בטורו כאן טוען רונן שובל כי "ה-VAR זה המשפטיזציה של הכדורגל". הוא מונה אחת לאחת את תכונות ההפיכה השיפוטית ובאופן אבסורדי לא מבחין שהוא מתאר בדיוק נמרץ את המצב לפני הכנסת ה-VAR.
ההפיכה השיפוטית מתבססת על תפיסה שהדמוקרטיה אינה אוסף קשיח של כללים שכל הצדדים מודעים אליהם ומחויבים אליהם. במקום זאת ישנו מושג של "דמוקרטיה מהותית" שבבסיסה עומדים "עקרונות השיטה" המעורפלים התלויים בשרירות ליבו של השופט היושב לדין.
על פי תפיסה זו יש לכל חוק שתי פרשנויות – כוונת המחוקק (המכונה על ידי חסידי ההפיכה השיפוטית "תכלית סובייקטיבית") ולעומתה המטרה הראויה של החוק בעיני השופט (המכונה באופן תמוה "תכלית אובייקטיבית"). שובל מצטרף לגישה המובילה היום את בית המשפט, לפיה על התכלית הסובייקטיבית לסגת מפני התכלית האובייקטיבית ושהשופט צריך לשאוף ל"כדורגל מהותי". כמובן שה-VAR מושתת על התפיסה ההפוכה.
ההפיכה השיפוטית בנויה על תפיסה פוסט מודרנית לפיה אין אמת וכי יש להעדיף את הגישה של ריבוי נרטיבים, שלכל אחד יש משקל שווה. תפקידו של השופט הוא לבחור את הנרטיב ה"סביר" ה"מידתי" או ה"נאור" גם אם הוא סותר את האמת ואת לשון החוק. כמובן שגישה זו הופכת את השופט לכל יכול ומכפיפה את כל המציאות לתפיסת עולמו. לעומת זאת ה-VAR מוביל גישה הפוכה, לפיה יש מציאות מוחלטת ותפקידו של השופט הוא לחשוף את המציאות כהווייתה ולפסוק אך ורק בהתאם לה. השופט, אם כן, אינו כל יכול אלא למעשה הוא פקיד שמוגבל לחוקים שנקבעו על ידי המחוקק.
עוד תפיסה פוסט-מודרנית ששובל מבטא היא שהריגוש הוא התכלית העליונה של המשחק והוא אף מקביל אותה לתכלית של החיים. במאמר הוא כותב "במשל החיים הגדול של המשחק, חוסר הבהירות אודות ההחלטה השרירותית של השופט, נתנה לנו תקווה, שאולי יום אחד גם לנו יהיה טוב." ב
עצם יש כאן הטפה להעדפה מודעת של חוסר צדק רק כדי שהצד הלא צודק יוכל לקוות שהשופט יטעה. ה-VAR כמובן מסכל בחוסר רגש את השאיפה הזו ודואג לשיפוט צודק. על ההעדפה של שובל אמר כבר שלום עליכם "פסול מצא בכלה – שעיניה יפות".
כדורגל הוא אכן משל של החיים. הוא עידון של המלחמה והוא מאפשר לנהל סכסוך ייצרי, מלא רגשות – אהבה, שנאה, כעס, תקווה – בתוך מסגרת מוגנת וללא שפיכות דמים. דווקא אם אנו שואפים להנחיל לאוהדי הכדורגל מודל שממנו הם יכולים לצאת עם תחושה אופטימית, עלינו לספק להם את הדרכים הטובות ביותר לבחון את איכות שתי הקבוצות ולמנוע ככל הניתן מקרים בהם משחקים נקבעים על ידי החלטה שגויה של השופט. ייתכן שדווקא השיפור באיכות ודיוק השיפוט בכדורגל ישפיע גם על הציפיות שלנו מהשופטים שיושבים בבתי המשפט האמיתיים.
לבסוף טוען שובל כי המצב לפיו כל נגיעת יד אקראית הופכת לבעיטת עונשין וכל חריגה של מילימטר הופך לנבדל הורס את המשחק. ייתכן כי זהו המצב, אך לצד הפתרון שמציע שובל: ביטול ה-VAR, ניתן להציע קביעת חוקים שיאפשרו מעט יותר חופש. גם כאן ביטול ה-VAR מצדד בגישה המעצימה את השופטים ואילו ההסתמכות על החוקים מעצימה את המחוקק.
לסיכום, אין חולק שה-VAR שינה לחלוטין את הדרך שבה מתנהל משחק הכדורגל. יחד עם זאת הנסיון ליצור הקבלה בין ההתרחשות על המגרש לבין המציאות הפוליטית חושף כי דווקא ה-VAR הוא זה שמבטל את ההפיכה השיפוטית שהיתה קיימת עד כה והופך את המשחק לצודק יותר. אם ה-VAR חשף בעיה יסודית בחוקי הכדורגל, אל תאשימו את האיכות העדיפה של השיפוט שהוא מספק, עדכנו את החוקים!
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
