אל שדה הפנטזיה של הספורט, יקום מקביל ולא פרופורציונלי שבו הדבר הכי טוב שיכול לקרות הוא לזכות באליפות והכי גרוע זה לרדת ליגה, התפרצו בשבועות האחרונים החיים עצמם עם היוודע דבר מחלתו של גדי קינדה. היום (שלישי), כאשר נפטר והוא בן 31 בלבד, האושר והעצב הגדול שמביא עמו הספורט בדרך כלל מקבלים פרופורציה מגמדת.
על אף הטרמינולוגיה המוגזמת, המאדירה או מקטינה, ובמסגרתה כל שחקן טוב הוא "גיבור" וכל טעות היא "שערורייה", גם הכדורגל הוא עולם שמורכב רק מבני אדם. ובעולם הזה יש החל מעכשיו שחקן אחד פחות. נכון יותר וטראגי בהרבה - יש בן אדם אחד פחות. מי שאיננו עוד הוא לא קינדה השחקן - הקשר הנהדר, קוסם הכדור בעל החיוך שכבש אפילו יותר מרגליו, שנאהב על ידי אוהדיו וכובד על ידי יריביו - אלא קינדה האדם, הבעל והאב לשתיים. לא היה שחקן שקינדה לא יכול היה לעבור עם הכדור, אבל יש בחיים דברים שאי אפשר לעבור עם הכדור.
2 צפייה בגלריה
גדי קינדה
גדי קינדה
קינדה היה חלק מהעולם הדמיוני שלנו, ולא חשוב אם לבש בדיוק את הצבעים שאנחנו אוהבים
(צילום: גיל נחושתן)
2 צפייה בגלריה
הפועל באר שבע מכבי חיפה מחווה לגדי קינדה
הפועל באר שבע מכבי חיפה מחווה לגדי קינדה
מותו של קינדה מטלטל כל כך משום שהכדורגל הוא היכל אשליות
(צילום: עוז מועלם)
אף אחד לא אמור למות בגיל כה צעיר, ולא משנה מה הוא עושה בחיים. לא ילדים, לא חיילים וגם לא כדורגלנים. מותו של קינדה מטלטל כל כך משום שהכדורגל הוא היכל אשליות שבאמצעותו אנשים שמתבגרים ממשיכים לקיים את הילדות הנשכחת שלהם. הוא קיים כדי שאפשר יהיה לברוח באמצעותו ממקומות פחות אופטימיים. הכדורגלנים אולי מתחלפים עם השנים, אך הם לעד צעירים, הם תמיד משחקים, והם לכל היותר נפצעים והפרידה מהם פירושה מעבר לקבוצה אחרת. כדורגלן זו תחפושת שלובשים כשמתחילים לשחק ומסירים כשפורשים. קינדה לא הספיק להסיר את התחפושת. הוא נפטר ככדורגלן, שתי מילים שהדעת מסרבת לקבל שניתנות לחיבור. לא רק כי ספורטאים הם בהגדרתם אנשים בריאים, אלא כי לרוב קשה לזכור שמדובר בבני אדם. הם מגלמים עבורנו תפקיד. שכדורגלן ימות ממחלה קשה? לא יעלה על הדעת כמו שהדבר יקרה לסופרמן. למרבה הצער, ליגת העל היא לא מארוול. הפעם, מתי שבאמת היה צריך, לא הייתה תוספת זמן. החיים נפסקו באמצע המחצית הראשונה.
זה קורה אחת לתקופה, ראה מותם הטראגי של אבי רן, ניקולאי קודריצקי ואחרים, שלאחריהם נדמה שאי אפשר להמשיך, ויותר מכך - שלא ברור איך בכלל המשכנו ככה עד עכשיו. למרבה הצער, מוות מאחד הרבה יותר מאשר החיים. מותו של קינדה הוא עוד מקרה בו כל המבדיל בתוך הכדורגל מתייתר, וכל שנותר הוא המאחד. ההלם של אוהדי מכבי חיפה זהה לזה של אוהדי מכבי ת"א שזהה לזה של אוהדי בית"ר ירושלים שזהה לזה של אוהדי הפועל ת"א. לא משנה שלחלקם הוא ניצח משחקים ולאחרים הוא גרם להפסיד - קינדה היה חלק מהעולם הדמיוני שלנו, ולא חשוב אם לבש בדיוק את הצבעים שאנחנו אוהבים.