כשג'סטין טילמן, כוכבה של הפועל תל אביב, הגיע לראיון שקבענו בהיכל קבוצת שלמה, במבט ראשון היה ניתן לחשוב שלא ממש בא לו לדבר, משהו באדישות על הפנים ובעיניים של הפורוורד האמריקני סימן שהוא לא נמצא בחדר. אבל ברגע שהתחיל לדבר המילים מפיו ובעיקר הדמעות נשפכו ותיארו את הטרגדיה שמשפחתו והוא חוו בשנה האחרונה.
נחזור קצת אחורה. בקיץ 2019 חתם טילמן בגלבוע/גליל והתגלה במהירות כבינגו (19.9 נקודות ו-10.3 ריבאונדים). אלא שבינואר 2020 הוא הרגיש שמשהו לא כשורה עם רגלו באחד האימונים, אבל לא ייחס לזה חשיבות יותר מדי. כמה ימים לאחר מכן שבר את אותה הרגל במשחק מול הפועל חולון.
טילמן ישב חודשיים בחוץ וכשכבר התכונן לשוב לשחק פרצה הקורונה וליגת העל נעצרה. "לא הייתה לי סיבה להישאר, ארזתי מזוודות ותכננתי לטוס בחזרה לארה"ב", הוא מספר. אלא שמאותו רגע חייו השתנו מן הקצה לא הקצה.
"התקשרתי לאבא שלי להודיע לו שאני בדרך חזרה, וביקשתי שלא יספר לאמא שלי כי רציתי להפתיע אותה. הוא עדכן שהוא קצת לא מרגיש טוב ומשתעל, אבל לא משהו דרמטי. ישנתי כל הטיסה, וכשנחתנו ראיתי עשרות שיחות שלא נענו מאחותי. חזרתי אליה והיא סיפרה ששני ההורים מאושפזים בבית חולים. עד עכשיו אני לא מבין איך 14 שעות מאז השיחה עם אבא, הוא ואמא אושפזו", מוסיף טילמן.
"מכונת ההנשמה התקלקלה ואבא מת"
טילמן מספר על תנאים רעים מאוד בבית החולים וחוסר דאגה לאביו: "הוא הרגיש שלא מטפלים בו. שמו אותו בחדר ונתנו לו קצת חמצן, אבל לא באמת בדקו אותו". ההורים הביולוגיים של טילמן גרושים, ולאביו הייתה אישה חדשה. "הוא ביקש ממנה שתחתום שהיא מסכימה שישחררו אותו מבית החולים כדי שיילך למקום אחר, אבל היא התנגדה. היא תמיד הייתה קנאית וחששה שהוא יחזור לאימא שלי, לכן לא הסכימה", מציין טילמן.
"למחרת הרופאים פתאום הרדימו וחיברו אותו למכונת הנשמה. לא הבנו מה קורה, וגם לא נתנו לנו לראות אותו בפייס-טיים", הוא מוסיף. ואז קרה הנורא מכל: "הוא היה כמה ימים במצב הזה, ואז אחותי קיבלה טלפון מבית החולים ואמרו לה שאחד הצינורות במכונת ההנשמה התקלקל ולא ניקה את הנשימה של אבי, והוא מת. איך זה יכול לקרות? לא צריך להיות שם איש צוות שבודק את המכונה באופן קבוע? היום אני יודע שיש חוק כזה בארה"ב שאומר שאם המצב שלך לא השתפר במשך 19 ימים, מנתקים אותך ממכונת ההנשמה ומעבירים לחולה הבא. אני בטוח שזה מה שקרה באמת".
טילמן לא היה בבית באותו הזמן שאחותו קיבלה את הבשורה המרה, אלא עם חברים בניסיון להירגע קצת מהבלגן: "היא התקשרה בוכה, וברגע ששמעתי אותה ניתקתי את הטלפון ונסעתי במהירות הביתה. כשפתחתי את הדלת היא סיפרה שאבא מת, לא האמנתי".אמא של טילמן, שהייתה מאושפזת כאמור באותו בית חולים אבל לא באותה מחלקה, לא ידעה על מות בן זוגה לשעבר: "לא רצינו לספר לה כדי שהמצב שלה לא יהפוך לרע יותר".
הפורוורד של הפועל ת"א מספר שגם באמא שלו הצוות הרפואי זלזל, כאשר היה מגיע רק אחרי שעתיים-שלוש לקריאות שלה. בסוף הוחלט לחבר גם אותה למכונת הנשמה. היא הצליחה להתגבר על המחלה והחלימה. "מיתרי הקול שלה נפגעו בגלל הצינורות ממכונת ההנשמה, אבל לאט לאט מצבה השתפר. אפילו הצלחנו קצת לדבר איתה בטלפון".
אלא שאז שוב פקדה את הטילמנים מכה, כאשר האם חטפה שבץ והחלה לדמם מהמוח: "בשלב הזה אמרתי מספיק, השתגעתי. ידעתי שמדובר בבית חולים גרוע, אז התקשרתי לכל מי שאני מכיר במישיגן שיכול לעזור, התחננתי והצלחתי להעביר אותה במסוק למרכז הרפואי באוניברסיטת מישיגן, שנחשב לטוב במדינה. אמרתי לעצמי שאני לא יכול לאבד גם את אבא שלי וגם את אימא שלי".
טילמן מספר על יחס אחר לגמרי בבית החולים החדש: "איך שהיא הגיעה ניתחו אותה כדי להפסיק את הדימום. המנתח דיבר איתנו בטלפון והסביר הכל. הניתוח עבר בהצלחה, אבל היא הייתה בתרדמת. האחיות נתנו לנו לנסות ולדבר איתה בטלפון, אך היא לא התעוררה. רק כשסבתא שלי דיברה איתה היא לפתע פקחה עיניים. מאותו רגע המצב שלה השתפר. היא אמנם לא הייתה יכולה ללכת כי חודשיים הייתה מרותקת למיטה, אבל העתיד היה נראה הרבה יותר ורוד".
אחרי מספר ימים בבית החולים העבירו את האם למוסד לשיקום ואז גם טילמן ואחותו הגיעו לבקר אותה לראשונה אחרי תקופה ארוכה. זה גם היה השלב שסיפרו לה שבעלה לשעבר מת. "אחותי עשתה את זה, אני פשוט לא הייתי מסוגל לבשר לה", אומר טילמן. "אחרי זה כשהגעתי והיינו מדברים היא הייתה שוכחת את השיחה כמה דקות לאחר מכן. הרופאים אמרו שזה נורמלי בעקבות מה שעברה והמצב ישתפר. הם אפילו סיפרו לנו שתוך שבועיים היא תחזור הביתה".
"אמא מתה בזמן המקלחת"
טילמן היה מעודד ממצבה המשתפר של אמו, ובחר לנסוע ליוסטון לאימונים לקראת תחילת העונה: "רציתי להישאר ולהתאמן במישיגן, אבל כל המדינה הייתה בסגר ולא היה אפשר להשתמש באולמות". אבל אז, שוב, הוא קיבל שיחת טלפון קשה מאחותו: "בסיום אחד האימונים נכנסתי למכונית ונסעתי לכיוון הדירה ששכרתי שם. ראיתי שאחותי מתקשרת, וברגע שעניתי היא פרצה בבכי. באותו רגע הבנתי בדיוק מה קרה מבלי שהיא הייתה צריכה לדבר. איבדתי את זה וזרקתי את הטלפון מהחלון. בכיתי כל היום, לא הבנתי למה זה מגיע לנו".
הרופאים סיפרו למשפחה שהאם מתה בזמן שהצוות קילח אותה: "תחילה הם רחצו את החלק הקדמי שלה, אחרי זה את הגב, וכשהפכו אותה בחזרה הם הבחינו שהיא כבר לא בחיים. מבחינה רפואית הם אומרים שהיא מתה מסיבוכים של כמה דברים יחד, בעיות לב, הקורונה והשבץ המוחי".
טילמן מספר על כך שהיה קרוב לשני הוריו, ובעיקר לאביו: "בזכותו התחלתי עם הכדורסל כי הייתי הולך איתו בימי ראשון בבוקר וצופה בו משחק עם חברים. בהמשך הוא זיהה את הפוטנציאל שיש לי להפוך למקצוען, סידר לי אימונים אישיים עם מאמנים למרות שבכלל לא היה לנו כסף, ואחרי זה גם הכניס אותי לכל מיני קבוצות נוער".
הפוסט שפרסם טילמן אחרי מות אמו
"לאורך כל הקריירה שלי, בעיקר ברגעים הקשים, הוא תמיד אמר לי להאמין בעצמי ושאני לא מודע ליכולות שלי. גם שכבר הייתי בא בסוף עם מנטליות שהיום אקלע 30 נקודות, הוא אמר שאני יכול לקלוע 50, תמיד דרש ממני יותר. לפני כל משחק בתיכון היה לו דף מיוחד עם מטרות ששנינו סימנו עבורי".
טילמן מספר על רגע מיוחד בכדורסל שהשפיע על כל המשפחה: "המוטיבציה שלי הייתה לגרום לאבא להיות גאה בי. אחרי העונה האחרונה בקולג' פנו אלינו סוכנים כדי לייצג אותי בדראפט, ובמקביל קבוצות NBA התעניינו וגם קבוצות מחוץ לארה"ב. זאת הייתה הרגשה נהדרת, וכשאבא וכל המשפחה שלי סביבי, זה היה פשוט מדהים. זה איחד את כל המשפחה שלנו, למרות הפרידה של ההורים".
"חשבתי שישראל היא כמו עיראק"
אם הכל היה הולך חלק בחייו של טילמן, במקביל לקבלת החלטות אחרת, הוא לא היה משחק היום בישראל: "ביום הדראפט הסוכן אמר שדנבר רוצה לבחור אותי במקום ה-53 ואוקלהומה סיטי ב-58, אבל שתיהן רצו שאתפתח בליגת הפיתוח או מחוץ לארה"ב. אבא לא אהב את זה כי האמין שיש לי מקום אצלן, לכן החלטנו שעדיף לא להיבחר ולנסות להגיע ל-NBA דרך הופעות טובות בליגת הקיץ. בדיעבד הייתי עושה את זה אחרת, וכן נבחר כי עכשיו אני מאמין בעצמי".
טילמן הצליח לקבל חוזה בליגת הקיץ עם מיאמי, אבל נפצע רגע לפני תחילת המשחקים בשריר הירך האחורי. אחרי שהחלים חתם בליגה הדרום קוריאנית: "המספרים שלי היו נהדרים, אבל בארה"ב לא מעריכים את הליגה הזאת, אז הסוכנים הסבירו לי שעדיף שאגיע לשוק האירופי ושבישראל יש ליגה מושלמת עבורי. ככה חתמתי בגלבוע/גליל".
מה ידעת על ישראל לפני כן?
"כלום, חשבתי שזה כמו עיראק כאן. בסוף הגעתי לאיזור שקט, ממש כפרי, וזה עזר לי לספק עונה נהדרת".
ואז, כזכור, הגיעה אותה פציעה ברגל בינואר 2020, ולאחר מכן טרגדיית הקורונה. למרות הכל, טילמן החליט כן לשחק העונה והוא מסביר מדוע: "מנטלית לא הייתי מוכן, אבל לא הייתה לי ברירה כי הבנתי שעכשיו אני זה שצריך לתמוך כלכלית באחותי, שיש לה שני ילדים קטנים, אחד נולד מיד אחרי שאמא נפטרה, אבל אין לה בן זוג. וגם סבתא שלי ודוד שלי צריכים עזרה. במובן מסוים המוות שלה ההורים איחד אותי ואת אחותי כי לפני כן לא היינו בקשר טוב".
אתה חושב שאבא היה רוצה שתמשיך לשחק?
"חשבתי הרבה עליו, ומה הוא היה מייעץ לי. אין לי ספק שהוא היה רוצה שאממש את הפוטנציאל שלי. רציתי שהוא ואמא יהיו גאים בי למעלה בשמיים. היה לנו קשה מאוד בחיים. לפעמים ההורים לא הצליחו לשלם חשבונות. אבא עבד באותה עבודה 31 שנים, ספג לא מעט גזענות ואיימו גם לפטר אותו לא מעט פעמים. אמא לא עבדה מאז שהייתי בן 10 כי חטפה התקף לב. זה שהפכתי למקצוען היה כדי לתת להם עתיד טוב יותר עם הכסף שארוויח".
אם דיברנו על קבלת החלטות בקריירה, זאת שהביאה אותו בתחילת העונה לססארי האיטלקית היא אחת מאותן החלטות רעות: "למרות ששיחקתי בגלבוע/גליל לא באמת הכרתי את השוק האירופי. בקיץ הסוכן השיג שתי הצעות זהות כלכלית מססארי ומבאיירן מינכן. לא ידעתי מי זאת באיירן ושהיא משחקת ביורוליג, והסוכן אמר שעדיף שאשחק בססארי ומשם אתקדם הלאה. בדיעבד זאת הייתה החלטה גרועה כי היום אני יודע שלא דוחים הצעה מהיורוליג כי גם אתה בינוני שם, זה עדיין מבטיח לך קריירה ארוכה באירופה עם חוזים גדולים".
אחרי שסירב לבאיירן, הבווארים לקחו את אקס מכבי תל אביב, ג'יילן ריינולדס, שהוא אחת ההפתעות הנעימות ביורוליג (14.1 נקודות ו-5.9 ריבאונדים): "האמת שגדלתי עם ג'יילן. מדהים מה היה קורה אם הייתי מגיע לשם במקומו".
בחזרה לססארי. טילמן מספר על סאגה הזויה של שלושה חודשים אחרי שחתם במהלכה כלל לא שיחק כדורסל: "לא יכולתי להנפיק ויזה חדשה כי מישיגן הייתה סגורה בעקבות הקורונה, אז לקח לי חודש לסדר את העניינים. אחרי שכבר הגעתי לאיטליה עשו לי בדיקה והתגלה שנדבקתי בקורונה, אז זה עוד שבועיים של בידוד. בבדיקה הבאה שעשיתי עדיין ראו שאני חיובי, למרות שכנראה זאת הייתה תשובה שגויה. במועדון לא לקחו סיכון ובודדו אותי לעוד שבועיים. כשכבר התחלתי להתאמן אחרי חודשיים נפצעתי באימונים הראשונים בכתף ונעדרתי עוד חודש".
טילמן ממשיך ומספר: "נבנתה כבר כימיה בקבוצה, והשחקן שהיה אמור להיות המחליף שלי תפס את המקום החמישייה. חתמתי בססארי בידיעה שאשחק 30 דקות, אבל בפועל קיבלתי 20-15 אז ביקשתי לעזוב".
העוקץ הטורקי
הפורוורד האמריקני פנה שוב לסוכן שיימצא לו קבוצה - ושתיים היו על הפרק: הפועל תל אביב, עדיין בעידן יאניס קסטריטיס, ובורסאספור הטורקית. "הסוכן טורקי, למרות שאמרתי לו שאני רוצה להגיע לישראל כי היה לי טוב כאן, וזאת תל אביב ואני מכיר את הפועל, עיכב את החתימה. בדיעבד הבנתי שהוא רצה שאחתום בבורסאספור כי הג'נרל מנג'ר והמאמן חברים שלו, והוא קיבל שם עמלת סוכן גבוהה יותר כי הוא טורקי".
חמישה משחקים בלבד הספיקו לטילמן בבורסאספור לפני שדרש לעזוב, הפעם לא מסיבות מקצועיות: "הבטיחו לי מכונית, דירה יפה ושיממנו לחברה שלי טיסה לטורקיה, אבל לא עמדו בשום דבר שהיה כתוב בחוזה. אפילו מבחינה רפואית לא טיפלו בנו ונתנו לנו רק קרח אחרי אימונים. במקביל פיטרתי את הסוכן שלי, אבל בגלל שהוא הרגיש רע ממה שעשה לי הוא אמר שהפועל ת"א עדיין מעוניינת בי. לקחתי את ההצעה בלי לחשוב פעמיים".
כבר במשחקו הראשון במדי האדומים מול עירוני נס ציונה טילמן נפצע באותה הרגל שנשברה כששיחק בגלבוע/גליל: "פחדתי מאוד, אבל אחרי כמה ימים זה כבר עבר והרגשתי יותר טוב. מאז בנינו כימיה עם הקבוצה ואנחנו משחקים מצוין".
טילמן הוא השחקן החשוב בסגל של דני פרנקו. ההצגה הכי זכורה שלו הייתה בניצחון המרשים בחוץ על הפועל ירושלים 89:95, כשסחב את האורחת על הגב אחרי פציעתו של ג'יימס יאנג וסיים עם 39 נקודות (14 מ-20 מהשדה, 11 מ-13 מהעונשין) ו-10 ריבאונדים: "זה היה אישי עבורי. לפני כל משחק כדי לקבל מוטיבציה אני מסתכל על תמונות של אבא וחושב על רגעים שלנו יחד ממשחקים בתיכון או בקולג' ובשיחות שהיו לנו. הכרתי את השחקנים מי-ם, שיחקתי מולם בעבר. אמרתי לעצמי שאתחיל חזק ואתקוף אותם. הגעתי עם ביטחון וזה השתלם. ידעתי שזה משחק גדול עבור המועדון שלנו והייתי צריך להתעלות. כדי להגיע למקומות שאני רוצה להיות בהם בעתיד בקריירה, אלה המשחקים שאתה צריך לבלוט בהם".
ומה בנוגע לעתיד? אם יישארו בליגה, בהפועל ת"א היו שמחים להשאיר את טילמן לעונה נוספת, אבל לא בטוח שיוכלו: "אני עדיין רוצה לשחק ב-NBA, אז אם תהיה לי סיטואציה טובה אקח אותה. קבוצות רבות אמרו לי שאם הייתי כשיר לחלוטין אחרי הפציעה בברך הייתי משיג חוזה דרך ליגת הקיץ, אבל זה לא קרה כי הייתה קורונה והיא בוטלה. אם אקבל אפילו רק חמש דקות ב-NBA אקח את ההצעה הזאת על פני הצעות אחרות כי אני מאמין ביכולת שלי לעבוד קשה ולהרוויח יותר קרדיט. המודל לחיקוי שלי הוא כריסטיאן ווד מיוסטון, שבכלל לא קיבל דקות במילווקי, אבל עכשיו הוא הכוכב הגדול של הרוקטס ויהיה אולסטאר. לפעמים אתה צריך להמר על עצמך".
ואם לא תגיע הצעה מה-NBA?
"לפני שהפכתי למקצוען בכלל לא חשבתי שאשחק מחוץ לארה"ב, אבל עכשיו אחרי שהייתי בישראל והכרתי קצת יותר טוב את הכדורסל האירופי, אשמח מאוד לשחק ביורוליג. אני רואה את המשחקים שם ויש אווירה נהדרת עם האוהדים והרמה ממש גבוהה. זה מרגש אותי".
