הראלד שומאכר היה שוערה של נבחרת מערב גרמניה במונדיאל 1982. בחצי הגמר פגשה נבחרתו את צרפת, ובדקה ה־57 קיבל פטריק בטיסטון מסירת עומק ממישל פלאטיני, שהותירה אותו לבדו מול השוער הגרמני, שדהר לעברו. בטיסטון הספיק לבעוט ולהחמיץ, אבל שומאכר המשיך בתנופה, זינק באוויר ופגע בפניו בעוצמה באמצעות האגן. הצרפתי צנח אל הדשא מחוסר הכרה.
מהפגיעה נגרם לבטיסטון נזק לחוליות ונשברו לו שיניים. אנשי הצוות הרפואי הנשימו אותו בחמצן על כר הדשא, לעיני חבריו ההמומים. פלאטיני סיפר מאוחר יותר שהיה משוכנע כי בטיסטון מת, משום שהיה חיוור ולא חש דופק.
הפציעה של בטיסטון
(צילום: gettyimages)
באופן בלתי נתפס, השופט לא רק שלא הרחיק את שומאכר, אלא אפילו לא שרק לעבירה. בטיסטון כמובן הוחלף, והשוער המשיך במשחק כרגיל. מערב גרמניה ניצחה לבסוף בדו־קרב פנדלים. לימים הבהיר שומאכר כי אף שלא התכוון לפצוע את בטיסטון, היה פועל שוב באותה הדרך, משום שזו הייתה מבחינתו האפשרות היחידה להגיע לכדור.
סיפורם של איוון פרננדס אנאיה ואבל מוטאי שונה לחלוטין. בדצמבר 2012 התקיים מרוץ שדה בבורלדה שבספרד. מוטאי הקנייתי הוביל בפער ניכר, אבל כעשרה מטרים לפני קו הסיום טעה לחשוב שכבר חצה אותו, האט ונעצר.
פרננדס, שרץ אחריו, הבין מיד מה קרה. במקום לנצל את הטעות, לעקוף ולנצח, הוא נשאר מאחורי מוטאי ובתנועות ידיים כיוון אותו לעבר קו הסיום. הקנייתי חצה ראשון, והספרדי סיים מיד אחריו.
כשנשאל מדוע עשה זאת, השיב פרננדס: "לא הגיע לי לנצח. עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות. מוטאי היה המנצח הראוי. הוא פתח פער שלא הייתי יכול לסגור אלמלא הטעות. ברגע שראיתי אותו עוצר, ידעתי שלא אעקוף אותו".
ואולי זו השאלה שכל ספורטאי צריך לשאול את עצמו: מה אמא שלי הייתה חושבת על ניצחון כזה? הניצחון חשוב, אבל חשוב הרבה יותר להישאר בן אדם. מעניין מה אמא של שומאכר חשבה על הפגיעה שכמעט הרגה את בטיסטון.
*מוקדש באהבה גדולה לאמא שלי הנדירה
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים. אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים. אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
