בשיתוף הטוטו ואיגוד הטניס
טופ טאלנט טניס - סתיו
(חברת הפקה- אינטרוויזיה מפיקה - רחלי אורן בן ברוך בימוי- חן שמוביץ צילום - תומר רחמני עריכה- גלי כץ קרישטל)
לפני משחקים, ולעיתים גם במהלכם, סתיו אדגו חוזרת על משפט קצר: "אני יכולה ואני טובה". כך היא מעודדת את עצמה ברגעים שבהם המשחק מסתבך ומזכירה לעצמה שהיא מסוגלת להתמודד עם השחקנית שנמצאת מולה.
סתיו, בת 13 מאשקלון, היא אחת מעשר השחקניות המשתתפות בעונה הרביעית של "טופ טאלנט", פרויקט משותף לטוטו ולאיגוד הטניס במסגרת "המגרש החברתי" של הטוטו, שמעניק לטניסאיות צעירות במה ותמיכה מקצועית וכלכלית. כל אחת מהמשתתפות תקבל מימון בסך 25 אלף שקל לצורכי אימונים, ציוד וליווי מקצועי.
היא התחילה לשחק טניס בגיל שש. בתחילה זה היה חוג, אבל כעבור שנה או שנתיים, כשהחלה להתחרות והבינה שהיא טובה, היחס שלה למשחק השתנה. "הבנתי שאני רוצה להמשיך עם זה ולהיות מצטיינת", מספרת סתיו.
כיום היא מתאמנת אצל ירון כהן במועדון הטניס י"א באשדוד, מדורגת ראשונה בשנתון שלה ושישית בגילאי 14. כהן זוכר מה בלט בה כבר במפגש הראשון: "מה שמשך את תשומת הלב שלי היה הכישרון שלה והאהבה למשחק. היא החזירה כל כדור, כמעט לא עשתה טעויות והייתה מאוד מחויבת". הוא התרשם גם מהמהירות שלה ומהיכולת להגיע לכדורים קשים.
סתיו אדגו. "אם לא נהנים מזה, אז אין למה"
(צילום: אינטרוויזיה)
לדבריו, סתיו יודעת לזהות מצבים על המגרש ולבחור מתי להתקרב לרשת - יכולת שאינה נובעת רק מאימון. "היא מבצעת דברים ששחקנית ממוצעת לא מבצעת", הוא אומר. "זה כבר עניין של כישרון, לאו דווקא משהו שאני לימדתי אותה".
אבל הכישרון הוא רק חלק מהסיפור. סתיו מתאמנת בטניס מדי יום במשך שעתיים וחצי עד שלוש שעות, ולכך מצטרפת שעה של אימון כושר. אביה, שמדריך אותה באימוני הכושר, הציע לה לשלב גם יוגה. היא גילתה שהנשימות עוזרות לה להירגע ברגעים המנטליים המורכבים של המשחק.
השגרה הזאת מחייבת אותה לוותר לעיתים על מפגשים עם חברות, יציאות ובילויים משפחתיים, ואפילו על מאכלים שהיא רוצה לאכול. גם השילוב עם הלימודים אינו תמיד פשוט. "בשביל להגיע למקום הזה צריך להשקיע הרבה, לאכול נכון, להתאמן טוב ולהיות עם הרבה משמעת", היא אומרת.
המאמץ אינו שלה בלבד. הוריה יוצאים מוקדם מהעבודה כדי להסיע אותה לתחרויות, מכינים לה אוכל ומשקיעים כסף רב באימונים ובנסיעות. לעיתים הם מוותרים בעצמם על בילויים ועל תוכניות משפחתיות. כהן מציין במיוחד את תרומתו של אביה: "הוא מאוד מבין ותורם. אני חושב שהוא עובד איתה מאוד נכון כאבא".
סתיו מגדירה את עצמה כתחרותית מאוד, ולכן ההפסדים אינם קלים לה. עם זאת, היא יודעת שאין ברירה אלא להסתכל קדימה. "לפעמים זה קשה ולא נעים, אבל ממשיכים", היא אומרת. המאמן שלה סבור שהשלב הבא יהיה לחזק את האמונה שהיא יכולה לנצח כל יריבה, גם בזירה הבינלאומית, ולשמור על קור רוח כשהדברים אינם מסתדרים.
החלום הגדול כבר ברור לה: להגיע לווימבלדון ולהפוך לשחקנית מוכרת ומובילה בעולם. לצד השאיפה הזאת היא מקפידה לזכור גם מדוע התחילה לשחק: "צריך להמשיך הלאה וליהנות. אם לא נהנים מזה, אז אין למה".
בשיתוף הטוטו ואיגוד הטניס
