זה הקיץ של הלוזרים. ארסנל ניסתה להרוס לעצמה את האליפות ולא הצליחה, נשברה הבצורת. זה משכיח את מה שקרה בגמר ליגת האלופות. אלכסנדר זברב עשה מאמץ ניכר להיכשל שוב ברולאן גארוס, אבל זה היה יותר מדי אפילו בשבילו, והוא לקח גמר גראנד סלאם. ועכשיו הניקס אלופי ה-NBA. זו הקבוצה הכי טובה בליגה, שזכתה בצדק, וזו עדיין הזיה לכתוב ולקרוא את המשפט הזה.
בגלל שארסנל נשארה בדרך כלל למעלה, התקרבה לפסגה פה ושם. וגם זברב הגיע לגמרים שלו בעידן של שחקנים ענקיים. הניקס לא עשו גם את זה רוב הזמן. זו הייתה אימפריה דמיונית ובדויה שמבוססת על גודל השוק ומידת הסלבריטאיות של האוהדים. הקבוצות שנבנו שם מאז 1973 היו גרועות ומנופחות מחשיבות עצמית, והניהול קטסטרופלי. המהלך של הקיץ נראה כמו עוד צעד רע – להחליף את טום ת'יבודו שהגיע לגמר המזרח ולהביא את מייק בראון.
ואיכשהו, מתוך פלייאוף עמוס במועמדות ראויות לאליפות, ניו-יורק נשארה אחרונה. עדיין אין לה ספסל, הבעיה שגמרה אותה בשנה שעברה, אבל בראון שיתף ליותר דקות את המחליפים הבינוניים ונתן אוויר לג'יילן ברנסון ואו-ג'י אנונובי לגמור משחקים. גם ברנסון השתנה: עד לגמר הזה, הוא היה האאוטסיידר של רשימת השחקנים הטובים ב-NBA, זה שהפרשנים כמעט נעלבו להזכיר בין נסיכי הליגה מאחר שהוא לא טופח במשך שנים לתפקיד הזה, לא היה מסומן. המשחק החמישי, עם חצי מנקודות הקבוצה שלא קלעה יותר מדי, היה כרטיס להיכל התהילה.
לארסנל הייתה הגנת ברזל ומומחיות במצבים נייחים. לזברב מזל רציני, הרי כל היריבים הבכירים זזו מהדרך לפני שהיה צריך לפגוש אותם. לניקס הייתה גם הגנת ברזל, גם שחקן שמומחה בלעשות סל מכלום, וגם מזל גדול. כי הם פגשו את סן אנטוניו של 2026 ולא את סן אנטוניו של 2027. הם בין השאר אחראים למה שעומד לקרות עם הספרס האלה, שהיו זקוקים לסדרה הכואבת כדי לחזור בוגרים יותר בשנה הבאה ולפרק את הליגה. כנראה שגם את הניקס האלה. עם ילדים מבוגרים יותר בשנה, ניסיון בסדרת גמר והבנה בנוגע להפעלה הנכונה של ויקטור וומבניאמה, כל עוד היא תישאר בריאה לא יהיה מה לעשות נגדה. דילן הארפר הזה, עלק רוקי, הוא פוטנציאל ל-MVP של ה-NBA שעוד משחק לצד מישהו שיכול להיות הכדורסלן הגדול בכל הזמנים.
2 צפייה בגלריה
מאאוטסיידר לשחקן היכל התהילה. ג'יילן ברנסון
(צילום: Ronald Cortes / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
אבל זה הקיץ של הניקס, שעשו הכל נכון בזמן אמת. היו רגעים מעורערים במהלך העונה, אבל פלייאוף מופתי כל כך לא ראינו מהאלופות של העשור האחרון. קאמבקים מפיגורים עצומים, כדורסל אדיר לפרקים, שני סוויפים רצופים ואז ניצחונות בכל שלושת המשחקים באולם של אלופת המערב. זה לא מסע רגיל.
זה הקיץ של הלוזרים. ארסנל אלופת הפרמייר-ליג. סשה זברב לקח גראנד סלאם. הניקס זכו באליפות. אתם חושבים שזה אומר שנבחרת אנגליה עומדת ללכת עד הסוף במונדיאל?
