מדהים היה לראות את מכבי ת"א מפסידה בהפרש 14 נקודות לנס־ציונה במחזור הליגה בשבוע שעבר. מדהים עוד יותר לחשוב על כך שזו סיטואציה שלא הייתה מתקבלת בשום צורה במועדון אם מביטים כמה עשרות שנים לאחור, ובעצם גם בעבר הקרוב יותר. הפעם זה עבר כמעט בשקט, בטח רבים ראו את התוצאה, משכו בכתפיים, המשיכו לידיעה הבאה ושכחו לגמרי אחרי 5 דקות.
אז הנה הצצה לאיך שזה נראה פעם. כל הפסד ליגה, אפילו בודד בעונה, היה מתקבל כמו פצצה שנחתה על יד אליהו. קבוצה בסדר הגודל של נס־ציונה לא הייתה אמורה לדגדג את הצהובים, ולצורך העניין, אף יריבה בליגה. מכבי לא חשבה במונחים כאלה – הליגה והגביע היו עניין מובן מאליו, לבוא לנצח, והקרבות הגדולים היו באירופה. שמעון מזרחי היה נכנס לחדר ההלבשה אחרי הפסדים כאלה, ומפנה במכוון את ראשו מהשחקנים כדי שירגישו בכעסו. כבר כתבתי בעבר שהמנהל המיתולוגי שמלוק מחרובסקי לא היה מסוגל לעמוד בעצבים ובמתח המשחקים כאלה, והיה מתחבא מתחת ליציע או עוזב את האולם – אבל זה לא היה הכל: בלילה שאחרי המשחק הוא היה דואג לצלצל לכל השחקנים ונותן להם חזק על הראש. הוא אפילו היה מדבר אישית עם בנות הזוג שלהם, ונהג לומר להן: "הצלחת הקבוצה היא גם הצלחתכן. שימו כתף ותעזרו לנו".
2 צפייה בגלריה
פעם הליגה והגביע היו עניין מובן מאליו, לבוא לנצח. מזרחי ופדרמן
פעם הליגה והגביע היו עניין מובן מאליו, לבוא לנצח. מזרחי ופדרמן
פעם הליגה והגביע היו עניין מובן מאליו, לבוא לנצח. מזרחי ופדרמן
(צילום: ראובן שוורץ)
למחרת, האווירה באימון הייתה קשה. האימונים, שבאותה תקופה עוד היו פתוחים לתקשורת, נסגרו בחלק מהמקרים. שחקן שהיה מוציא מילה מיותרת מפיו היה חוטף בצורה כזו שלא היה מדבר שוב שבוע. בדרך כלל, אחרי הפסד משפיל במיוחד, ההנהלה כולה הייתה מתייצבת לאימון, מסתודדת בינה לבין עצמה ומנתחת את המשחק. שמלוק, ואח"כ מוני פנאן שהחליף אותו בתפקיד (לשניהם היה סגנון דיבור מיוחד, כל אחד משלו), היו חסרי סבלנות לכל פנייה אליהם בימים האלה, וחזרו ואמרו אינספור פעמים: "תראו נגד מי הפסדנו". בשנים ההן יכולת לשמוע גם את הגזבר אריה ברנוביץ מסנן: "בשביל הופעה כל כך עלובה אני עוד צריך לשלם להם כסף".
והיום? אחרי ההפסד בנס־ציונה, המאמן יאניס ספרופולוס היה עדין יחסית: "צריך לשנות מנטליות, אנחנו לא יכולים לשחק כמו היום". השחקנים מאזינים, מרגישים קצת מושפלים – וזהו. אבל זה קורה שוב ושוב בשנים האחרונות, אחרי טעויות ואובדן ריכוז ושליטה. אין ספור טעויות איבוד רכוז ושליטה.
2 צפייה בגלריה
יאניס ספרופולוס
יאניס ספרופולוס
מול נס ציונה עוד היה עדין יחסית. ספרופולוס
(צילום: אורן אהרוני)
זו הייתה עוד תזכורת לפריחה של הכדורסל בנס־ציונה, שזכתה בשנה שעברה ביורופקאפ. ביטוי כמו "תראו למי הפסדנו" ממש לא תופס במקרה שלה. קודם כל, ליאור ליובין הפך לעוד אחד מהאקסים שחוגגים על חשבון מכבי – אמנם הוא גדל בחממה של מכבי ר"ג, אבל שיחק והיה בצוות המקצועי של הצהובים. בעונה שעברה הוא ניצח אותם עם פנאתינייקוס כעוזר של עודד קטש, וכעת כבוס בנס־ציונה.
מבחינת ייחוס העבר, עירוני נס־ציונה נוסדה לפני 16 שנה, אבל צריך לזכור ששיחקו שם כדורסל עוד בשנות ה־50 וה־60 במסגרת ליגת מכבי לנוער. הכוכב המקומי היה ידוע בתור "יענקל'ה הגבוה", יענקל'ה שוכטוביץ', שכל היריבות חיכו לראות אותו מקרוב. הוא קלע את רוב הנקודות של הקבוצה. היום אתם מכירים אותו בתור יעקב שחר, הבעלים של מכבי חיפה.