אחת השאלות הראשונות ששואלים מאמן שזכה באליפות היא "האם תוכלו לזכות בשנה הבאה?" כי המוח הספורטיבי תמיד עסוק בעתיד, גם בזמן שהוא חוגג עם שמפניה ביד. אין שנייה לנשום – בקושי הרמת את הצלחת, וכבר שואלים אותך אם תרים אותה שוב.
לכן, אפילו לפני שהשנה נגמרת רשמית, הכנתי רשימה של האירועים שנשמח אם יקרו בשנה הבאה, התשפ"ו. לכו תדעו – אולי בסיכום השנה הבאה נכתוב על ההופעה ההיסטורית של ישראל במונדיאל בארה"ב. סתם, נשתדל לא להיות מורחקים מהמוקדמות.
פרץ וגלוך
המבורג ואיאקס, להתעשת
דניאל פרץ יקבל מקום בהרכב המבורג. המבורג היקרה, בשבילכם זאת עוד עמדה. בשבילנו מדובר בעתיד הקמפיין. קיבלתם נכס אסטרטגי, ואתם שמים אותו על הספסל. את התוצאות של המהלך ראינו מיד: זה לא היה אותו דניאל פרץ מול איטליה. ברוב השערים הייתה לו אשמה ישירה, וביתר הוא הסתפק באשמה חלקית. שוער לא יכול להיכנס לעשר דקות בסיום כדי להוכיח את עצמו, הוא גם לא יכול להסתפק במשחקי גביע ולפרוץ דרכם.
המנהל המקצועי של באיירן מינכן מקס אברל רמז שהמבורג הבטיחה לפרץ יותר, אך כרגע היא דבקה בשוער הפורטוגלי דניאל הויר פרננדס כאילו הוא מנואל נויר - והורסת לכל הכדורגל הישראלי.
6 צפייה בגלריה


המבורג היקרה, בשבילכם זאת עוד עמדה. בשבילנו מדובר בעתיד הקמפיין. פרץ
(צילום: מתוך האתר הרשמי של המבורג)
גם אוסקר גלוך פתח ברגל שמאל באיאקס. נתנו לו את המספר 10, אבל סיפסלו אותו כאילו הוא מספר 67 שעלה מהנוער. אתמול המאמן ג'ון הייטינחה סוף סוף התאפס, ונתן ליהלום לשחק בצורה חופשית. כמובן, זה נגמר עם שער שוויון דרמטי של גלוך. נקווה שבאיאקס הבינו את הרמז, גלוך חייב להיות בהרכב.
וולף, שרף ואבדיה
הצלחה משולשת
דמיינו רגע: יורובאסקט 2029. ישראל על המגרש עם דני אבדיה אולסטאר רשמי, ועוד שני שחקנים לגיטימיים ב־NBA. בן שרף ודני וולף נחתו בברוקלין נטס, קבוצת הפינוי-בינוי של הליגה. סגל צעיר עם המון רוקיז, מאמן ספרדי, בלי כוכב אחד שתופס את כל הכדורים כמו שבראדלי ביל עשה לדני אבדיה בתחילת הדרך. יש סיכוי אמיתי לפריצה ענקית.
שרף כבר התרגל לסיטואציה דומה: בבנפיקה של הכדורסל, אולם הגרמנית, הוא למד איך להיות סבלני ושיכלל את המשחק. דני וולף בכלל לא היה על המפה – ועם הרבה כוח רצון הפך לכוכב מכללות. הדמעות של אחיו (שהפך לכוכב ברשתות החברתיות) סימלו את הדרך הארוכה שעבר וולף עד שהגיע לסיבוב הראשון בדראפט ה־NBA.
אף אחד לא ספר אותו, נבחרת העתודה גייסה אותו דרך האינסטגרם, ראו בו נער יהודי חביב עם כישרון מוגבל. לא הבינו שהוא בדיוק מסוג השחקנים שמחפשים עכשיו ב־NBA: גבוהים שיודעים לעשות הכל, יחד עם יתרון ענק נוסף: הוא אמריקאי וידלג בקלילות מעל קשיי ההסתגלות.
במקביל, דני אבדיה אמור להמשיך בהתקדמות המטאורית שלו. אחרי היורובאסקט האחרון, כשהוא כבר נבחר לחמישייה השנייה, ברור שהוא בשל יותר מאי פעם ופורטלנד, בניגוד לוושינגטון, היא קבוצה בריאה עם מסורת. זה הזמן שלו לטעום לראשונה את טעם הפלייאוף. הצלחה משולשת תהיה פנטזיה, אבל גם אם שניים מתקדמים – אנחנו נהיה בעננים.
הפועל ומכבי ביורוליג
יקום מקביל
להפועל ת"א יש סגל נוצץ יותר משל מכבי. היא פותחת את עונת היורוליג הראשונה שלה כאילו היא הקבוצה הישראלית הבכירה, בעוד מכבי מחפשת מציאות בשוק כמו חובבת יד שנייה ביום שישי בצהריים. כנראה שאנחנו חיים ביקום מקביל.
אבל זה גם סימן לברכה. מכבי סוף־סוף הבינה שצריך להזיז את הדברים שם למעלה. החתמת קלאודיו קולדבלה כמנהל מקצועי היא הוכחה שההנהלה מוכנה לנסות משהו חדש. בצד השני, להפועל יש סגל מפחיד ודימיטריס איטודיס על הקווים, זה עדיין נשמע הזוי. אם במקרה היורוליג תחליט להחזיר משחקים לישראל, זאת בכלל תהיה חגיגה לאומית. בינתיים, נסכים על מטרה צנועה: פלייאוף. טוב נו - את מי אנחנו משקרים? פחות מפיינל־פור יהיה כישלון.
מאבק האליפות בליגה
לא למודל הסקוטי
האם ליגת העל מסוגלת לספק תסריט פחות צפוי ממכבי ת"א מול באר־שבע ראש בראש עד הסוף? נראה שהן התחילו לחשוב מעכשיו כבר על הפרש השערים. קרב אליפות בסגנון סלטיק־גלזגו ריינג'רס לא בא בחשבון. אנחנו רוצים להאמין שאנחנו קצת יותר יצירתיים מהליגה הסקוטית.
6 צפייה בגלריה


ישחזרו את המאבק של העונה שעברה או שתצטרף צלע נוספת? מכבי ת"א מול הפועל באר-שבע
(צילום: עוז מועלם)
בעונה שעברה היו רגעים של מרוץ מרובע. כנראה שלא נוכל לקבל את זה באמת. אבל יש אופטימיות מסוימת מכיוון מכבי חיפה, והפועל ת"א יכולה גם היא להיות פקטור רציני במאבק. בית"ר ירושלים? נבהלת מעצמה ברגע שמזכירים לידה את המילה "אליפות" ונכנסת לתוך השריון שלה כמו צב. אז אסור להגיד לה את זה בצורה מפורשת, רק לרמוז שעם עומר אצילי וירדן שועה - התוצאות חייבות להיות טובות יותר.
מהיתר אין בכלל ציפיות, זה כבר מצחיק שצריך לבקש מהן לשחק כדורגל חיובי. הן אמורות להבין לבד שלא קורה כלום לקבוצה שמשחקת בצורה התקפית, מקסימום קצת מאבקי תחתית. זה לא משהו שאתן לא רגילות אליו בכל מקרה.
אלימות
תן לי שקט
המשחק הדרמטי בין הפועל ת"א לבית"ר ירושלים השכיח את העובדה שהוא נפתח באיחור בגלל אבוקות. אוהדי מכבי ת"א הניפו שלט מכוער שהשווה בין הפועל לחמאס ופגע במשפחות שכולות. האוהדים חייבים לקחת את עצמם בידיים ולהתבגר.
כל שלט כזה מזכיר לנו את הצד המתיש של הספורט הישראלי. זה שעסוק בעצמו ולא בוחל באמצעים כדי להרוס את החוויה לכולם. מה שקרה עד עכשיו זה בקטנה ליד אירועי סמי עופר. אתם בטח שואלים את עצמכם: אירועי סמי עופר מהגביע של בית"ר או אלה של מכבי חיפה מול מכבי ת"א? פה הבעיה. האם זאת תהיה שנת האיפוק? סביר להניח שלא, אבל אפשר לקוות שלא נרד יותר מדי נמוך. זה מעיק, מציק ומתיש כל הזמן לבקש קצת שקט.
פורסם לראשונה: 01:30, 21.09.25










