ב־2016 רכשה ברצלונה את דמבלה מבורוסיה דורטמונד תמורת 140 מיליון יורו. כבר אז היו רבים שפקפקו במהלך. הרי הוא היה רק בן 19, אחרי עונה אחת טובה בלבד בגרמניה, ובכל זאת הפך לאחת ההעברות היקרות בהיסטוריה.
ובדיעבד? קשה לומר שהסיפור שלו בברצלונה באמת עבד. כבר בעונה הראשונה שלו הוא סבל מפציעות חוזרות, ובמקביל צצו לא מעט סיפורים על התנהלות בעייתית מחוץ למגרש - איחורים לאימונים, לילות שלמים מול הפלייסטיישן ותזונה לקויה.
גם מקצועית הוא התקשה להתבסס. אחרי חצי עונה בלבד ברצלונה כבר הביאה את פיליפה קוטיניו, ששיחק באותה עמדה. בהמשך המצב רק החמיר. דמבלה המשיך להיפצע וסיים את התקופה בברצלונה עם 185 הופעות בלבד מתוך 330 אפשריות. הוא עבר 15 פציעות שונות שהשביתו אותו ליותר מ־700 ימים - ואת ההחמצה ההיא מול ליברפול, כמעט אף אוהד בארסה לא ישכח.
דווקא כשנראה היה שאין דרך לשקם את הקריירה שלו במועדון, הגיע צ'אבי - ודמבלה התחיל להיראות אחרת. הוא בישל פעמיים ב־0:4 על ריאל מדריד בברנבאו, סיים את העונה עם 13 בישולים בלה ליגה ונראה היה שסוף־סוף יצא לדרך חדשה.
באותו קיץ הוא גם האריך חוזה, פתח היטב את העונה, אבל אחרי המונדיאל שוב דעך. ברצלונה אמנם זכתה באליפות, אך דמבלה עדיין לא הפך לשחקן הדומיננטי שציפו ממנו להיות.
בקיץ שלאחר מכן עבר לפריז סן ז'רמן תמורת 50 מיליון יורו בלבד - סכום שנחשב נמוך יחסית לשוק של היום - לאחר שהמועדון הפעיל סעיף שחרור "סודי" בחוזהו. הוא הצטרף לקבוצה חדשה שנבנתה סביב אמבפה, אחרי העזיבות של מסי וניימאר.
למעט הופעות מרשימות מול האקסית ברצלונה בליגת האלופות - שם כבש פעמיים וסחט פנדל - גם העונה הראשונה שלו בפריז הייתה רחוקה מלהרשים. הוא שוב סבל מפציעות וסיים עם שישה שערים בלבד ב־42 הופעות. גם ביורו שלאחר מכן התקשה להותיר חותם.
בתחילת העונה שלאחר מכן האכזבה נמשכה. נגד ארסנל הוא אפילו הושאר מחוץ לסגל, הורחק מול באיירן מינכן, ושוב החלו דיבורים על עזיבה. אבל מינואר הכל השתנה. לואיס אנריקה שינה את התפקיד שלו - מכנף ימין לחלוץ מדומה - ומאותו רגע דמבלה נראה כמו שחקן אחר לגמרי. הוא התחיל ללחוץ, לרדת אחורה לקבל כדור, להילחם על כל מהלך ולהיות מחויב בצורה שלא נראתה אצלו בעבר.
"אם אתה לא לוחץ ולא רץ, לואיס אנריקה יושיב אותך על הספסל", אמר בעצמו באחד הראיונות. גם המספרים הגיעו בהתאם. הוא כבש מול מנצ'סטר סיטי בדרך למהפך 2:4, הבקיע שלושער מול שטוטגרט בשני משחקים מכריעים בליגת האלופות - בזמן שפריז עוד הייתה מחוץ ל־24 הראשונות - ומשם פשוט לא עצר.
בשלבי הנוקאאוט המשיך בכושר האדיר: צמד מול ברסט בפלייאוף, שער באנפילד מול ליברפול, שני בישולים מול אסטון וילה, שער ובישול נגד ארסנל - אותה קבוצה שמולה הודח מהסגל מוקדם יותר בעונה - וכמובן שני בישולים ב־0:5 הגדול בגמר.
שיתוף הפעולה שלו עם קברצחליה ודואה יצר התקפה כמעט בלתי ניתנת לעצירה: שלושה שחקנים מהירים, טכניים ובעלי דריבל אדיר, שפועלים בתיאום מושלם.
כל זה הפך את דמבלה לאחד המועמדים המובילים לזכייה בכדור הזהב של 2025. גם העונה הזאת לא התחילה בצורה מושלמת. הוא שוב סבל מפציעות ולא סיפק מספרים יוצאי דופן בשלבים הראשונים. אבל כשהגיעו רגעי ההכרעה - דמבלה הגיע בענק.
הוא כבש מול צ'לסי, שוב הרשית באנפילד - הפעם עם צמד - ומול באיירן מינכן סיים עם שלושה שערים ובישול בשני המשחקים. בדרך, פריז העפילה לגמר שני ברציפות.
בשבת ב־19:00, בגמר ליגת האלופות מול ארסנל, יחכה לו אתגר עצום מול אחת מהגנות הברזל של אירופה. אבל דמבלה כבר הוכיח שאם יש שחקן שמסוגל להתמודד עם זה - זה הוא.
וזה יכול להיות עוד פרק מדהים בסיפור שלו: משחקן שכמעט כולם ויתרו עליו, לאחד השחקנים הטובים בעולם - ואולי גם לשחקן שמגיע בכושר הטוב ביותר שיש למונדיאל הבא.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים. אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים. אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
