ליברפול ניצבת בעיצומה של אחת התקופות המבלבלות בעשור האחרון. גרוע מכך, התוצאות האחרונות שוברות שיאים שליליים של 7 עשורים! מועדון שהורגל לזכייה בתארים, למשמעת טקטית ולנוכחות ברורה של מנהיגות על המגרש, נראה כיום תלוש מהזהות שהביאה אותו לצמרת. בעונה השנייה של ארנה סלוט, אפקט ההתלהבות והחידוש התפוגג, והקבוצה מתקשה למצוא איזון בין סגנון המשחק שהושרש בעבר ע"י קלופ, לניסיון לייצר דרך חדשה.
סלוט הוכיח שהוא מאמן משובח בעונה שעברה. הוא לא ייצר רעש כי חשב שלא צריך רעש כדי להצליח; הוא דייק את "שיוט הספינה"; הוא הצליח בהכוונה והשבחת ראיין חראפנברך, וכך הביא לזכייה בתואר האליפות. השנה, עומס רכישות בחוסר איזון, ובהתאמה לקויה בינן לצרכים על המגרש, וטרגדיה (מותו הטראגי של ז'וטה) שהפכה למשבר פסיכולוגי גדול מימדים, שאין שחקן שיכולתו לא הושפע ממנו דרמטית, גרמו לקריסה וכאוס. אפקט סלאח נותח עד דק. סלאח לא אותו שחקן שהיה, אך אינו החלש היחיד העונה. הוא אינו מסוגל להושיע. בתוך הכאוס הזה, הולכת ומתחזקת התחושה שיש שחקן אחד שיכול להיות הפתרון: דומיניק סובוסלאי.
סובוסלאי לא הגיע כפוסטר-בוי, ולא כאיש שעל כתפיו אמורה להישען ליברפול כולה. אבל עם הזמן, ובעיקר בעונה הנוכחית, הוא מתגלה כשחקן שעשוי להיות המפתח ליצירת יציבות מחודשת. ראשית, הוא שחקן מצוין שמחזיק כבר בוותק משמעותי בסגל. מעמדו אינו של שחקן שולי - הוא חלק אינטגרלי מההרכב ומהדינמיקה של הקבוצה (שהפכה בשנה שעברה לאלופת אנגליה, בין היתר בהשראתו). מעבר לכך, הוא ורסטילי באופן נדיר: מסוגל לשחק גם כקשר קדמי, גם כקשר מרכזי 50–50 ואף כמגן ימני בעת הצורך. גמישות כזו אינה רק ערך טקטי; היא גם מאפשרת לו להיות נוכח כמעט בכל מוקד על המגרש - ובדיוק שם ליברפול זקוקה למנהיג.
גם מחוץ למגרש סובוסלאי נהנה ממעמד חיובי. הוא מקובל על חדר ההלבשה, נתפס כאדם שעובד קשה, בעל אנרגיה טובה ואהוב על הקהל. בקבוצה שמורכבת ממספר רב של מועמדים להנהגה, מדרגות שונות של ותק ומוטיבציות שונות - זו תכונה שלא ניתן להמעיט בחשיבותה. הוא גם צעיר יחסית, אך מנוסה מספיק, ונדמה שדווקא השילוב הזה מציב אותו כאופציה טבעית לתפקיד שמישהו חייב לאייש: מנהיגות. וליברפול זקוקה לכך.
אלא שיש גם סימני אזהרה. בנבחרת הונגריה, שבה הוא נחשב לאחד הקפטנים ובטח לאיש המרכזי, הוא מתקשה לשמש גורם שמוביל להצלחות. הונגריה של השנים האחרונות לא מצליחה לממש את הפוטנציאל שלה, והעובדה שסובוסלאי מתקשה להרים אותה ככוח מתמודד - מעוררת ספק. אם איננו מצליח להנהיג בסביבה הביתית והטבעית שלו, בשפה שלו ובקבוצה שנבנתה סביבו, האם יצליח דווקא בליברפול, קבוצה גדולה בהרבה, עם ציפיות כבדות בהרבה?
המורכבות הזו מקבלת משקל נוסף כשמשווים אותו לאבות-הטיפוס של המנהיגות בליברפול של השנים האחרונות. הנהגתו של וירג'יל ואן דייק התבססה על אישיות חזקה, קשיחות, הקרבה והשפעה טבעית; סלאח מעולם לא היה מנהיג קלאסי, אך איכות המשחק והמספרים הבלתי נתפסים שלו העניקו לו סוג אחר של סמכות. על שניהם המנהיגות "נפלה" מתוקף greatness, לא מתוקף יוזמה. העונה, שניהם רחוקים משיאם (לוואן דייק, בניגוד לסלאח, אין מחליף בהגנה ורק בשל כך הוא משחק), ובליברפול נוצר ואקום מנהיגותי אמיתי.
זוהי גם בדיוק הנקודה שבה מתחדדת הבעיה של סלוט. למרות שהוא כבר בעונתו השנייה, הוא חווה במלוא העוצמה את "אפקט השנה הראשונה": השחקנים מתקשים לייצר הצלחה מכוח המערכת, השיטה אינה מקבלת ביטחון מהסגל, והשילוב של הרכש החדש מקרטע — מלבד הוגו אקיטיקה, שהשתלב יפה. פלוריאן וירץ, שנרכש כציר ההתקפה העתידי של ליברפול, לא מתחיל להבין את גודל התפקיד והמעמד. לכך מתווספת הטראומה שחוותה הקבוצה בעקבות מותו הטרגי של ז'וטה, אירוע שהשפיע עמוקות על התחושות והפסיכולוגיה של השחקנים. כשהמגרש חסר ארגון, גם הנפש חסרת יציבות, ולהיפך. וכששחקנים חדשים פוגשים זאת, חוסר הביטחון שולט.
לכן, ליברפול זקוקה כעת ליריית פתיחה חדשה, אך הפעם מבפנים. סלוט חייב לתת לסובוסלאי גיבוי ברור מלמעלה. ואן דייק ושני שותפיו של סובוסלאי לקישור, ראיין חראפנברך ואלכסיס מקאליסטר - צריכים להיות אלו שמכריזים בפועל: הוא המוביל. אבל מעל הכול, סובוסלאי עצמו חייב להכיר בכך שהזמן שלו הגיע. שמעמדו מאפשר לו, שהקבוצה זקוקה לו, ושאיש לא ימלא את החלל במקומו. סלאח, במעמדו כעת לא יוכל להפריע. זו משימה קלה עבור סלוט, שפסיכולוגיה היא חוזקה שלו וההצלחתו עם חראפנברך אשתקד מוכיחה זאת.
ליברפול אינה זקוקה כעת לתארים. היא זקוקה לשקט ולאופי. אופי ווינרי, כזה שהיה טבוע בה בעבר ונחלש (שלא לומר נעלם) בשנה האחרונה. החזרת האופי הזה אינה משימה שמימית; היא משימה אנושית, קבוצתית, ובעיקר מנהיגותית. והיא מתחילה בידיים של אחד: דומיניק סובוסלאי. You’ll never walk alone - Dominik .
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
