צריך להיות בכושר לא רע כדי לבזוז חנויות יוקרה, לברוח מכוחות הביטחון ולהשליך עליהם פחים ורהיטים בוערים, אבל המהומות האחרונות בצרפת קורעות גם את עולם הספורט המקצועני.
חלק מהספורטאים שתמכו במחאת התיכוניסטים לפנייום שבת לא השמיעו קול מאז צלילי החנויות הנבזזות ורימוני ההלם. הג׳ודוקא האגדי טדי רינר היה בין הראשונים לתמוך במחאת תלמידי התיכון. רינר בן ה־37 גדל באי גוואדלופ, הרחק מהבירה פריז ומבתי הספר המובחרים שלה. הוא יודע מה זה ללמוד בבית ספר דל משאבים. הוא גם מכהן מאז 2018 כשגריר של רצון טוב מטעם יוניצ"ף, ארגון האו"ם למען הילדים.
בתחילת מחאת התיכוניסטים, שהייתה למען תנאי לימוד טובים יותר, הוא התגייס באופן טבעי לתמוך בהם. ב־3 באוקטובר, לאחר ההפגנות האלימות במהלכן נעצרו 824 איש, רובם קטינים, הוא הצהיר כי "אי אפשר לשפוט לחובה דור שלם" אך גינה כבר אז את האלימות. "תיכון שנשרף מסכן חיים והילדים הם אלו שמאבדים את הכיתות, חדרי היצירה והחלל בו הם יוצרים את עתידם. שום כעס לא מצדיק פעולות כאלה. צריך לזהות ולהעניש את האחראים" – אמר רינר בנחרצות.
הג'ודוקא המעוטר הוסיף: "לפני כמה שבועות פגשתי תלמידים בתיכון מקצועי שעובדים קשה כדי להצליח. מגיע להם שנעודד אותם ושנגן על מאמציהם. צריך להקשיב לקשיים של הצעירים אבל לא לתת לאלימות להחליט איך יוכרע עתידם".
ההצהרות הללו נשמעות אידאליסטיות בהשוואה למחזות האלימות בשבת האחרונה, כשמאז רינר בחר שלא להגיב על מה שהתרחש ברחבי צרפת. ראוי לציין כי רינר הוא קורבן רשת קבוע של הימין הקיצוני, המנסה לצייר אותו כתומך בפורעים. בשלב זה הוא מעדיף לרדת קצת מהטאטאמי.
וומבי השתתק
כוכב הספורט השני המחריש מאז שבת הוא כדורסלנה הנערץ של סן־אנטוניו ספרס, הצרפתי ויקטור וומבניאמה. במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר הסביר הכוכב שמעולם לא הסתיר את דעתו כי "לחוסר השוויון השיטתי יש שורשים חזקים ואני שמח שתיכוניסטים ואנשים צעירים משמיעים את קולם". וומבי אף ענה למעריץ באינסטגרם שהיה "מאוד שמח להפגין" אילו היה בצרפת. כתיכוניסט למד הסנטר בן ה־22 באחד מבתי הספר שהובילו את ההפגנות והחסימות בעיר נאנטר.
מי שכן פתחה את הפה היא המשפיענית בת ה־33 טיזירי, אשתו של כדורגלן פריז סן ז'רמן, לוקה דין. "תפסיקו להיות בהלם מבזיזת חנות ראווה של מוצרי יוקרה או שריפת תחנת אוטובוס כאשר יש בחברה שלנו בעיות חמורות יותר" – היא כתבה אתמול, "תמחו נגד המחסור במורים, בכוח אדם בבתי החולים. נגד הפדופילים בחוגים של מערכת החינוך (שמשפטם נערך בחודש שעבר בפריז, ת"ש). תמחו נגד אלימות השוטרים ונגד שר הפנים שמעודד אותם".
טיזירי אף השוותה את המהומות הנוכחיות ליום הבסטיליה ולמרד הסטודנטים במאי 1968. "בכל תקופה יש מהפכות ואת מה שמפריע היום יחגגו מחר", אמרה האישה שכנראה לא צריכה לשבור חלון ראווה כדי להסתובב עם תיק של לואי ויטון.
הבהרה מאלוף העולם
באגף המתנגדים שחטפו על הראש נמצא האתלט המחונן ג׳ימי גרסייה, אלוף העולם בריצת 10,000 מטרים מטוקיו 2025. "אני לא מבין למה אנשים מפגינים כי הם לא סובלים ללמוד משמונה בבוקר עד שש בערב", הוא כתב ביום שישי שעבר באינסטגרם והוסיף: "ואני אפילו פחות מבין איך אפשר להתנכל ולשרוף משאיות של לוחמי אש. מצד אחד אנשים שתורמים את חייהם כדי לשרת ומצד שני כאלה שהורסים את המשאבים שנועדו להציל אותם. העבודה אינה חוסר צדק, המאמץ אינו דיכוי".
הביזה בצרפת: עובד בחנות מנסה להגן עליה - וחוטף בעיטה בגב
מאז נאלץ האתלט בן ה־29 להבהיר כי הוא "מבין את הסיבות למאבק התלמידים" אך הדגיש שהוא עדיין מתנגד לאלימות. שאר הספורטאים הצרפתים אפילו לא ניסו להיכנס למגרש רווי המהמורות והפוליטי הזה.
לעומת זאת נרשמו מספר ארגוני אוהדים (אולטראס) של קבוצות כדורגל מרכזיות שהיו בעד מחאת התלמידים והניפו ביציעים שלטי תמיכה בהפגנות, ביניהם אוהדי פ.ס.ז', מארסיי ולאנס. מזל שהפורעים לא ניסו לשדוד את חנויות המועדון (אם כי חברת דקטלון ועוד רשתות ספורט אחרות רוקנו מסחורתם ברחבי צרפת).
כוחות הביטחון הצרפתיים קורסים תחת נטל הטיפול בהתפרעויות ברחבי המדינה, כמו גם בשל איומי טרור, חוסר השקט החברתי ומסע הבחירות לנשיאות שהחל בצרפת ויוכרע בסוף אפריל ותחילת מאי.
במהלך המהומות הקודמות ב־2023 ו־2024 לא בוטלו בצרפת אירועי ספורט גדולים, אולם נערכו משחקים ללא קהל. הפעם החשש מהאלימות עלול לשנות את התמונה. כולם מחכים להחלטתו של שר הפנים לורן נונייז, שכיהן כמפקד משטרת צרפת במשך שנים רבות.
עוד פן מעציב של המהומות הוא הנזק הכלכלי לעיריות שיצטרכו לתקן את תחנות האוטובוסים ובתי הספר במקום להשקיע במועדוני הכדורגל המקומיים ובשאר פעילויות הספורט והחוגים.
בינתיים ממשלת צרפת עוקבת אחר ההתפתחויות ואיך מתארגנות ההפגנות להמשך. אם הסימנים המקדימים יצדיקו פעילות רחבת היקף של כוחות הביטחון, יתכן שהספורט בצרפת יירד מהדשא לפני סוף המחצית.









