כשמשהו שבור ללא תקנה, אי אפשר לתקן אותו. אפשר לרקוח תערובות, להמציא חוקים ביצירתיות, להביא מומחים מהטופ העולמי, לעקם את הסרגל. כלום לא יעזור. הוא שבור מהיסוד.
כזה הוא המצב בענף הפוטבול האמריקאי ונושא זעזועי המוח ואיבוד ההכרה במהלך המשחק, והנזק המתמשך שנגרם למוחם של שחקנים לאחר פרישתם אחרי אלפי היתקלויות ראש בראש. אין למצב הזה תקנה מפני שההיתקלויות הללו הן חלק גדול מהאפיל של המשחק עבור הצופים. חלק מההיתקלויות הללו קורות בין שחקני הגנה להתקפה, ברגע מופלא של תאונת כוח-מהירות-כוח רצון. הטלוויזיה, שהפכה לחלק מהליגה החל מסוף שנות ה-50, שמה זכוכית מגדלת על הרגע הזה. הצופים בבית יכלו לראות את ההיתקלות האלימה בין שני אתלטי-על בקלוז אפ, המיקרופונים נתנו לקהל להבין איך זה נשמע. שחקני הגנה הפכו לסופרסטארים. ב-1959 מופיע שחקן הגנה, סם האף מהניו יורק ג'איינטס, לראשונה על השער של המגזין "טיים".
ויש את ההיתקלויות שאף אחד לא רואה, בין קווי ההגנה וקווי התקפה בקו ההתנגשות, בין אלו שמנסים לשמור על הקוורטרבק לבין אלו שמנסים לפגוע בו. שם, הרחק מהסקסיות של מצלמות הטלוויזיה, מתרחש הנזק העיקרי, פעם אחר פעם.
בגלל הדאגה לבריאות השחקנים, בגלל יחסי הציבור הרעים, בגלל העובדה שהתגלה קשר רפואי ישיר בין המשחק, פגיעות הראש והנזק שהן גורמות לשחקנים לאחר פרישתם (כולל מקרי התאבדות ורצח, בנוסף להפרעות נפשיות קשות אחרות), ובגלל שהורים רבים הפסיקו לשלוח את הילדים שלהם לשחק פוטבול, הליגה עשתה ועושה מאמצים רבים לפתור את הבעיה. אבל היא מצויה במצב אבסורדי: הרבה הורים לא שולחים את הילדים שלהם לשחק פוטבול בגלל הסכנות הטמונות בענף, ומצד שני הפופולריות של ה-NFL, מבחינת חוזי טלוויזיה, ספונסרים והכנסות, נמצאת בשיאה, ואחת הסיבות לפופולריות הזו היא האופי האלים של המשחק.
5 צפייה בגלריה
הליגה עושה מאמצים רבים לפתור את הבעיה, אבל היא מצויה במצב אבסורדי
(צילום: AP Photo/Adam Hunger, File)
הליגה שינתה חוקים כדי להגן על השחקנים, הטילה עונשים חמורים יותר על תיקולי ראש, שיפרה את הטכנולוגיה של הקסדה לראשם של השחקנים, עם מחקר ופיתוח שהתאימו בין קסדות לבין התפקיד שבו משחק השחקן. בנוסף לכך, הליגה גם ייסדה פרוטוקולים ברורים לקביעה של זעזוע מוח; לכשירותו של שחקן לחזור למשחק לאחר אחד כזה; והיא מעסיקה במהלך המשחקים תצפיתנים ביציע הטלוויזיה שתפקידם לעקוב אחר השחקנים ולדווח לצוותים הרפואיים אם יש חשש שאחד השחקנים סובל מזעזוע מוח. בנוסף לכך, בליגה גם שינו את הסידור לפיו מי שמחליט על בריאות השחקן וכשירותו הוא רופא הקבוצה שעלול להיות בניגוד עניינים, וכך קבוצה חייבת להעסיק במהלך המשחקים צוות רפואי עצמאי.
השינויים עזרו: בשנה שעברה היה מספר זעזועי המוח הקטן ביותר בליגה מאז 2015. אבל השבוע שוב התברר שבכל הנוגע לפרוטוקולים של זעזועי מוח, הליגה והקבוצות נמצאות בניגוד עניינים שמונע מהם לקבל החלטות נכונות בכל הקשור לבריאותם של השחקנים.
לך תעזור למישהו שלא רוצה שיעזרו לו
ביום שלישי הודיעה הליגה כי היא אוסרת על שימוש במלחי הרחה, תרכובות כימיות המשלבות בין אומניום פחמתי לבין בושם או שמן. מלחי ההרחה משמשים ממריץ כדי להחזיר את ההכרה לאחר התעלפות או איבוד הכרה, התרחשויות שקורות בגלל האטה בקצב הלב והפחתת אספקת הדם למוח. מלח ההרחה אמור לנטרל את ההשפעות הללו.
ספורטאים שמשתתפים בספורט שמבוסס על קרבות ופגיעות לראש, משתמשים באופן קבוע במלחי הרחה. מייקל סטראהאן, שחקן ההגנה האגדי של הג'איינטס והיום פרשן טלוויזיה בכיר, טען ב-2005 כי 70-80 אחוז משחקני ליגת הפוטבול משתמשים בהם כדי לחזור לערנות מנטלית. בגלל העובדה שמלחי ההרחה יכולים להחביא מקרים של זעזועי מוח ואיבודי הכרה, נאסר השימוש בהם בתחרויות אגרוף. ההחלטה של הליגה, אם כן, הייתה מצוינת, נועדה להגן על השחקנים, ולתת תשקיף מציאותי על מצב הבריאות שלהם.
בתזכיר שליווה את ההחלטה לאסור את השימוש במלחי הרחה (או תרכובות מבוססות אמוניה אחרות) לפני ובמהלך המשחק ובהפסקת המחצית, בחדרי ההלבשה או מחוץ לקווי המגרש, כתבה הליגה: "ב-2024 פרסם מנהל התרופות והמזון האמריקאי אזהרה לחברות שמייצרות משאפים עם תרכובות אמוניות ולמשתמשיהן לגבי העובדה שאין עדויות מהימנות לבטיחותם של המוצרים הללו או ההשפעות שלהם על שיפור בערנות מנטלית או התגברות אנרגיה. משרד התרופות והמזון האמריקאי גם הזהיר מפני השפעות שליליות מהשימוש בתרכובות אמוניות, ועל כך שהן עלולות להסתיר סימנים וסימפטומים של בעיות נוירולוגיות, כולל זעזועי מוח ואיבוד הכרה. כתוצאה מכך, ועדת ליגת הפוטבול לענייני ראש, צוואר ועמוד שדרה ממליצה לאסור על כל שימוש במלחי הרחה במהלך משחקי ה-NFL".
5 צפייה בגלריה
משרד התרופות האמריקאי הוציא אזהרה לגבי השימוש במלחי הרחה, ארגון השחקנים יצא נגד
(צילום: AP Photo/Jeff Lewis)
השחקנים מיהרו להגיב. לא מדובר בשחקני פוטבול בלבד, אלא בזכרי אלפא שצריכים להוכיח את גבריותם בכל רגע נתון. ירידה מהמגרש בגלל זעזוע מוח היא לא סיכון בריאותי עבורם, אלא פגיעה בגבריות שלהם. הם מוכנים לעשות הכל כדי לשחק. "אני מקווה שהליגה תתרכך, ונצליח להגיע לעמק השווה ביחס לשימוש במלחי הרחה. אני נסער מאז ששמעתי על ההחלטה ואני ממש שוקל פרישה. שמישהו יעזור לי", הגיב ג'ורג' קיטל, הטייט אנד של סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס, מיד לאחר שהליגה הודיעה על החלטתה. לך תעזור למישהו שלא ממש רוצה שיעזרו לו.
אבל קיטל לא היה צריך לחכות יותר מדי זמן כדי להפסיק להיות נסער מהניסיון לשמור על בריאותו ולקבל חבל הצלה שיאפשר לו להסתיר את זעזועי המוח ואיבודי ההכרה שלו ולדפוק לו את החיים שאחרי קריירת הפוטבול. יום לאחר ההודעה של הליגה, הבהיר איגוד שחקני הפוטבול, גוף שאמור לשמור על בריאותם הפיזית והמנטלית של השחקנים יותר מכל גורם אחר המעורב בליגה, כי האיסור של הליגה לתת מלחי הרחה חל רק על עובדים של הקבוצות והקבוצות עצמן, ואין שום שינוי בתקנות לגבי שימוש של השחקנים במלחי הרחה שהם רוכשים בעצמם.
מדובר פה על גוף של עובדים שביודעין מזיקים לבריאותם, שמים פלסטר על פציעה חמורה שמחייבת טיפול ומנוחה, ליגת ה-NFL ואיגוד השחקנים החליטו שבמקום לעקור את השימוש במלחי ההרחה, הם רק יעשו ארגון מחדש בדרכי ההפצה שלו. "זה נשמע ונקרא כמו תסריט של 'שובר שורות'", נכתב בצדק ב"יאהו ספורטס"
זה פשוט מדהים לקרוא את זה: משרד התרופות והמזון האמריקאי מוציא אזהרה לגבי השימוש במלחי הרחה, הליגה מהדהדת את האזהרה הזו, וארגון השחקנים יוצא נגד שניהם ומחליט שהגלדיאטורים שהוא מייצג יכולים להשתמש במוצר.
יכולים הוא אולי תיאור חלש מדי. חייבת להיות הגדרה קולעת יותר. אולי מכורים. "כאדם תחרותי, מלחי הרחה מעוררים אותך וממריצים אותך באופן מיידי", אמר לבונטה דייוויד, הליינבקר של טמפה ביי באקנריס, "מאז שהגעתי לליגה ב-2012 אני לוקח מלחי הרחה לפני כל מהלך הגנתי שלנו. זה משחק תפקיד גדול בקריירה של רבים מאיתנו".
מדובר פה על גוף של עובדים שביודעין מזיקים לבריאותם, שמים פלסטר על פציעה חמורה שמחייבת טיפול ומנוחה, ליגת ה-NFL ואיגוד השחקנים החליטו שבמקום לעקור את השימוש במלחי ההרחה, הם רק יעשו ארגון מחדש בדרכי ההפצה שלו. "זה נשמע ונקרא כמו תסריט של 'שובר שורות'", נכתב בצדק ב"יאהו ספורטס".
פורסם לראשונה: 07:00, 09.08.25
