טקס הפתיחה למשחקי החורף הפראלימפיים בבייג'ינג נערך היום (שישי) ב-14:00, עם חידוש מרגש במיוחד: בפעם הראשונה בתולדות המדינה, ישראל תהיה חלק מהמסיבה. שיינא וספי (20) גולשת סקי אלפיני, תהפוך לנציגה הישראלית הראשונה בתולדות המשחקים. אבל בגלל השבת, היא לא הייתה בטקס – אחרי הכל, מדובר בבת למשפחת חסידי חב"ד.
"אני נרגשת מאוד, מרגישה גאה ובת מזל לייצג את ישראל לראשונה במשחקי החורף הפראלימפיים", אמרה וספי בראיון לאתר הרשמי של המשחקים. "זה כבוד גדול עבורי, אני כבר לא יכולה לחכות". היא תתחרה בקטגוריות סלאלום וסלאלום ענק, ב־11 וב־13 במארס. יו"ר הוועד הפראלימפי הישראלי, אלי בירנבאום, אמר לקראת פתיחת המשחקים: "אנחנו גאים בשיינא שעושה היסטוריה, ומאחלים לה הצלחה רבה בתחרויות". המכשולים שעברה וספי בדרך יוצאי דופן אפילו בעולם הפראלימפי – כי לא רק שמדובר בספורטאית קטועת רגל, אלא שווספי היא כאמור דתייה אורתודוקסית מבית חרדי שאינה מתאמנת או מתחרה בשבתות – והתעקשה שיאפשרו לה להתחרות בחצאית עד שקיבלה את האישור המיוחל.
1 צפייה בגלריה
שיינא וספי
שיינא וספי
שיינא וספי
(צילום: באדיבות הוועד הפראלימפי הבינ"ל)

"להחזיק באמונה ולהפוך אותה ליתרון בספורט"

וספי גדלה ביסוד המעלה שבעמק החולה. כשהייתה בת שלוש, אוטובוס שסטה ממסלולו בצומת קדרים פגע במכונית המשפחתית, שהתהפכה מספר פעמים. שיינא ספגה את הפגיעה הקשה ביותר, והרופאים הצליחו להציל את חייה, אבל נאלצו לקטוע את רגלה השמאלית. כעבור שנתיים עברה המשפחה אסון כבד: אחותה הקטנה של שיינא, מנוחה רחל ז"ל טבעה למוות בגיל שנה בסירת גומי שהתמלאה במי גשמים בחצר הבית.
וספי החלה לגלוש רק בגיל 16, כשהצטרפה לפעילות של עמותת ארז. העמותה – המסייעת לנכי צה"ל, לילדים ולבני נוער לגלוש בשלג כחלק מתהליך השיקום, החיזוק וההעצמה האישית – מלווה את שיינא ותומכת בה, לצד ההתאחדות הישראלית לספורט נכים והוועד הפראלימפי הישראלי. בראש המשלחת לבייג'ינג עומדת השחיינית הפראלימפית לשעבר ענבל פיזרו, שפגשה את וספי במהלך הפעילות של העמותה.
שיינא גולשת כשרגלה הימנית על מגלש אחד, ובידיה היא מחזיקה עוד שני מגלשיים שהיא נעזרת בהם. לקראת האולימפיאדה היא התאמנה בקולורדו אצל מאמנה סקוט אולסון. ובאליפות העולם שהתקיימה בינואר בלילהאמר שבנורווגיה, שהיוותה עבורה הכנה לבייג'ינג, היא סיימה במקום ה־13 המצוין בסלאלום הענק, מה שהוסיף לה המון ביטחון לקראת המשחקים הפראלימפיים.
לאורך כל הדרך, משפחתה תמכה בה בקריירה הספורטיבית. "אנחנו שומרים שבת, אני לא מתאמנת בשבתות ונמנעת מתחרויות ביום הזה. וכן, זה נהיה קשה מאוד כשיש תחרויות חשובות בשבת", סיפרה בראיון. "אני מעריכה את הדת שלי ומעריכה את המאמנים שלי שמבינים את זה ותומכים בי. אני מרגישה מבורכת על כך שאני יכולה להמשיך לשמור מצוות וגם לעסוק בספורט. אני רוצה להראות שזה לא צריך לעצור אותך, להפך – אפשר להחזיק באמונה שלך ולהפוך אותה ליתרון גם בספורט".
"אני מאמינה שאחרי השתתפותי במשחקי החורף יהיו ספורטאים רבים יותר מישראל", סיכמה את הראיון לאתר הוועד הפראלימפי הבינלאומי, "אני רוצה לתת לעוד אנשים את המוטיבציה לקום ולהעז לעשות מה שהם רוצים, ולתת לילדים את הכוח להאמין בעצמם".