המעשייה
ברמה מחכה לכהן בבאיירן
שנה חדשה בפתח, וכדי לבחור את המעשייה הבולטת של תש"ף לא חייבים לצלול לאגם הבִרבורים. מספיק לחזור חודש לאחור, לסיפור שהכי קשה היה להאמין לו. לא השמינייה של באיירן מינכן מול ברצלונה, אלא מפגש הפסגה בין אלוף העולם בדימוס לאלוף הארץ בפאתוס.
"אני אספר סיפור על באיירן מינכן", פתח ואמר שגיא כהן למחרת ההרעשה ההיא. "כשמכבי ת"א שיחקה נגד באיירן מינכן בליגת האלופות, האיש שקידם את פנינו כשהגענו לבאיירן היה אנדי ברמה. מעבר לדפיקות לב, כמה פעמים בחיים אתה פוגש בן אדם שכבש בגמר המונדיאל?!..."
"ועוד ברגל שמאל", העיר שותפו לדיון בוני גינצבורג, שהתעקש להפגין את שליטתו בהיסטוריה של המשחק. "כן", גיחך כהן בזחיחות אופיינית. "ואתה יודע, מתגלגלת שיחה, ואני שואל אותו, האם יש סיכוי שבאיירן תהיה קומפלייסנט? אמר לי: 'ווי דונט האב דיס וורד אין דאטש'". ובתרגום לעברית: "אני שואל אותו האם יש סיכוי שבאיירן תהיה שאננה? אמר לי: "אין לנו מילה כזו בהולנדית"... עלילה מרתקת שממזגת מספר שפות, וביידיש אפשר לסכמה בשתי מילים: באבע מייסעס. סיפורי סבתא.
מלבד הסוף המפתיע, כדאי לחזור להערת הביניים של מגיש הפינה "המהלך המפוברק". "ועוד ברגל שמאל", אמר גינצבורג בטון של אחד שיודע. מעניין, כי שער הניצחון בפנדל שכבש המגן הגרמני המחונן בגמר מונדיאל 1990 מול ארגנטינה, הובקע דווקא ברגל ימין.
וליתר העובדות: מכבי ת"א שיחקה נגד באיירן בשלב הבתים של ליגת האלופות 2004/5. היא נחתה במינכן ביום ראשון, 21 בנובמבר 2004. ממש באותו יום התקיים משחק במסגרת הבונדסליגה הגרמנית השנייה, שבו גברה דרזדן על אונטרהאכינג 0:1. מאמן הקבוצה המפסידה היה ברמה (ששיחק בבאיירן בשנות ה־80 ומעולם לא החזיק בתפקיד רשמי במועדון).
והשאלה לצופים: האם ייתכן שמאמן אונטרהאכינג יעזוב את קבוצתו ביום של משחק ליגה חשוב, כדי לקדם את פניו של מבקר מסעדות ופרשן כדורגל ישראלי ולגלגל איתו שיחה? אחד מכם יזכה בפרס מתנת... חחח — חבורת חפירות וחרטוטים.
מאומת השנה
שרף פותח פה על הסגר
לא מעט מומחים לבריאות הציבור, אפידמיולוגים וכירורגים מנתחים בחודשים האחרונים את התפשטות המגפה, וחלוקים בנוגע לסגר הכללי. לכן, היה כל כך חשוב לשמוע את אבחנתם הנחרצת של אנשי הכדורגל בישראל, שרגילים לסגור עניין ב־90 דקות.
משחקים בשתי הליגות המקצועניות בוטלו בגלל שמאמנים ושחקנים חלו, ההפקרות ביציעים חוגגת, אבל בכדורגל, ממלכת הקלישאות, התירוצים והבריחה מאחריות, בטוחים כמו תמיד שהתוצאה לא משקפת.
כמו למשל מאמן הפועל חדרה, שרון מימר, שהתייחס לביטול משחק הליגה מול בית"ר ירושלים, והדגיש: "זה לא רק בגלל ההידבקות שלי, אלא הידבקות גדולה בחדרה, שבאמת גרמה למשחק להיות לא בכלל ראוי למשחק". יותר רהוט מזה?
"אחוז התחלואה בכדורגל הוא לא כמו באולמות שמחה, לא כמו בבתי הספר", הודיע יו"ר ההתאחדות אורן חסון. "אנחנו נמצאים במקומות פתוחים. משחקים בדרך כלל בקפסולות". את מספר הנוכחים בקפסולה של בעלי בני־יהודה, שישב בשבת עם חבורת מקורבים נטולי מסכות ביציע המוזמנים בבלומפילד, הוא לא ספר. למרות שהיו שם יותר אנשים מקפסולת השחקנים שמצטופפים ברחבת ה־16 בכדורי קרן.
"אנחנו בשיחות עם משרד הספורט ומשרד הבריאות, הסברנו את כל הסיטואציה של הכדורגל", הסביר למראייניו מנכ"ל מינהלת הליגות ניקולס לב. "בסופו של דבר, כדורגל משחקים על מגרש עצום במונחים של מגבלות קורונה – 105 על 68 מטר. אם תנסו לפרוש על זה 22 שחקנים, תבינו שיש הרבה מעבר לשני מטרים בין שחקן לשחקן"... המשחק האחרון שהוא ראה, סביר להניח, היה כדורגל שולחן. לא חשוב כמה אתה מזיז את השחקנים לצדדים, המרחק ביניהם תמיד נשמר.
אבל מעל כולם ניצב כמוכיח בשער שלמה שרף. זה קרה במהלך המשחק בין מכבי פ"ת להפועל כפר־סבא בשבת, באצטדיון המושבה, וכבר כשדיבר על כדורגל אפשר היה להבחין עד כמה הוא חד. "עוד פעם השחקן הזר שהגיע – אומו, אומו, אומו", אמר הפרשן, ומיהר להבהיר: "אומו באלף, כן?" ברור. גם מתחרז עם שלמה.
ואז הוא עבר לדרך הטיפול בנגיף: "אין שום סיבה להפסיק את משחקי הליגה. שום סיבה. הלוואי בכל המקומות ואולמות של השמחה אצל החרדים, אצל הערבים עם החתונות, היה נשמר הסדר כמו שנשמר הסדר בכדורגל. לא היינו מגיעים ל־4,000 נדבקים מדי יום. במקום לגעת בנקודות הבוערות ששם הבעיה, הולכים ומטילים סגר בכל המדינה. בשביל מה צריך ענישה קולקטיבית? על מה?"
באמת לא בסדר, להטיל עונש רדיוס בלי קהל על שרף, שרק לפני חודשיים אובחן כחולה קורונה. לא ברור אם זה קרה בשמחה אצל חרדים או בחתונה של ערבים, אבל אחרי כל כך הרבה שנים כמאמן, יש מישהו שמבין יותר ממנו באימונולוגיה?
תחקיר השנה
איך זהבי הגיע לברצלונה
גם הידיעה הסנסציונית של השנה הגיעה בחודש אלול, והרעידה את אמות הספים: "אנחנו חושפים לראשונה — ערן זהבי הוצע לברצלונה", אמר הכתב והשדר רז זהבי, שמתמחה דווקא בסודות מחדרי ההלבשה של לה ליגה א', ב' ו־ג' בישראל.
כיאה לגודל הסקופ הוא גם חזר עליו עוד פעמיים: "ערן זהבי הוצע לברצלונה. אנחנו חשפנו לאורך היום בתחקיר את כל ההתכתבויות והמסמכים, ערן זהבי מוצע לברצלונה. אנחנו לא חושפים בגלל שזה לא האחים קצב, כל הדברים מועברים לרמון פלאנס, המנהל הספורטיבי של ברצלונה".
ודווקא אז, בעודנו מפנטזים על בישוליו של לאו מסי לגדול הסקוררים מישראל, הגיעה החשיפה של ר. זהבי לשיאה: "הוא מוצע ביחד עם קבאני, דרך אגב, ואותם אלה שקופצים מעל הראש של האחים קצב – מקבלים תשובה שלילית".
יופי של תחקיר, והלוואי תשובה כזאת על כל אלה שמנהלים מגעים עם לה קורונה.
הכותל
משכתבי ההיסטוריה מאיגוד השחייה
כבוד לספורטאי עבר מצטיינים הוא דבר חיובי וחשוב, אבל אצל העסקנים הסחבקים שלנו, אפילו בעניין הזה מסוגלים לעגל פינות.
מדובר דווקא במחווה יפה שעליה החליט לאחרונה איגוד השחייה, בשיתוף הוועד האולימפי וההתאחדות לספורט הנכים, כלפי הספורטאים האולימפיים והפראלימפיים: בבריכה בווינגייט הוצב קיר ועליו שמות כל השחיינים שלקחו חלק באולימפיאדות השונות, החל מהלסינקי 1952 ועד ריו 2016. אבל אילו הקירות היו יכולים לדבר, לפחות בשני מקרים הם היו צועקים.
במסגרת שהוקדשה ללונדון 2012 מופיע שמו של יהונתן קופלב, למרות שנאלץ לעבור לפני המשחקים ניתוח בתוספתן והחמיץ את המשחקים. אבל את המערוף הכי גדול עשו באיגוד במסגרת שהוקדשה לאולימפיאדת מוסקבה 1980, שם מופיעים שמותיהם של שישה שחיינים – אמיר גניאל, רון קרמן, ניר שמיר, והפראלימפיים רון בולוטין, אורי ברגמן וברוך פרצמן. זה נחמד, אלא שלאנשים בני פחות מ־40 חשוב לספר עובדה היסטורית קטנה ופיקנטית: ישראל, כמו לא מעט מדינות אחרות, בכלל לא השתתפה באולימפיאדת מוסקבה. היא הצטרפה לחרם שיזמה ארה"ב על בריה"מ, בעקבות פלישת כוחותיה לאפגניסטן (אולימפיאדת הנכים התקיימה בהולנד).
שלום למנכ"ל האיגוד אמיר טיטו. המצאתם אולימפיאדה שלא השתתפנו בה.
"לא המצאנו. החלטנו שראוי להכניס לקיר האולימפי גם שחיינים שנמנע מהם להשתתף על לא עוול בכפם".
צעירים שיגיעו לביקור יחשבו שהשתתפנו במוסקבה, ולא היינו שם.
"אתה יודע מה, אז אני אהיה מאוד שמח אם כל ילד ילך לוויקיפדיה וילמד על זה".
רעיון מעניין. ואם כבר נכנסתם לוויקיפדיה, כדאי שתלמדו גם מי היה טיטו.
מילה זו מילה
"שון וייצמן יכול לשחק בוויאריאל, ואני מתפעל מההישגים שלו"
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מתקשה בלי מעטפות (עם שמות)
