סוכן נחוש ויצירתי, קלטת סודית והורמוני גדילה בעלות חודשית של 900 דולר - אלו רק חלק ממרכיבי הסיפור שיכול היה לשנות דרמטית את המסלול והתסריט של הכדורגל העולמי. כן, לאו מסי, אולי גדול שחקני הכדורגל בכל הזמנים שיעלה הערב לגמר המונדיאל בניו־ג'רזי במדי ארגנטינה, יכול היה למצוא את עצמו משחק במדים מעט שונים, אלו של היריבה ממול, ספרד.
במובן מסוים, הסיפור של מסי־ארגנטינה־ספרד הוא מקרה קלאסי של דלתות מסתובבות. הילד הארגנטינאי שגדל ברוסאריו, אבל כבר בגיל 13 הגיע לברצלונה והפך דרכה ואיתה לגאון הכדורגל שנערץ בכל העולם, ובגילים הצעירים כלל לא ספרו אותו במולדת, פשוט כי לא הכירו אותו. בספרד, באקדמיה של לה מאסיה, זיהו שמדובר בכישרון נדיר וניסו לשכנעו להצטרף לנבחרות הצעירות של לה רוחה, אבל זה לא היה פשוט.
לאו מסי במדי ארגנטינה, לפני 16 שנה
(צילום: AP)
למעשה, ההופעה הראשונה של מסי בנבחרת ארגנטינה הצעירה הייתה רק בגיל 17. בינתיים הוא כבר כיכב במחלקת הנוער המפוארת של ברצלונה ומי שניסה לבצע מהלך היה חינס מלנדס, שאימן את נבחרת הנערים של ספרד, וניסה דרך מאמנו של מסי בלה מאסיה, אלכס גרסיה, לשכנע אותו לשחק במדיה. מלנדס תהה איך הכישרון הכי גדול של המחלקה לא מייצג אף נבחרת: ״מסי היה חלק מדור גדול שצמח בברצלונה, וזימנתי את כולם, אפילו את השוער שהיה אז. כל מה שהיה חסר לי זה את לאו. דמיינתי אותו בנבחרת הזאת, וראיתי בראשי איך ספרד תהפוך להיות בלתי מנוצחת".
מסע השכנועים החל, אבל היחסים הטובים בין יו"ר ההתאחדות הספרדית, אנחל מריה וילאר, למקבילו בארגנטינה, חוליו גרונדונה, גרמו לכך שהם נעשו על אש קטנה. מאחורי הקלעים היו מי שלחצו על מסי דרך סוכנו, אבל הנער היה החלטי: "רק ארגנטינה".
וכאמור, כל זאת כשבארגנטינה לא ממש הכירו את מסי ולא זימנו אותו לנבחרות הנערים והנוער. המאמן מרסלו ביילסה אף הגיע לפני 24 שנה לברצלונה כדי לעקוב אחר שחקנים שצמחו במועדון ולא ספר את מסי. אלא שדווקא עיתונאי שעובד בערוץ הטלוויזיה של ברצלונה שינה את הכל, כשהתבקש על ידי סוכנו הוראסיו גאג'ולי להכין קלטת מביצועיו של מסי. הסוכן החרוץ הבין שבארגנטינה לא ממש מכירים את העילוי, לקח את הקלטות הסודיות, תפס מונית למלון של ביילסה והציג בפניו את ילד הפלא. "אל תריץ את הווידיאו מהר, אני רוצה לראות אותו בקצב שלו", סיפר מאוחר יותר הסוכן על תגובתו של ביילסה לנוכח מה שהוצג בפניו. המאמן, שלא האמין שזו המהירות של הנער נמוך הקומה, הוזהר כי בספרד מנסים לשכנעו לשחק עבורם.
מסי ופברגאס, 2014
(צילום: AFP)
אותה קלטת הוצגה גם למאמן נבחרת הנוער של ארגנטינה מעט לפני אליפות העולם עד גיל 17 בפינלנד ב־2003, ובשל קוצר הזמן מסי אפילו לא זומן לטורניר. "לא רציתי להשאיר בחוץ שחקן שעבד כל כך קשה והתאמן כמעט שנתיים, רק כדי להביא את מסי", הסביר אז המאמן הוגו טוקאלי, שלמרבה האירוניה הפסיד בחצי הגמר לספרד של ססק פברגאס, מי ששיחק עם מסי בברצלונה.
געגועים לאמא
נלך קצת אחורה: מסי נולד ברוסאריו לאב שהיה מנהל מפעל פלדה ואם שעבדה בניקיון, אבל מי שדחפה אותו לשחק כדורגל הייתה סבתו ששלחה אותו לאימונים, ורבה עם מאמנים כדי שיתנו לזאטוט דקות משחק. הוא החל לשחק בגיל ארבע במועדון גרנדולי, ממנו עבר לניואלס אולד בויס, שם הבקיע בצרורות, אולם בגיל עשר הגיעה הבשורה שכמעט קטעה את קריירת הכדורגל שלו: התגלה שמסי סובל ממחסור בהורמון הגדילה המחייב זריקות יומיות, שעלותן החודשית 900 דולר. באותה עת לאו טס עם אביו לבואנוס איירס למבחנים בריבר פלייט. "אחרי שתי דקות המאמן הבין שהוא עושה דברים גדולים ואמר שהוא רוצה אותו", סיפר האב חורחה. אלא שריבר פלייט, שהייתה קורבן למצב הכלכלי בארגנטינה, לא רצתה לשלם סכום סולידי לניואלס ולא הסכימה לממן את הטיפולים ההורמונליים של מסי.
השלב הבא היה טיסה לספרד ומבחנים בברצלונה. למרות ההתלהבות מכישרונו הבולט, גם במועדון הפאר הספרדי חששו בתחילה לתת לו חוזה, בגלל מימדי גופו. המנהל המקצועי צ׳רלי רשאק התעקש לצרפו, הזמין את האב לאחד ממועדוני הטניס בעיר והחתים אותו על מפית, כולל התחייבות לממן את הטיפולים החודשיים של הילד. מפית ששינתה היסטוריה של מועדון שלם ונמכרה מאוחר יותר במיליון יורו.
מסי בעונת הבכורה בברצלונה
(צילום: Luis Bagu/Getty Images)
מסי, שהגיע מארגנטינה בגיל 13, התקשה מאוד בהתאלקמות החברתית שלו בספרד. ססק וג'רארד פיקה סיפרו בדיעבד שחשבו שהוא אפילו לא מדבר. כשאמו ואחיו, שלא התחברו לאורח החיים בספרד, חזרו לארגנטינה, מסי נשאר עם אביו ובכה מדי לילה מרוב געגועים. את כל שנות ההתבגרות שלו הוא עשה בספרד ועם הזמן נדמה היה שהארגנטינאים ראו בו יותר ספרדי מארגנטינאי. פלא שהספרדים רצו לאמצו לנבחרת שלהם?
הוא לא מראדונה
בשלב מסוים הארגנטינאים הבינו את פוטנציאל הפספוס והחלו לעשות מהלכים כדי שהכישרון הצעיר לא יחמוק להם מהידיים. אנשי ההתאחדות הארגנטינאית היו כל כך מנותקים, עד שהם התקשו למצוא איש קשר של מסי. בשלב מסוים הם הגיעו לדודו, עד שבסופו של דבר יצרו קשר עם אביו חורחה. בזמנו, כדי שמסי יוכל לייצג את ארגנטינה, הוא היה חייב לרשום לפחות הופעה אחת במדיה במשחק רשמי של פיפ״א. במהירות הבזק אירגנה ההתאחדות שני משחקים כדי שאפשר יהיה לצרפו לנבחרת הצעירה של ארגנטינה. הופעת הבכורה שלו בנבחרת הצעירה (עד גיל 20) הייתה ב־2004 מול פרגוואי, אז הוא נכנס כמחליף במצב של 0:4 לארגנטינה והספיק לכבוש שער אחד ולהוסיף שני בישולים. המשחק נערך באיצטדיון של ארחנטינוס ג'וניורס בו צמח דייגו מראדונה ובדיוק ביום הזכייה של ארגנטינה במונדיאל 1986. אין סמלי מזה לרגע שבו נקבע כי מסי ישחק במדי נבחרת התכלת־לבן.
בתחילת הדרך מסי לא התקבל באהדה גדולה מדי אצל הארגנטינאים. בתקשורת דיברו על שחקן שבגיל 13 עזב את המולדת, לא שיחק מעולם בליגה המקומית וגם היה פער גדול בין מה שהציג בברצלונה למה שהביא למדים הלאומיים. במקביל, ההשוואות הבלתי פוסקות בין הלב והכריזמה של מראדונה לאופי המופנם של מסי, גרמו לחלק משמעותי מהאוהדים לבקר אותו.
דייגו ארמנדו מראדונה וגביע העולם 1986
(צילום: AP Photo/Carlo Fumagalli)
הם כינו אותו "פצ'ו פריו" (חזה קר), טענו שהוא אדיש מדי וגם לא שר את ההמנון הלאומי לפני משחקים. "אני לא צריך לשיר כדי להרגיש את ההמנון. זה שטויות. כל אחד חווה את זה בדרך שלו", הוא ניסה להסביר ולא הצליח למנוע את גל האנטגוניזם נגדו. בקופה אמריקה 2011 שנערכה בארגנטינה, אוהדי הנבחרת שרקו לו בוז בטענה שהם לא מרגישים את התשוקה שלו על הדשא ושבמקום יורש למראדונה הם קיבלו שחקן שלא מכיר את ארגנטינה, ולמעשה הוא ספרדי לכל דבר. אחרי שהפסיד בגמר קופה אמריקה 2016, כל הביקורת הופנתה אליו ומסי החליט לפרוש מהנבחרת. הוא סיפר כי הביקורות פגעו בו ובמשפחתו. "הבן שלי שאל אותי למה בארגנטינה רוצים להרוג אותי", סיפר מסי בראיון ל"פוקס" והעיד כי משפחתו סופגת קללות ברחובות.
השינוי בחסות סקאלוני
בהמשך מסי חזר בו מהודעת הפרישה, אבל דווקא ההודעה הקיצונית הזו של הכדורגלן המופנם (שבמונדיאל 2018 עדיין ספג חיצי ביקורת קשים) גרמה לשינוי וחשבון נפש של התקשורת כלפיו. העיתונאים אף יצאו בקמפיין ״אל תלך, מסי״, סוג של בקשת סליחה קולקטיבית.
בפועל השינוי האמיתי התרחש רק לפני חמש שנים, בזכייה של ארגנטינה בקופה אמריקה 2021, עם ניצחון בגמר על ברזיל המארחת. מי שעזר ליצור את החיבור עם האוהדים ולשדרג את היכולת והתוצאות הוא המאמן ליונל סקאלוני, שבנה מערך שלם סביבו מבלי להעמיס את כל הלחץ עליו. סקאלוני גם היה החומה שלו מול התקשורת שיישרה איתו קו. העיתונאים ראו את החיבוק וההערצה למסי מצד השחקנים, הבינו כי הוא המנהיג ואחרי הזכייה במונדיאל בקטאר הוא כבר הפך לאליל לו ציפו.
החומה שלו. מסי עם סקאלוני
(צילום: AP Photo/Hassan Ammar)
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
במסגרת הרעיון של דלתות מסתובבות, שהובילו את מסי לשלושה גמרי מונדיאל, זכייה אחת ואולי אחת נוספת הלילה, מעניין היה לדלג לתסריט המקביל. כזה שבו ביילסה היה מתעלם מאותו סוכן עם הקלטות, מסי היה מתייאש מההתעלמות מבית ומשתכנע לשחק יחד עם החברים מברצלונה בנבחרת הספרדית המוכשרת. הוא בקלות יכול היה להשתלב בתור הזהב של ספרד, לזכות במונדיאל 2010 ואולי להוסיף לנבחרת האדומה עוד כמה תארים, כולל במסגרת היבשתית.
אבל מסי בחר בארגנטינה והוא רוצה להוביל אותה הלילה לזכייה רביעית באליפות העולם, והשנייה שלו ברציפות, דבר שמראדונה לא עשה. זה כנראה יעניק לו את החותמת הסופית של הגדול מכולם. ורק לחשוב על זה שבארגנטינה כמעט פיספסו אותו.
פורסם לראשונה: 09:47, 19.07.26
