בשיתוף מרתון Winner ירושלים
(וידאו)
מבט מקרוב: מרתון Winner ירושלים
כתבתה של שי בן יעקב | צילום: גיל יוחנן | תוכן: איתי חמני
הספירה לאחור נשמעה מעל קו הזינוק, וכשקול הכרוז הכריז “צאו לדרך”, אלפי רצים פרצו קדימה אל רחובות ירושלים. כך יצא לדרך מרתון Winner ירושלים ה-15, אירוע שקיבל השנה משמעות רחבה הרבה יותר. אחרי דחייה בעקבות המלחמה ובצל מציאות מתוחה, עצם קיומו ב-17 באפריל הפך לסיפור בפני עצמו: הצהרה של חזרה לשגרה, חגיגה בעיר הבירה ופריקת מתח של המוני ישראלים.
חודש וחצי של לחימה, שהותירה מיליוני ישראלים בבתים, לצד מזג אוויר מאתגר, לא עצרו את המרתון. כ־40 אלף רצים ורצות השתתפו השנה במקצים השונים, באירוע ששמר על רצף יוצא דופן: המועד נדחה ונעשו התאמות, אך גם השנה התקיים המרתון במתכונת כמעט מלאה, תוך הקפדה על בטיחות המשתתפים ושמירה על מסורת ירושלמית בת 15 שנה.
"זה הניצחון הכי גדול"
השנה, המרתון הפך למעין מקרה בוחן לישראליות: נקודת מפגש שבה כולם עומדים על אותו קו זינוק – דתיים וחילונים, מימין ומשמאל. כבר מהרגעים הראשונים הורגשה האווירה המיוחדת, תחושת התרגשות של ניצחון הרוח הישראלית.
מאחורי הקלעים, המאמץ היה לא פחות אינטנסיבי מזה שעל המסלול: לילות ללא שינה, עבודה מסביב לשעון וחוסר ודאות שנמשך עד סמוך לפתיחה. מאיר ברדוגו, מנכ"ל הטוטו, תיאר את הדרך לאירוע: "המרתון הזה שונה מכל המרתונים בשנים הקודמות, בעיקר בעקבות המלחמה. הוא אילץ אותנו להיות בסוג של רכבת הרים, כשעד הרגע האחרון אנחנו לא יודעים סופית אם הוא מתקיים".
אורית דולב, ראשת מנהל תרבות, חברה וספורט בעיריית ירושלים, לא הסתירה את הקושי: "זה היה לא פשוט, לא כל כך ישנובלילה, עבדנו כמו משוגעים, אבל אתם רואים את הקסם שקורה פה – זה היה שווה הכל". לדבריה, הימים שקדמו למרתון היו "מאוד מאוד מאתגרים", אך בסופם, "הצלחנו להעמיד מרתון לתפארת".
אורית דולב, ראשת מנהל תרבות חברה וספורט בעיריית ירושליםצילום: גיל יוחנןעבור ראש העיר ירושלים, משה ליאון, הערך המרכזי הוא היכולת לחזור לשגרה גם בתקופות מורכבות. "התרגלנו לשגרה תחת מגבלות, אבל כשאפשר קצת להשתחרר – חשוב לעשות זאת, ומהר", אמר. מנכ"לית העירייה, אריאלה רג'ואן, הוסיפה
אריאלה רג'ואן, מנכ"לית עיריית ירושליםצילום: גיל יוחנןכי "זה אחד מאירועי הספורט הראשונים בצל המלחמה, והוא מבטא חוסן והצבעה ברגליים של הרצים".
ברדוגו סיכם: "אנשי ההפקה גילו סיבולת של רץ מרתון. אנחנו כאן – וזה הניצחון הכי גדול שלנו, של כל עשרות האלפים שנמצאים כאן. ניצחון של הרוח הישראלית שלא נשברת".
מרוץ נגד הסיכויים
בין עשרות אלפי המשתתפים בלט שורד השבי רום ברסלבסקי, שנחטף ב־7 באוקטובר ממסיבת נובה ושב לישראל לאחר תקופה ממושכת בעזה. עבורו, ההגעה לקו הזינוק בירושלים היא חלק מתהליך שיקום שנמשך גם היום - פיזי ונפשי כאחד. "אני ירושלמי כל חיי, גדלתי פה, והספורט וכל העניין של מרתונים וריצות זה חלק בלתי נפרד משיקום הגוף, כי הנפש והגוף הם באים ביחד. אני מאוד מאושר להיות כאן היום", סיפר.
גם הרקדנית סנה סוקול השתתפה במרתון יחד עם אלפי משתתפים נוספים. “אני מרגישה מדהים, מצוין, אנרגיות שיא”, אמרה רגע לפני הזינוק, “אני עושה עכשיו את המקצה ל־5 קילומטר, משהו שהיה לי חשוב לעשות דווקא בירושלים. יש פה את כל החבר'ה הכי חזקים, הכי מוכשרים – וזה מרגש ברמות. זה משהו שחיכינו לו המון זמן”. את הריצה על רקע נופי ירושלים היא תיארה בהתלהבות: “זה המסלול הכי יפה במדינה. אני רוצה כבר להתחיל, אני מרגישה כאילו אני בתוך חלום”.
הריצה המשותפת חיברה בין רבים ממשתתפי המרתון, בהם רצה שפונתה מביתה בצפון והכירה בירושלים חברה חדשה לריצה – חיבור שנולד מהמציאות והמשיך אל המסלול. "מאז, אנחנו שנה שלישית ביחד", הן מספרות.
הלל מאי, שר
הלל מאי, אחד מרצי מרתון Winner ירושליםצילום: גיל יוחנןץ במקצה חצי המרתון, הגיע טעון באנרגיות כבר לקו הזינוק. “וואלה, אני ממש שמח להיות פה. יש אווירה, אני מתרגש – יש לי דופק של 120 עוד לפני שהמרוץ התחיל. נקווה שיהיה ממש כיף היום”, אמר בעודו מתחמם.
רץ נוסף תיאר את התחושה דרך המילים המוכרות: “אוויר הרים צלול כיין וריח אורנים. כל כך הרבה אנשים, אווירה, מצב רוח. אחרי תקופה שהיינו בבית ובמצב ביטחוני מתוח – לראות פה כל כך הרבה אנשים שמחים, רוקדים, באים לרוץ - אין על ירושלים”.
"אני סומך עליו בעיניים עצומות"
אחד הביטויים המובהקים למה שקורה על המסלול מגיע מקבוצת "קשר עין Winner על"ה", שבה רצים לקויי ראייה משתתפים במרתון לצד מלווים רואים. הקבוצה, שפועלת כבר למעלה מעשור, הפכה לחלק קבוע מהאירוע – ולא כמסגרת נפרדת, אלא בתוך זרם הרצים עצמו.
המודל פשוט ודורש דיוק: כל רץ מחובר למלווה באמצעות רצועה קצרה, והשניים מתקדמים יחד לאורך כל הדרך – כתף אל כתף, בקצב משותף ובתיאום מלא. כדי לצלוח את האתגר צריך לעבור תהליך של אימון והיכרות, שבו נבנית שפה משותפת: מתי להאט, מתי להאיץ ואיך להתמודד עם העליות והעומס סביב.
7 צפייה בגלריה
המלווה אורן, ולצדו אוסמא - רץ לקוי ראיה שלקח חלק במרתון Winner ירושלים
(צילום: גיל יוחנן)
אחד הצמדים במסלול הוא אוסמא, רץ לקוי ראייה, שרץ יחד עם אורן, המלווה שלו. “אני סומך עליו בעיניים עצומות”, התבדח אוסמא, ואורן הוסיף: “זה תהליך של אמון. אני צריך שהוא יסמוך עליי. יש לנו סרט שמחבר בינינו, ואנחנו רצים יחד בשיתוף פעולה”.
במרתון עצמו, המשמעות מתחדדת. המסלול הירושלמי – עם העליות, הירידות והרעש מסביב – הופך לאתגר מורכב במיוחד עבור מי שאינו רואה, וההסתמכות על המלווה מלאה. ובכל זאת, הצמדים האלה נטמעים בתוך ההמולה, חלק בלתי נפרד מהאירוע.
מרתון Winner ירושלים יצא לדרך השנה בנסיבות לא פשוטות. חוסר ודאות ביטחוני שנמשך עד סמוך לאירוע, דחייה ברגע האחרון ותנאי מזג אוויר מאתגרים – כל אלה העלו לא מעט סימני שאלה סביב עצם קיומו. ובכל זאת, בשעות הבוקר המוקדמות, עוד לפני הזריחה, עשרות אלפי רצים ורצות הגיעו לעיר הבירה.
גם המציאות המשתנה וגם התנאים בשטח לא עצרו אותם מלנעול נעלי ריצה, להתייצב על קו הזינוק ולהוכיח שהחיים, הרוח הישראלית והשגרה חזקים מהכל. מי ניצח? אם תשאלו את אחת הרצות הצעירות באירוע, שקד אברהם בת השבע וחצי, שהצטרפה לאביה, דיוויד – כנראה כולם. “היה לי כיף לרוץ עם אבא. אהבתי את זה”, היא סיפרה בהתרגשות. ואולי זה מה שחשוב: לפעמים עצם היציאה לדרך היא כבר הניצחון הגדול ביותר.
בשיתוף מרתון Winner ירושלים
