עם 17 מיליון תיירים בשנה) פונו מהכיכרות והרחובות המרכזיים, ואף אחד לא מבין איך יושג המימון לכל הפרויקטים, כשבית המלוכה לא ממש נותן רמז. במרץ, לראשונה זה חמש שנים, הציעה מרוקו אגרות חוב ממשלתיות בשווי של 2 מיליארד אירו, אבל המחיר יהיה גבוה לפחות פי שתיים.
המחאה ששככה
אבל למרוקו יש בעיות אחרות, חמורות יותר. תשתיות הבריאות והחינוך שלה תקועות מאחור. במרוקו יש רק 0.73 רופאים ל-1,000 תושבים (הממוצע העולמי הוא 1.71 ובאיחוד האירופי המספר הוא 4.12), וההכנות לגביע העולמי יהפכו את המצב לגרוע יותר עבור מי שלא גר בערים המרכזיות. שיעור האבטלה עומד על 13 אחוז, וכמעט פי שלושה בקרב צעירים. לפי סקר, שליש מתושבי מרוקו הביעו את רצונם לעזוב את המדינה מסיבות כלכליות. בעיני רבים, האצטדיונים והבתים המפוארים לא נועדו להאיר את עיני המשקיעים, אלא נבנו כדי להסתיר את חרפת העוני, את חסרי הבית, את המספר העצום של תושבים חסרי שיניים. קורבנות רעידת האדמה ליד מרקש עדיין מחכים באוהליהם לפיצויים, שנתיים אחרי האירוע. לא רחוק מהם, בריזורט ארבע העונות במרקש, אפשר להזמין בלובי פחית קולה במחיר 8.60 אירו. הרבה מצפים לגביע העולמי והתנופה הכלכלית שהוא יביא, אבל לא מעט חוששים ממה שיקרה אחרי, ומה מרוקו תעשה עם כל הבניינים החדשים, כולל אצטדיון של 115,000 מושבים.
יותר מ-50 אחוז מאזרחי מרוקו הם מתחת לגיל 35. הזעם היה חייב לפרוץ, גם בגלל אי השוויון והשחיתות וגם בגלל ההשקעות בכדורגל והזנחת האזרחים. בספטמבר, אחרי ששמונה נשים מתו במהלך הלידה שלהן בבית חולים אחד באגאדיר, יצאו המונים לרחובות עם שלטים שקראו "אנחנו רוצים בתי חולים, לא אצטדיוני כדורגל". שלושה נהרגו בידי כוחות הביטחון, מאות נאסרו. למחאה הם קראו "דור זי 212", קידומת הטלפון של מרוקו.
המעצרים והאלימות הפחידו את הנוער. ב-14 באוקטובר, מרוקו ניצחה את הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו 0:1 במוקדמות הגביע העולמי וכולם חזרו לדבר על כדורגל. המהפכה שככה. עכשיו היה אפשר להתחיל לטפל בכלבים המשוטטים.
הוצאות המוניות להורג
המטרה לקראת אירוח הגביע העולמי ב-2030 היא לנקות את מרוקו כליל מכלבים ושאר חיות רחוב (במרוקו כמעט ואין כלבי בית: לפי הדת מדובר בחיה נחותה ומלוכלכת שנחשבת לאויב ממשי). אין בתי מחסה לחיות, אין כמעט וטרינרים. אירוח אליפות אפריקה שימש כחזרה גנרלית להעלים את הכלבים מרחובות המדינה. בחודשים האחרונים הוצאו להורג אלפי כלבים במרוקו בשיטות מגוונות ומחליאות.
מאות כלבים נורו למוות, מאות הורעלו או הועלו באש. במקרים הקיצוניים ביותר, עדרים של כלבים נלקחו למכלאות מגודרות, הושארו שם ללא אוכל, ואכלו אחד את השני עד שמתו. אלפי כלבים הוצאו להורג במטרה לייפות את ערי מרוקו לקראת אירוח אליפות אפריקה ואליפות העולם. ארגוני זכויות חיות עולמיים מדברים על הוצאה להורג של כמיליון כלבי רחוב מתוך שלושה מיליון החיים במרוקו עד לפתיחת הגביע העולמי ב-2030. לרשויות יש תחזית "אופטימית" יותר של חיסול 99 אחוז מכלבי הרחוב במדינה.
4 צפייה בגלריה
כל עיר מטפלת בכלבי הרחוב שלה בשיטות שונות. כלבים משוטטים במרכז לסירוס ולחיסון בפאתי רבאט
(צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
ארגוני זכויות חיות גם דורשים מספונסרים וראשי פיפ"א להתערב ולאיים על הממלכה בעונשים אם תימשך ההוצאה ההמונית להורג של החיות. פיפ"א אמנם הודיעה שמרוקו התחייבה לשלומם ובריאותם של בעלי החיים בתחומה כשהגישה את ההצעה לאירוח, אבל מאז שנודעו ממדי התופעה בחודשים האחרונים, הארגון לא הוציא שום הודעת גינוי בנושא. אולי כי אין שם כסף להרוויח. הספונסרים לא רוצים לגעת בנושא הזה. גם אם היו מתערבים, קשה להאמין שהיו מצליחים לשנות את רוע הגזירה עבור בעלי החיים.
המלך הוא הסמכות הגבוהה ביותר במרוקו. יש אמנם ממשלה פרלמנטרית וראש ממשלה שהמלך ממנה מהמפלגה שזכתה בבחירות, אבל המלך הוא הפוסק האחרון בעניינים שבאמת חשובים במדינה. כשהמלך רצה, הוא עירב שרי ממשלה, הבטיח רפורמות, דרש שההכנות לטורנירים לא יבואו על חשבון ההשקעה בתשתיות ובצעירים, ובעצם הצליח לסיים את ההפגנות באוקטובר. מאז 2019 יש צו מלכותי שאוסר על הריגת כלבי רחוב, אבל אף אחד לא ממש שם על הצו הזה. אם המלך היה מתערב שוב, יכול להיות שעוד כלבים היו ניצלים.
שלוליות דם בדרך לבית הספר
ההוצאות האכזריות להורג על מזבח הכדורגל מתרחשות במקומות ציבוריים לעיני אנשים רבים, כולל ילדים. שירותי בתי הספר והרווחה במרוקו וארגוני זכויות חיות עולמיים כבר דיווחו על כמה מקרים של ילדים שהתעללו בחיות, כולל שלושה מקרים שבהם הילדים תלשו את הרגליים של הכלבים ממקומן. "בכל יום שבו הלכתי לבית הספר, היו שלוליות של דם בצדי הדרך", אמרה תלמידה מרוקאית ל-CNN ביוני, בשנה האחרונה זה הפך לספורט. אנשים צדים ויורים בהמון כלבים באופן שיטתי, כמו שציידים יורים בברווזים".
4 צפייה בגלריה
מפגין נגד הרג הכלבים פורץ למגרש במהלך משחק של וידאד קזבלנקה בגביע העולם למועדונים, בקיץ
(צילום: AP Photo/Chris Szagola)
הרשויות במרוקו מנסות לנטרל את יחסי הציבור הרעים שהמדינה מתחילה לקבל בערוצים בינלאומיים. לדבריהן, כלבים משוטטים מהווים מפגע ציבורי, כיוון שרבים מהם חולים בכלבת. לדברי הרשויות, בשנה שעברה ננשכו מאה אלף תושבים במרוקו על ידי כלבים, 40 אחוז מהם ילדים מתחת לגיל 15.
אבל זה עדיין לא מסביר את המראות הנוראים: אנשים שיוצאים לרחוב בלילות עם כלי נשק ויורים בכלבים, אחרים קושרים את הכלבים בכבלי מתכת וזורקים אותם לחלק האחורי של טנדרים או משאיות, שכבר מלאים בגוויות כלבים. לכלבים חסרי המזל באמת מחכה מוות על ידי הרעלה בסטריכנין, חומר שאסור לשימוש בארצות רבות בגלל הסבל שהוא גורם לחיות.
לא הממשלה "מטפלת" בכלבי הרחוב, אלא כל עיר בנפרד ובשיטות שונות. בעיר אחת לדוגמה מציינים לטובה חברה שהצליחה להעלים עשרים אלף כלבים בשנה האחרונה. בעיר אחרת מוצע פרס כספי עבור מי שמוכיח שהוא הצליח להעלים כלבים מהרחוב. אם מדובר בילדים, הם מקבלים פרס של ארוחה במתנה.
