לפני 54 ימים מינה משה חוגג צוות מאמנים חדש לבית"ר ירושלים. כן, קרוב לחודשיים חלפו מאז חזרו סלובודן דראפיץ' ושי ברדה לצהוב־שחור, אבל בעונה המשונה בה אנחנו נמצאים הם לא אימנו את בית"ר אפילו במשחק רשמי אחד. בהתחלה אלה היו דחיות של משחקים ספציפיים, לאחר מכן כל הליגה, והנה בשבת, מול היריבה הגדולה הפועל ת"א, זה סוף־סוף יקרה. בתקווה.
בנוסף לשני המאמנים צירפה בית"ר חמישה שחקנים חדשים העונה, ארבעה מתוכם בגיל 22 ומטה. ראינו אותם, יחד עם הוותיקים, במשחקי הכנה שקיימה בית"ר, אבל כיוון שמדובר בהרכבים ניסיוניים, במשחקי ידידות, אין טעם לנתח את מה שהשיגה בהם הקבוצה. לעומת זאת, מההיכרות עם עקרונות המשחק של דראפיץ'־ברדה, מעבר על הסגל שהתגבש והפעולות שכן חזרו על עצמן במשחקי ההכנה, בהחלט אפשר לנתח דברים במבט קדימה – על מה כדאי להסתכל כבר בשבת, איזה פרמטרים ישפיעו על היכולת של בית"ר העונה, ומה אנחנו צריכים לצפות מכל שחקן.
משחק לחץ
(או: האם שועה ועטר יעזרו בהגנה)
אז במה אנחנו יכולים להיות בטוחים? בשני דברים, כאלה שמלווים את המאמנים לאורך הקריירה. בית"ר תהיה קבוצה לוחצת, כל הזמן, והיא תשחק במערך יהלום. רבים ודאי תוהים בנוגע לשני החלוצים הבכירים של בית"ר, ירדן שועה ואלירן עטר. שניהם לא ידועים דווקא בעבודה על המגרש ללא הכדור, ולשניהם תדמית שאינה נחשבת חיובית במיוחד בכל הנוגע למשחק הגנה. אז האם בית"ר יכולה להפעיל את משחק הלחץ? בגדול, התשובה חיובית והוכחה לכך יכולה לבוא מכיוון ערן לוי, שלחץ מצוין תחת דראפיץ'־ברדה, אבל אי אפשר להיות בטוחים שגם במקרה הנוכחי זה יקרה.
לבית"ר יש את עלי מוחמד, שחוטף כדורים במשחק הלחץ, וזה מצוין, אבל היא יכולה להישאר חשופה מאחור, וראינו את זה קורה במכבי נתניה כשדן גלזר עזב. כרגע, אופיר קריאף הוא הקשר האחורי הפותח, וזו לא העמדה המקורית שלו. בית"ר הייתה זקוקה לקשר אחורי אמיתי כבר בעונה שעברה ומפתיע שלא צירפה אחד כזה. בכל מקרה, המעבר של אנטואן קונט המהיר לעמדת הבלם נועד כדי לכסות על החור שיכול להיווצר במרכז.
הנעת כדור
(או: מי יהיה הקשר האחורי)
משחק הלחץ יכול להתבצע באופן קבוע רק בקבוצה שמחזיקה הרבה בכדור, כיוון שהנעת הכדור אמורה להיות גם זמן המנוחה (היחסית) שלה. בית"ר, תהיו בטוחים, תהיה מהקבוצות שמחזיקות הכי הרבה בכדור בליגה, ולכן טוב שיש לה שוער כמו איתמר ניצן עם משחק רגל טוב, והרבה שחקני קישור שיודעים לטפל בכדור. אבל פה שוב נכנס עניין הקשר האחורי. קריאף לא עושה זאת מושלם, ומוחמד יצטרך לרדת ולעזור. לכן אל תתפלאו אם אביאל זרגרי בן ה־17 יתפוס את התפקיד. כן, בן 17, יליד סוף 2002. זרגרי גם יכול לבצע פעולות הגנתיות וגם להזיז את הכדור מצוין מצד לצד.
תנועה ללא כדור
(או: למי הפוטנציאל הכי טוב לזה)
עידן ורד, מתאוסיניו, מיכאל אוחנה, עטר, שועה, שלום אדרי – לבית"ר יש הרבה שחקנים עם שליטה אדירה בכדור וכולם יכולים לזוז בין כמה עמדות, אבל מישהו יצטרך לעשות גם תנועה ללא כדור, ובמהירות, כדי לקבל מסירה. לכן גלאופילו פלייטר, שכרגע מצבו הבריאותי לא ברור, אמור להיות שחקן מפתח. הוא משלים את שועה/עטר יותר טוב מאשר הם משלימים זה את זה.
מי שעוד יהיה חייב לעשות תנועה כזו הוא מי שישחק מאחורי החלוצים. לבית"ר יש המון קשרים יצירתיים, ומי מהם שיבצע את התנועות האלה ללא הכדור בצורה הטובה ביותר יזכה ביותר דקות משחק. מבחינת פוטנציאל זה אמור להיות בסוף מתאוסיניו. לברזילאי הקטן יש יכולת כדרור ומסירות, אבל הוא גם יודע להיכנס לרחבה. מתאוסיניו רגיל לכדורגל פתוח יותר בליגה הברזילאית, כך שצריך לקחת בחשבון שאולי עומדת בפניו תקופת הסתגלות.
ריווח
(או: מי ינוע ראשון לצדדים)
ביהלום של בית"ר אין שחקני התקפה שעמדת המוצא שלהם היא באגף. לכן החשיבות ההתקפית של המגינים גדולה. עם זאת, לפי משחקי הידידות בבית"ר מתכננים משהו נוסף. מי שינועו לאגפים בזמן הנעת כדור הם החלוצים, עטר ושועה, כל פעם מישהו אחר, ובעיקר הראשון שמעדיף לשחק בצד שמאל מאשר במרכז.
התנועה של עטר (ראו תרשים), שימשוך איתו את אחד משחקני היריבה, אמורה לפנות שטח ברחבה לשחקנים כמו מתאוסיניו, ורד ואוחנה. שוב, לתנועה שלהם ללא כדור חשיבות עליונה בשיטת המשחק של בית"ר.
אין ספק שלבית"ר יש כוח אש עצום, עם כמות גדולה של שחקנים שיכולים להכריע משחקים, אבל הצלחתה תהיה תלויה בכמה דברים: בעבודה שאינה נתפסת כטריוויאלית של עטר ושועה, גם במשחק הלחץ וגם מבחינה טקטית; בתנועה הנכונה ללא כדור של הקשרים, שהתמונה המאפיינת אותם היא דווקא עם הכדור ברגל; בהתמודדות עם חיסרון בקשר אחורי, אולי באמצעות ילד בן 17.
פה נכנסת לא מעט עבודת אימון, כזו שאם תצליח תוביל לכך שבית"ר תדבר חזק. יש כאן מתכון להתפוצצות, אבל התיבול יקבע איך תיראה המנה הסופית.
