אליפות אפגניסטן לנשים ברכיבה על אופניים נערכה בסוף השבוע דווקא בשווייץ – לא פחות ולא יותר. ככה זה כשהמדינה נמצאת תחת שלטון הטליבאן שחזר לדכא את הנשים האפגניות – והנבחרת המקומית חולצה משם במבצע מסובך והועברו לארצות מקלט ברחבי העולם, בהן גם קנדה ואיטליה. אבל זה לא הכל – בסיום התחרות, המנצחת פריבה האשימי קיבלה חוזה בקבוצת "ישראל פרמייר טק רולנד" – יחד עם אחותה יולדוז שסיימה כסגניתה, בזמן של כשנייה אחריה – ותתחרה במסגרת הסבב הבכיר.
אחד מבעלי הקבוצה, סילבן אדמס, שהחליט להקים קבוצת נשים לצד קבוצת הגברים הפועלת בשנים האחרונות, גם היה האיש שעמד לצד מנכ"ל ארגון "ישראייד" יותם פוליצר במבצע לחילוץ מאות אפגנים ממדינתם ב-14 החודשים האחרונים. כאמור, בין המחולצים היו עשרות רוכבות אפגניות שלא היו יכולות להמשיך להתאמן, להתחרות או לחיות כנשים חופשיות באפגניסטן. ישראל פרמייר טק פעילה גם למען מטרות אחרות – היא מקימה מרכז אופניים ברואנדה וסייעה לרוכבות אוקראיניות שנמלטו מאימת המלחמה.
3 צפייה בגלריה
זריפה חוסייני
זריפה חוסייני
זריפה חוסייני
(צילום: נועה ארנון)
3 צפייה בגלריה
פריבה האשימי יחד עם אחותה יולדוז וסילבן אדמס
פריבה האשימי יחד עם אחותה יולדוז וסילבן אדמס
פריבה האשימי יחד עם אחותה יולדוז וסילבן אדמס
(צילום: נועה ארנון)
3 צפייה בגלריה
חוסייני עם אדמס
חוסייני עם אדמס
חוסייני עם אדמס
(צילום: נועה ארנון)
אדמס, שנכח באליפות המיוחדת שנערכה בחסות איגוד האופניים העולמי (שגם הוא היה שותף למבצע החילוץ הגדול), הסביר את ההחלטה: "מעבר לעובדה ששתיהן רוכבות צעירות ומוכשרות, הן בראש וראשונה נשים אמיצות מאוד שאין ראויות מהן לקבל הזדמנות להתפתח ולהתחרות ברמות הכי גבוהות. זה חלק מהמחויבות והחזון שלנו לצעירים ברחבי העולם".
פריבה אמרה לאחר החתימה על החוזה: ""בכנות, לא העליתי בדעתי שאקבל הזדמנות כזו. זה קצת מלחיץ, אבל אני מאושרת להתמודד עם האתגר הזה. זו תהיה גאווה ושליחות להתחרות בקבוצה בכירה כזו ואולי גם להגיע לטור דה פראנס. מבחינתי הדבר הכי גדול יהיה לייצג את כל נשות אפגניסטן. רבות מהן חיות תחת דיכוי ואפליה, אבל אני מקווה שאוכל להעניק להן מעט תקווה, ולבטא את זכותנו לחיות כנשים חופשיות".
סיפור מרתק אחר היה שייך לזריפה חוסייני בת ה-20, שבקושי סיימה את המסלול וזכתה להמון אהבה על קו הסיום. היא נמנית על קבוצת רוכבות שעברה את המסע הארוך ביותר מבין החבורה, אלו שהגיעו לאיטליה אחרי 15 חודשים בדרכים, כולל קרוב לשנה בפקיסטן. חוסייני: "לא רכבתי יותר משנה. היה לי מאוד קשה, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי לוותר. אחרי הכל, זה היה המרוץ הראשון שלי כאישה חופשייה".