הדבר הכי גרוע עבור קבוצות או נבחרות שחוו מצוינות בספורט, הוא כשהכשלונות הופכות לרוטינה, כשהם לא מפתיעים אף אחד, כשאי־העפלה לטורניר הגביע העולמי לנבחרת שזכתה בו ארבע פעמים בעבר, לא נחשבת לקטסטרופה אמיתית.
אחרי שהנבחרת האיטלקית נכשלה שלוש פעמים רצופות בניסיונות לעלות למונדיאל, התאחדות הכדורגל המקומית הבינה שחייב להגיע זעזוע. גרמניה, שכן עלתה למונדיאל, אבל נכשלה כבר בשלבים המוקדמים, שמה את כל הכסף שלה על השולחן כדי להביא את יורגן קלופ. פיגורה. האיטלקים הבינו שהם חייבים לחשוב בגדול.
גלריה
באיטליה הבינו שחייבים לבצע זעזוע. ג'אנלואיג'י דונארומה אחרי הכישלון האחרון
(צילום: Getty Images/Getty Images)
ההתאחדות האיטלקית מינתה את שחקני העבר פאולו מאלדיני כמנהל טכני וחברו למילאן לשעבר, הברזילאי לאונרדו, כיועץ אסטרטגי, כדי להאיץ את תהליך בחירת המאמן. בהתחלה הם ניסו לפתות את פפ גווארדיולה לבוא ולאמן את האזורי. "הלכנו על הכי טוב שיש", התבטא מאלדיני. אם היה נענה, גווארדיולה היה הופך למאמן הזר הראשון של הנבחרת האיטלקית מאז 1966 (וההפסד המשפיל לצפון־קוריאה). גווארדיולה שיחק בסוף הקריירה שלו באיטליה והוא מגיח אליה תכופות לחופשות.
אבל לפי התמונות מחשבונות הרשתות החברתיות שלו מהשבוע שעבר, גווארדיולה מעדיף לשכב על מיטת שיזוף בבריכה ולשתות משקאות טרופיים במקומות אקזוטיים מאשר לאמן את איטליה. הוא ראה איך השנים מחוץ לכדורגל עשו טוב לחיים של יורגן קלופ. מלבד זאת, גווארדיולה מוכן להיות גואל, אבל הוא דורש 20 מיליון יורו עבור התפקיד. ובנוסף לכך, ההתאחדות האיטלקית לא יכולה להביא לו כל שחקן שהוא ידרוש, יש רק את הקאדר האיטלקי, והוא לא משהו. אלו לא התנאים שבהם גווארדיולה רגיל לעבוד.
האיטלקים הלכו לתוכנית ב'. איטליה הודחה מהעפלה למונדיאל האחרון תחת הדרכתו של ג'נארו גאטוזו, שחקן עבר מפואר במילאן ונבחרת איטליה (אליפות העולם ב־2006), ומאמן כושל באופן עקבי. אז את מי החליטו מאלדיני ולאונרדו להביא? את אנדראה פירלו, שהיה שותף ביחד עם גאטוזו להישגים עם מילאן והנבחרת, והיה חתום על קריירת אימון אפילו יותר כושלת מזו של גאטוזו, כולל סיום רצף תשע האליפויות של יובנטוס. החוזה עם פירלו היה על השולחן: ארבע שנים, 1.5 מיליון יורו לעונה. אלא שאז צצה בעיה.
הימורים ופוליטיקה
הבעיה עם פירלו הייתה הקשרים שלו עם רוסיה. הוא מפרסם את פורטל ההימורים הגדול ביותר ברוסיה וקזחסטן ("פונבט"), שהוא גם המאמץ הרשמי של נבחרת הכדורגל של רוסיה, ושהגישה אליו נחסמה לאחרונה על ידי הרשויות באיטליה.
בנוסף, פירלו גם מאמן קבוצה בדובאי שנמצאת בבעלות המיליארדר הרוסי סרגיי לומאקין, שהוא גם הבעלים של "פונבט" ומקורב לקרמלין. בסוף מאי, במהלך אחת מהמתקפות היותר רצחניות של מוסקבה על בירת אוקראינה קייב, פירלו הגיע לרוסיה לגמר הגביע כדי להשתתף במסעות חתימות למעריצים.
הציבור והתקשורת האיטלקיים פתחו בקמפיין שבסיומו הוטל וטו על המינוי של שחקן העבר המוערך. פירלו הביע את אכזבתו וטען שה"קשר שלו עם רוסיה הוא על בסיס עסקי בלבד ואינו מביע עמדה כלשהי שלו לגבי השלטונות". שגריר רוסיה ברומא שלח לו מסר של סולידריות וטען כי "פירלו הוא עוד קורבן של הממסד האיטלקי הפסודו־דמוקרטי". גם פוליטיקאים מהימין והשמאל הקיצוני התרעמו על המעורבות של פוליטיקה בהחלטה לא למנות את פירלו. קרולינה מוראצ'ה, שחקנית העבר הגדולה וכיום פוליטיקאית בשמאל הפופוליסטי, טענה בזעם שהקשרים של פירלו עם רוסיה מזעזעים את אותם פוליטיקאים איטלקים "ששמרו על קשרים עם ישראל בעוד עזה נהרסת".
הקמפיין הציבורי גרם להטלת וטו על המינוי שלו. אנדראה פירלו
(צילום: AP Photo/Luis Vieira)
עבור רבים, ההחלטה של מאלדיני לנסות למנות את פירלו למאמן הנבחרת, הזכירה את ההחלטה המוטעת של ג'אנלואיג'י בופון להמליץ על גאטוזו לתפקיד. לאחר ההחלטה שלא למנות את פירלו, מאלדיני ולאונרדו הודיעו על התפטרותם מתפקידיהם, קצת יותר משבועיים לאחר שמונו.
מופע כאוטי־פוליטי
אחרי שג'ורג'יו קייליני הודיע שהוא מעדיף להישאר בתפקידו כחבר הנהלת יובנטוס, ולמרות התמיכה של פאביו קאפלו במינויו של אנטוניו קונטה, החליטה ההתאחדות האיטלקית לחזור לרוברטו מאנצ'יני, ולצידו למנות כמנהל טכני את קלאודיו ראניירי, עוד אגדת אימון איטלקית.
מאנצ'יני (61) היה שחקן פחות גדול מגאטוזו ופירלו, אבל מאמן הרבה יותר מוצלח. הוא הוביל את איטליה למאזן מושלם במשחקי ההעפלה לאליפות אירופה 2021, לרצף של 27 משחקים ללא הפסד, ולזכייה בטורניר עצמו לאחר ניצחון בגמר בפנדלים על אנגליה.
התקופה של מאנצ'יני כמשיח הכדורגל האיטלקי ארכה זמן קצר: הוא לא הצליח להעפיל למונדיאל בקטאר, ושנה לאחר מכן החליט לעזוב, למרות שהיה עדיין תחת חוזה, כדי לחתום לארבע שנים כמאמן ערב הסעודית עם שכר שנתי של 25 מיליון יורו. המשיח הפך תוך זמן קצר לבוגד. מאנצ'יני שרד בתפקיד החדש קצת יותר משנה, ועבר לאמן את אל־סאד מהליגה הקטארית.
רוברטו מאנצ'יני
(צילום: AP Photo/Aijaz Rahi)
ג'ובאני מלאגו, הנשיא החדש של התאחדות הכדורגל האיטלקית ואחד האחראים להבאת אולימפיאדת החורף האחרונה למילאנו־קורטינה, ידע שהוא חייב למצוא מאמן שיהיה גם פיגורה וגם יביא שקט. החיפוש, שהחל מהרגע שגאטוזו סיים את תפקידו באפריל, הפך למופע כאוטי־פוליטי, מופע שתואם לחלוטין את מצבו של הכדורגל האיטלקי בהווה. לא בדיוק הנרטיב הדרוש להתחלה חדשה ומרעננת. לבסוף מונה מאנצ'יני, מי שהוא גם חבר של נשיא ההתאחדות מלאגו.
הנבחרת הלאומית של איטליה ספגה מהלומה אחרי מהלומה, בלי לעלות בכלל על הדשא. המוניטין הכמעט קדוש של מאלדיני הוכתם. זה היה כאוס שהודגש עוד יותר על רקע ההחתמות נטולות המהומות של קלופ בגרמניה וזינאדין זידאן כמאמן החדש של צרפת.
אל תלמדו אותנו
אף אחד לא מצפה ממאנצ'יני (או כל אחד אחר שהיה מתמנה לתפקיד) להחזיר את איטליה לצמרת הכדורגל העולמי. האוהדים והתקשורת יסתפקו לעת עתה להחזרה חלקית של הכבוד שנעלם. פעם, כשאיטליה הייתה מרימה טלפון, אף מאמן, אפילו לא גווארדיולה האקזוטי או קרלו אנצ'לוטי ששמו הוזכר על ידי מאלדיני למרות שחתם על הארכת חוזה בברזיל, לא היה מסרב.
בסוף הוא מינה את חבר שלו. ג'ובאני מלאגו
(צילום: Mattia Ozbot/Getty Images)
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
קרוסלת האבסורד של הכדורגל האיטלקי ממשיכה להסתובב. הניסיון לשנות ולחדש הפך לפארסה. בדיוק כשסיימתם לחשוב שיותר גרוע מאי־העפלה לשלושה גביעי עולם ברציפות היא נקודה שאי־אפשר לרדת מתחתיה, באו שלושת השבועות האחרונים והטביעו את הכדורגל האיטלקי בתהום עמוקה של בושה בינלאומית. לפחות בכדורגל הגרמני הבינו את עומק וחומרת המשבר והלכו על שינוי קיצוני. הרפורמה הנדרשת בכדורגל האיטלקי נתקלה באינטריגות, מהלכים ודמויות שלקוחות מתקופת האבן.
הנה דוגמה שמשקפת את עומק הניתוק והמשבר: הפטריוטים תהו מדוע בכלל להציע את התפקיד לפפ, כשיש בנמצא כל כך הרבה מאמנים איטלקים מוצלחים. את ססק פברגאס, המאמן המוצלח של קומו, קורעים התקשורת והאוהדים האיטלקים על הכדורגל הפרוגרסיבי שלו ועל הניסיון שלו להרצות לאיטלקים לעזוב את תרבות הכדורגל ההגנתית שלהם.
פברגאס, כמו גווארדיולה, הוא ספרדי. כפי שהעיד טורניר הגביע העולמי האחרון: מה בכלל הספרדים מבינים בכדורגל כדי שיעזו להרצות לאיטלקים.
