סנגל הייתה אלופת אפריקה לאומות למשך 57 יום. השבוע, התאחדות הכדורגל האפריקאית בחנה את הערעור של מרוקו, שהפסידה בגמר 1:0, והחליטה לקבל אותו ולהעניק לה ניצחון 0:3 ואת אליפות אפריקה 2025 - החלטה שהוציאה לרחובות רבאט וקזבלנקה עשרות אלפי חוגגים.
הגמר היה כאוטי לכל אורכו, והתפרסם, בין היתר, בקרב בין שחקני מרוקו ונערי הכדור במגרש, לבין שוער סנגל, אדואר מנדי. בגלל הגשם השוטף, מנדי תלה על רשת שערו מגבת כדי לייבש את עצמו ואת הכפפות. אשרף חכימי, הקפטן המרוקאי, לקח את המגבת וזרק אותה מעבר לשלטי הפרסומת. יהבאן דיוף, השוער המחליף של סנגל, נעמד מאחורי השער והגיש למנדי את המגבת. נערי הכדור ושחקן מחליף של מרוקו התחילו לריב איתו, ניסו לחטוף ממנו את המגבת ואף רדפו אחריו לאורך קווי המגרש. למרות הסצינה המונטי פייטונית הזו, מרוקו זכתה בפרס הפייר פליי של הטורניר.
4 צפייה בגלריה
סצינה מונטי-פייטונית סביב המגבת שלו. אדואר מנדי מודה לקהל בסיום גמר אליפות אפריקה
(צילום: REUTERS/Amr Abdallah Dalsh)
בתוספת הזמן במשחק הגמר, שנערך - כמו כל האליפות - במרוקו, נפסל שער של סנגל והוענק פנדל למרוקאים. שתי ההחלטות היו גבוליות ובשתיהן פסק השופט לטובת הנבחרת המארחת. מאמן סנגל, פאפה תיאו, הורה לשחקניו לרדת מהמגרש ומהומות אלימות התפתחו ביציעים.
סאדיו מאנה נשאר על המגרש. הוא ירד לחדר ההלבשה, דפק עם ידו על סמל הנבחרת שעל חזה חולצתו ושיכנע את חבריו לחזור לכר הדשא. הם חזרו אחרי 16 דקות. אם מרוקו הייתה מבקיעה את הפנדל, היא הייתה זוכה באליפות אפריקה בפעם הראשונה מאז 1976. במקרה, זו אותה השנה שבה אנטונין פננקה הבקיע את הפנדל המכריע לזכות צ'כוסלובקיה נגד ספ מאייר והעניק לה את אליפות אירופה לאחר ניצחון בדו-קרב פנדלים על מערב גרמניה בגמר שבו הומצאה בעיטת הפננקה המפורסמת, כששלח את מאייר לפינה והקפיץ את הכדור באלגנטיות לרשת.
70 אלף אוהדים רק חיכו להתפרץ באושר כשברהים דיאס החטיא את הפנדל בבעיטת פננקה מרושלת בדקה ה-97, שהלכה הישר לידיו של השוער הסנגלי. סנגל כבשה את השער היחיד בהארכה וזכתה בטורניר. דיאס זכה בפרס המבקיע המצטיין של הטורניר. לאחר הטורניר הוענשו שני שחקני סנגל בהרחקה משני משחקים על-ידי ועדת המשמעת של ההתאחדות האפריקאית, ואילו תיאו, שהוחרש על-ידי קריאות בוז של כתבים מרוקאים במסיבת העיתונאים ואמר לאחר מכן שהוא "מבקש סליחה מהכדורגל", הורחק מחמישה משחקים ונקנס ב-100 אלף דולר. אבל ועדת המשמעת השאירה את התוצאה בעינה.
השבוע ביטל בית הדין לערעורים את החלטת ועדת המשמעת ופסק כי עזיבת המגרש של הנבחרת הסנגלית פסלה את הנבחרת מאחר שהפרה את סעיף 82 לחוקת הכדורגל של ההתאחדות האפריקאית, ולכן הופעל עליה סעיף 84 שהעניק למרוקו ניצחון טכני. רשויות הכדורגל בסנגל כבר הודיעו כי יפנו ל-CAS, בית הדין לערעורי ספורט בלוזאן, בניסיון להפוך את ההחלטה. הממשלה בסנגל דרשה חקירה עצמאית ובינלאומית לבדיקת חשדות לשחיתות, ואחד מראשיה אמר ל"לאקיפ" כי "זו תהיה מלחמת העולם השלישית". שחקני סנגל הגיבו כי "אפשר לתת לתינוקות הבכיינים הללו עוד שלושה גולים. כדורגל מנצחים על המגרש, לא באי-מיילים. אנחנו יודעים טוב מאוד מה עברנו באותו לילה ברבאט, ואף אחד לא יכול לקחת מאיתנו את זה".
בכל מקרה, הגמר האיכותי והמותח בין שתי הנבחרות, שכבר היווה כתם על הכדורגל האפריקאי, ממשיך לבייש את הכדורגל ביבשת. "בדיחת המאה", כינה את ההחלטה "לה סוליי", עיתון יומי המתפרסם בבירת סנגל, דקר.
שיא של לוזריות וחוסר ספורטיביות
מבחינת החוק היבש, מדובר בהחלטה צודקת. בספר החוקים כתוב שנבחרת שעוזבת את המגרש לפני סיומו ללא רשות השופט, נפסלת ונפסק נגדה הפסד טכני 3:0. השאלה היא יותר פרשנות של החוק: האם הנבחרת הסנגלית שברה את הכלים והחליטה להפסיק לשחק או שהייתה זו רק מיני-הפגנה כדי למחות על הפסיקות עבור הנבחרת הביתית? זה מה שבית המשפט בלוזאן יצטרך להחליט.
ועדיין, המשחק הוכרע על כר הדשא. הסנגלים חזרו לשחק. דיאס החטיא פנדל שהיה מעניק במאה אחוז את הגביע למרוקו. הסנגלים כבשו שער חוקי והצליחו לשמור על רשת נקייה ב-26 דקות שבאו אחריו. לא הייתה שום סיבה להגיע לערכאות משפטיות. הסיבה היחידה שהמשחק הגיע לשם כנראה לא קשורה לספורט. בית המשפט לערעורים של ההתאחדות האפריקאית לא יכול להשכיח את האירועים הללו. הם לא היו פיקציה. הזכייה של מרוקו לעולם לא תוכל להיות לגיטימית. בפעמיים היחידות שבית משפט עירטל נבחרות או קבוצות מתארים הייתה עם יובנטוס באמצע שנות ה-2000 ומארסיי בתחילת שנות ה-90, וזה קרה בגלל שערוריות של קניית משחקים ושוחד לשחקני הקבוצה היריבה, עבירות שאין עליהן ויכוח.
4 צפייה בגלריה
זכייה של מרוקו לעולם לא תוכל להיות לגיטימית. ברהים דיאס מחמיץ את הפנדל
(צילום: Paul ELLIS / AFP)
אם האקט של מאנה היה שיא של התנהגות ספורטיבית, הרי החלטת הנבחרת המרוקאית לערער, אחרי שהסכימה לחזור לשחק ואחרי שהחליטה לתת לדיאס את הפנדל שהיה אמור להיות מכריע, היא שיא של לוזריות וחוסר ספורטיביות. ההחלטה הזו, להעניק את הגביע למרוקו, אחרי 120 דקות ו-58 ימים של הארכת זמן, על סמך טיעונים טכניים של החוק, היא ההחלטה שצריכה לעלות למשפט על התנהגות בלתי ספורטיבית. ההחלטה הזו, ומי שאחראים לה בהתאחדות הכדורגל של אפריקה, וגם מי שעיצב את הקונפדרציה הזו - אחד בשם ג'אני אינפנטינו.
כל הדרכים מובילות לאינפנטינו
האם יש קשר בין ההחלטה הזו וההחלטה להקל בעונשם של שחקנים מהנבחרת המרוקאית שנענשו בעקבות אירועי משחק הגמר, לכוח והשפעה שיש מרוקו על הכדורגל האפריקאי? אחרי הכל, מדובר בנבחרת החזקה ביבשת, המארחת של הטורניר האחרון ואחת המארחות של הגביע העולמי ב-2030. שום מדינה באפריקה לא מארחת כמות של משחקים בינלאומיים כמו מרוקו. למרוקו יש השפעה גדולה על התאחדות הכדורגל האפריקאית. נשיא ההתאחדות הוא פטריס מוטספה - איש של אינפנטינו.
"מדובר בהחלטה מטופשת באופן שאי-אפשר להשוותה. בוז מוחלט לכדורגל האפריקאי, אבל זה לא מפתיע בגלל שמדובר במוטספה", הגיב על ההחלטה קלוד לה-רוי, מאמן צרפתי שאימן שבע נבחרות באפריקה, ביניהן סנגל בשנים 1988-92. לה-רוי הדביק למוטספה את הכינוי "העבד של אינפנטינו", וטען כי אינפנטינו רצה מלכתחילה כי התואר הזה יישאר במרוקו.
בטקס הענקת הגביע בסיום הגמר, אינפנטינו, נשיא שיודע בדיוק איזו עטרת פנים הוא אמור לשאת בכל אירוע, ושהיה אמור לעמוד שם עם חיוך מקיר לקיר, עמד כפי שכפאו שד. הוא העניק את הגביע, אבל התחושה הייתה שהנבחרת הלא נכונה זכתה בו.
אינפנטינו אחראי למינויים של ראשי ההתאחדות לכדורגל האפריקאית. מינוי אחד שלו הסתיים בהיעלמות של 24 מיליון אירו מקופת ההתאחדות. מוטספה מינה למזכ"ל ההתאחדות חבר לשעבר של אינפנטינו, שמואשם כעת בהתעמרות בעובדיו ושיבוש הליכי חקירה.
יש הרבה אנשים בעולם הכדורגל שטוענים שאינפנטינו חב חוב למרוקו: ב-2015 פוצץ משרד המשפטים האמריקאי את "פיפאגייט", שנה לאחר מכן טראמפ ואינפנטינו נכנסים לתפקידיהם. מרוקו הגישה בקשה לגיטימית לארח את הגביע העולמי ב-2026, עם סיכויים טובים מאוד לכך, בגלל שהרבה בעלי הצבעה רצו להעניש את ארה"ב. אבל טראמפ הכריז שיעניש את כל מי שיצביע נגד האירוח של ארה"ב. אינפנטינו, שזו ההחלטה הרצינית הראשונה שלו בתפקיד, החליט, בפעם הראשונה, שתהיה שקיפות בהצבעה, וארה"ב זכתה באירוח. מאז, הרבה החלטות על המגרש - כמו נגיעת יד ברורה של שחקן מרוקאי נגד פורטוגל ברבע גמר מונדיאל 2022 - ומחוץ למגרש, הולכות לטובתה של מרוקו.
מדובר, אם כן, בגרוטסקה שהפכה לפארסה. הנבחרת שהופלתה לאורך כל הדרך - על המגרש, מחוצה לו, במספר הכרטיסים שהוקצו לאוהדיה - והצליחה לזכות בגביע למרות הכל, נענשה. זה לא ספורט, זו שחיתות על רקע פוליטי, והקסם המאגי של להפוך הפסדים ספורטיביים לניצחונות ביורוקרטיים, הם תחומים שג'אני אינפנטינו מתמחה בהם.
