אני לא אוהד את מכבי תל אביב בכדורסל. אני לא שונא את הפועל תל אביב בכדורסל. ועם זאת, אני מאוד שמח שמכבי תל אביב ניצחה בסדרת הגמר וזכתה באליפות המדינה בכדורסל. מבחינתי הניצחון של מכבי תל אביב והזכייה באליפות הם ניצחון רוח הספורט.
אם ניתן ללמוד מהיקף ההשקעה שלו בהפועל תל אביב בשנתיים האחרונות, ניתן לומר שעופר ינאי הוא איש עסקים ממולח ומוצלח. אני מניח שהוא מכיר את רזי ודרכי ההתנהלות בעולם העסקי. עם זאת, לנוכח ההתנהלות שלו בעונה האחרונה, הוא עדיין צריך ללמוד את רוח הספורט, כי בסופו של דבר, להתנהלות שלו וההשלכות שלה על שדרת הניהול והאימון של הקבוצה, לעניות דעתי השפעה מכרעת על תפקוד הקבוצה ובסופו של דבר על הישגיה.

שחקני מכבי תל אביב חוגגים אליפות
שחקני מכבי תל אביב חוגגים אליפות
שחקני מכבי תל אביב חוגגים אליפות
(צילום: טל שחר)

מועדון ספורט והקבוצה, קודם כל, קיימים עבור האוהדים. אם לקבוצת ספורט אין גרעין משמעותי של אוהדים שעוקב ותומך בה, היא כמעט משולה לאותו עץ בודד ביער בסוגיה הפילוספית של אם ייפול, האם יישמע רעש. בהשוואה, תישאל השאלה עבור מי משחקת הקבוצה ומה זכות הקיום שלה? בהקשר הזה, נראה כאילו ינאי לא פיספס הזדמנות לפספס הזדמנות במערכת היחסים עם אוהדי הקבוצה.
במקרה של הפועל תל אביב המקרה הוא משמעותי יותר, מכיוון שעד לרכישתה על ידי ינאי, הפועל תל אביב הייתה קבוצת אוהדים - הגרסה שמצויה בקצה של רצף הקשר בין קבוצת ספורט לאוהדיה. היחס לעמותת האוהדים וההחלטה להעביר את משחקי הבית של הקבוצה לידי אליהו הובילו לקרע בין האוהדים לקבוצה. קראתי שינאי אמר ש"אלה לא באים, לא יבואו גם לדרייב אין והם לא באים בגללי". לא יודע אם זה נכון, אבל, לדעתי, זו צריכה להיות אחת המטרות המרכזיות של המועדון – לחבר, שוב, בין האוהדים למועדון ולקבוצה. אם הבנתי נכון, הוא החליט להחזיר את משחקי הקבוצה לאולם הדרייב אין. לקח אחד הוא כבר הבין – לקבוצה יש מגרש ביתי ושם היא בונה את המורשת שלה, גם אם הוא קטן בצורה משמעותית מההיכל ביד אליהו וההכנסה ממשחקי הבית תהיה נמוכה יותר בצורה משמעותית.
עוד נקודה חשובה היא המשמעות של בניית תרבות מנצחת בקבוצת ספורט. חשוב להדגיש, לא מדובר בתרבות של ניצחון בכל מחיר, אלא תרבות של קבוצה עם דנ"א ברור ורוח קבוצתית, שלא מודדת את הצלחתה על סמך משחק אחד או אפילו עונה, אלא על תהליך ארוך טווח של בניית תשתית של ערכים ונורמות התנהלות. לכן, כשמשווים את סגלי הקבוצות בסוף העונה המורכבת הזו, שכללה אתגרים משמעותיים, דומים מאוד לתהליך הישרדותי, בדיעבד הקבוצה עם היסודות הקבוצתיים (מכבי תל אביב) שרדה אותו עם סגל מלא (למעו השחקנים הפצועים).
לעומת זאת, בהפועל תל אביב הציעו שעונים בשווי 50,000 דולר (לפי הפרסומים) לשחקנים שלא חזרו ארצה אחרי אירועי איראן האחרונים. גם שעון במיליון דולר לא יצליח לבנות קבוצה. קבוצה בונים בהתמודדות משותפת עם אתגרים ובעצם ביצירת תמהיל קבוצתי ולא של שתי קבוצות ומתן תחושה של שחקני "סוג ב'" לשחקנים הישראלים שאולי יכולים להתאים לליגה הישראלית. לא יודע אם זו רוח המפקד של ינאי או רק היוהרה וההתנהלות של המאמן דימיטריס איטודיס (שפעם אחת לא שמענו איזושהי אמירה של הבעלים על הראיונות המעליבים והמתנשאים שלו אחרי משחקים) שהובילו ל"ייבוש" הישראלים באירופה. אין לי ספק שבסופו של דבר הם השפיעו על מצבה של הקבוצה בסוף העונה, כשחלק נכבד מהזרים כבר לא היו בסגל הקבוצה.
לא יודע מה היו המטרות של ינאי ברכישת הקבוצה. הוא לא אוהד או שינק את הפועל תל אביב בבית הוריו. מה שכן, נראה שהוא מאוד אוהב את אור הזרקורים, את החשיפה התקשורתית וגימיקים מושכי תשומת לב תקשורתית. בינתיים, נראה שכל ההתבטאויות מעוררות המחלוקת שלו (כולל יבבות הקוזאק הנגזל של הפסד לא ספורטיבי), לא עשו טוב לקבוצה שלו. ממליץ לו להשקיע את האנרגיה בבניית הקבוצה והתרבות שלה. כי כשבעל הבית השתגע, זה זולג גם לקבוצה. את זה הוא יכול ללמוד מקבוצות גדולות ובעלות מסורת ותיקה מהפועל תל אביב בכדורסל האירופי. אם זו לא אפיזודה חולפת והוא פה להישאר, שווה לו ללמוד שמדובר במרתון ארוך ולא ריצה קצרה. קבוצה אל בונים ביום אחד.
*הכותב הוא ד"ר חוקר ומרצה בקריה האקדמית אונו בתחומים של חברה וספורט וניהול ומנהיגות בספורט, ומייעץ למאמנים וקבוצות.

גם אתם רוצים להיות פרשנים?
איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.