התלהבנו בצדק מכך שמשחקים בשבת בשעון החורף בשעה 15:00, זה זמן מושלם לכדורגל וכל העולם יודע את זה. ילדים יכולים לבוא ולחזור הביתה בשעה סבירה, האווירה ביציעים רגועה יותר וכמעט אין אלימות. הרבה יותר קשה להדליק אבוקה באור יום מאשר בחושך, מתברר. גם לא נעים לאף אחד להרוס את האווירה המשפחתית, זה כמו להתחיל להתפרע באמצע ארוחת חג. מי יתחיל לקלל כשמסביבו יש ילדים שאוכלים במבה? זה כמו להשתכר בבר-מצווה של אחיין. לא הזמן ולא המקום.
אולם עם המעבר לשעון קיץ, חזרנו לשעות הערב המאוחרות. כל המשחקים אתמול החלו בשעות שבהן ילדים קטנים כבר ישנים, אין הסבר הגיוני לכך. לא חם מדי כדי לשחק ב-18:00, ואפילו ב־15:00 אפשר לרוץ בלי להזיע יותר מדי. ליגת העל עברה לשעות הערב כאילו היא חתונה ממבט ראשון או דרמה עם יהודה לוי. ממש מוצר פריים טיים. זה אומר שהאוהד מגיע הביתה ב-23:00 אם יש לו מזל. זה לא שבת של כדורגל, זה לילה של כדורגל. לא מספיק שאנחנו סובלים מכך שליגת האלופות מתחילה ב־22:00?
נכון, צריך להתחשב בשומרי השבת. נכון, גם לשחקנים מגיע להיות בשבת עם המשפחות שלהם. אבל יש תחושה שנעשה פה מחטף בלי שאף אחד ישים לב. נראה כאילו זה מהלך מתוחכם של "שימו להם משחק אחד מוקדם, שישתקו, ואז נחזיר הכל למצב הקודם". כאילו חילקו לנו צ'ופר קטן, ואז לקחו אותו בחיוך בזמן שהיינו עסוקים בלבדוק מי עולה לפלייאוף העליון. נוצר מצב שבו בשעות הנעימות ביותר בכלל לא משחקים כדורגל. רק בלאומית.
במשך שנים ארוכות המשחק המרכזי של שבת החל בסביבות 19:00 ואף אחד לא התלונן. הרייטינג היה בשמיים ואלה מספרים שלא יחזרו יותר. לאט־לאט הרגילו אותנו לשעות מאוחרות יותר ועכשיו זה נראה לכולם כדבר הטבעי ביותר.
זה לא צריך להיות ככה. כדורגל צריך להיות משוחק כשיש אור בחוץ, כמו שקורה גם בליגות הרבה יותר טובות משלנו. להתחיל את כל המשחקים בשעה 20:00 וצפונה זה לא שפוי.
פורסם לראשונה: 01:30, 20.04.25
