דייוויד בקהאם הביא את המטרוסקסואליות לספורט. טום בריידי לחץ על הגז בנושא. אבל מדובר בשני ספורטאי-על שניסו במודע או שלא במודע לחבר בין ההישגיות והיכולות הספורטיביות שלהם, והתחרותיות, לבין תרבות הפופ. שניהם נישאו לנשים שהיו חלק מתרבות הפופ, שניהם דיגמנו, שניהם נראו באירועים שתמיד יגיעו למדורי הרכילויות. זה היה תהליך של הזנה הדדית.
אבל הרבה לפני שבקהאם ובריידי בכלל נולדו, היה את קווין קיגן, כוכב הכדורגל הבריטי שנפטר אמש בגיל 75 בגלל מחלת הסרטן. קיגן התחיל את דרכו כמגן שמאלי ועבר בליברפול לתפקיד החלוץ. הוא הוביל את המייטי רדס לשלוש אליפויות ולאליפות אירופה הראשונה שלה במשחק האחרון במדיה ב-1977. שנה לאחר מכן, כבר במדי המבורג, הוא זכה בכדור הזהב, הישג שהצליח לשחזר שנה לאחר מכן. הוא זכה לכינוי "קינג קוו" באנגליה ולכינוי "מייטי מאוס" בגרמניה. הוא הצליח בכל קבוצה שבה שיחק או אימן (שלוש אליפויות בליגת המשנה, ומירוץ לאליפות בלתי נשכח עם ניוקאסל נגד מנצ'סטר יונייטד ב-1996), אבל נכשל בכל שנותיו בנבחרת, כמאמן וכשחקן.
גלריה
"לפעמים היו יורדות לי דמעות כשהאוהדים היו שרים". קיגן במדי ליברפול
(צילום: Don Morley/Getty Images)
קיגן הפך לאייקון אופנתי, תרבותי ובידורי בלי שבכלל התכוון לזה. רעמת השיער המתולתל שלו, שכיכבה באופן קבוע בראש רשימות "התסרוקות הגרועות בעולם", הפכה לאופנה גם במגרשי הכדורגל וגם על ראשי מעריציו. כך גם צווארון החולצה המתנפנף של שנות השבעים והדיסקו. הוא הוציא לאור את "מאוהב עד מעל לראש", להיט פופ ששרף את ראשי המצעדים בגרמניה והגיע לארבעים הגדולים בבריטניה. עד 1978, השם הפרטי "קווין" כמעט לא היה בשימוש בגרמניה, ההצלחה של קיגן בהמבורג והפופולריות שלו על המגרש ומחוצה לו (בעיקר בקרב נשים) גרמו לכך שהשם ניתן לתינוקות רבים באותן שנים. קווין קינרט, יושב הראש לשעבר של מפלגת הסוציאל דמוקרטים, אמנם נולד רק ב-1989, אבל אמו התוודתה בעבר כי הוא נקרא על שמו של הכדורגלן האהוב עליה.
החתימה של קיגן בהמבורג (אז הבונסדליג עדיין החתימה שחקנים מאנגליה), היתה יוצאת דופן לא בגלל גובה הסכומים שאותם הרוויח קיגן, אלא בגלל אופי החוזה: קיגן קיבל משכורת על יכולותיו על המגרש, אבל גם הזדמנויות רבות לככב במסעות פרסום ושיווק. הפנים המוכרות שלו הפכו אותו, כאמור, לאייקון אופנה, ועזרו בקריירת השירה שלו ובליין של מוצרי אופנה על שמו. אחרי שקיגן התלונן בראיון עיתונאי כי הוא מתגעגע לדגני הבוקר הבריטיים אותם אי אפשר להשיג בסופרמרקטים בגרמניה, מאות קופסאות נשלחו לביתו בשבוע שלאחר מכן בידי מעריצים ומעריצות גרמניים.
כשאנגלים עוד שיחקו בגרמניה. קיגן במדי המבורג
(צילום: Allsport/Getty Images)
לא רק במגרשים, גם באולפני ההקלטות
(צילום: Ross Kinnaird /Allsport)
במדי אנגליה
(צילום: Don Morley/Allsport/Getty Images)
ה"ביטל" החמישי
קיגא אולי בנה את ההצלחות שלו מחוץ למגרש על גבי היכולות הספורטיביות שלו, אבל הוא ניהל אותן בנפרד. השם שלו גישר ביניהן, אבל הוא הצליח לעשות משהו הרבה יותר גדול: הוא הפך לסמל של החברות המחודשת בין גרמנים לבריטים קצת יותר משלושים שנה לאחר המלחמה.
קיגן היתל בהגנות באנגליה, זכה באליפויות, גביעי אופ"א וגביע אירופה, תוך שהוא זוכה למעמד של קדוש ביציעי ה"קופ" ("אם היה לי פחד אחד גדול בכדורגל, זה להחטיא שער בטוח מול הקופ", אמר קיגן בעבר, "לפעמים הם היו שרים והיו יורדות לי דמעות באמצע המשחק"). לפני שהגיע להמבורג, הקבוצה המקומית ניסתה הכל כדי למלא את האצטדיון, כולל מצעד פילים מגן החיות הסמוך. כשקיגן הגיע, המקומיים רבו על כרטיסים. "הביטלס שוב הגיעו להמבורג", נכתב בכותרת אחד העיתונים, "שוב עם תסרוקת מוזרה, אבל החיפושית הזו מופיעה על מגרש הכדורגל". (הביטלס הגיעו להמבורג בתחילת שנות השישים, וההופעות שלהם ב"ריפרבהאן" בישרו את הפריצה העולמית הגדולה שלהם).
כמאמן, חוגג עליית ליגה עם ניוקאסל
(צילום: Stevie Morton/Allsport/Getty Images)
באנפליד, במשחק בין ליברפול לניוקאסל
(צילום: Ross Kinnaird /Allsport)
אחרי שנת התאקלמות לא קלה, קיגאן הוליך את המבורג לאליפות הראשונה שלה מאז ייסוד הבונדסליגה, ולניצחון מדהים של 1:5 על ריאל מדריד בחצי גמר גביע אירופה (בגמר הקבוצה הפסידה לנוטינגהאם פורסט). למרות ההישגים וההצלחות על המגרש ומחוצה לה, קיגן נשאר אדם פשוט, השחקן הקבוצתי האולטימטיבי. ענק בגובה 1.73, מלך צנוע. "אני זוכר שכשילד הייתי מחכה לבד בגשם עם דף ועט כדי שהכוכב האהוב עלי יחתום לי. הוא יצא החוצה אחרי חצי שעה ודחף אותי הצידה. לעולם לא שכחתי את זה", הוא הסביר פעם בראיון עיתונאי מדוע הוא נשאר שעה ארוכה אחרי אימונים כדי לחתום לכל ילד שהגיש לו דף ועט".
