ונה הבאה בית"ר ירושלים הולכת לשנה של מיתון, כמו כל קבוצות הליגה כנראה. בבית וגן יערכו אומדן נזקים וינסו במקביל להתייצב כלכלית ולתכנן את העונות הבאות. תשכחו מזרים נוצצים ושחקני רכש יקרים בגזרה הישראלית. משה חוגג הצהיר שבכוונתו להשקיע במחלקת הסקאוטינג, אבל זה היה טרם הגיעה הקורונה, והשבוע פורסם בתקשורת שבמועדון ייפרדו מאחד מעובדי המחלקה, כך שצריך לחכות ולראות לאן הולכים הדברים.
לבית"ר מחכה משימה לא פשוטה עם חידוש הליגה - לשמור על המקום השלישי ולדאוג שהפועל באר שבע לא תיכנס לפתע למומנטום שיגרום לכרטיס לאירופה לחמוק. המשחק הראשון של בית"ר אחרי פגרת הקורונה המייגעת יהיה בשבת הבאה בטדי מול ב"ש. לתחושתי זה יהיה המשחק שיקבע את המשך הדרך. הפסד עלול להביא לסחף מקצועי. תיקו יהיה תוצאה מצוינת, וניצחון ישחרר הרבה אוויר בחדרי ההנהלה.
אם וכאשר בית"ר תצליח להעפיל לליגה האירופית, היא תצטרך להתעלות כיוון שלא תהיה מדורגת ותתמודד נגד קבוצות עדיפות ממנה. גם ההיסטוריה לא עושה עמה חסד - בית"ר לא מתהדרת בהישגים גדולים באירופה וצריכה לבנות את המסורת והמוניטין שלה במו ידיה. קבוצות ישראליות אחרות כמו הפועל תל אביב ומכבי חיפה הוכיחו בעבר שאפשר לחפות על פערי איכות עם לחימה, חוכמה וקצת מזל. בזיכרון הקולקטיבי אין אף הישג חשוב של בית"ר בזירה האירופית, ולאוהדים נותר להתנחם בצפייה בתקצירים ממגוון ניצחונות לפרוטוקול בלבד נגד קלאב ברוז', בנפיקה ועוד מעשורים קודמים.
יהיה מעניין לראות את היענות הקהל, ולפני כן - מה יעשו בבית"ר כדי לפתות את האוהדים שקצת התאכזבו העונה מרמת הכדורגל וחלקם הגדול מאס ברוני לוי. בכל מקרה, משקל רב מונח על היכולת והתוצאות של הקבוצה עד סיום העונה. אחרי ההדחה מהגביע, נראה שאין מנוס מפרידה, אבל רוני לוי מבחינתו יעשה הכל כדי לקבל עוד זמן אוויר בטדי.
זו העת לתת את ההזדמנות לשחקנים צעירים ומוכשרים כמו רוי דוגה ואביאל זרגרי, שמעוררים סקרנות בקרב חובבי הכדורגל, לשחק. אבל באמת, לא דקה פה ודקה שם. לראות אותם חלק בלתי נפרד מהרוטציה, הולכים ונבנים עם המועדון בשנים הקרובות. אלי אוחנה, וסליחה שאני נתלה באילנות גבוהים, היה רק בן 16 כשעשה את הבכורה שלו. זה לא אומר שאחד מהילדים האלה יהיה אוחנה או יצחקי (הלוואי), אבל תחשבו מה היה קורה אם אלי היה משתלב בקבוצה הבוגרת רק בגיל 21?
האוהדים משוועים לדמות מבית, מישהו שאפשר יהיה להזדהות איתו. ישנם כמה כאלה בבית"ר - דן איינבינדר הוא "אחד משלנו", אופיר קריאף כבר מזמן הפך לסמל, ועידן ורד מוסיף הרבה מנהיגות והוכיח במשחקיו האחרונים שעדיין יש לו את זה. אבל זה לא מספיק, אוהדי בית"ר מפנטזים על נציגות גדולה יותר, גרעין אמיתי של שחקני בית, כמו שהיה בתקופה של אלי כהן השריף (והצ'צ'נים). במובן הזה אני שב ומאוכזב מעזיבתו המיותרת של טל כחילה, לטעמי בלם מצוין וגם אהוב הקהל.
בעונה הבאה הייתי רוצה לראות את שחקן הכנף הצעיר עוזיאל פרדו משתלב בסגל הרחב. פרדו מציג העונה יכולת טובה במדי הפועל אשקלון, אליה הושאל מבית"ר, וגם מספק מספרים לא רעים, כשבאמתחתו 8 שערים בלאומית. זו גם קפיצת מדרגה עבורו מהשנה שעברה בקבוצת הנוער של בית"ר, בה כבש שישה שערים. פרדו בן ה-20 הספיק להשתלב בכמה משחקים בקבוצה הבוגרת, ויכול לעשות כאב ראש רציני גם להגנות של ליגת העל.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
