מי לא זוכר את "סופר דפור" של סוף שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, שלקחה בדיוק לפני 20 שנה אליפות היסטורית - וכעבור שנתיים הגיעה לחצי גמר ליגת האלופות והודחה ע"י פורטו של מוריניו. הזיכרונות האלה נראים רחוקים מאוד. השבוע רשם המועדון המפואר דפורטיבו לה קורוניה נקודת שפל, כאשר הקבוצה ירדה לליגה השלישית בספרד. הכתובת הייתה על הקיר. זהו שיאו של משבר כלכלי וניהולי חריף שמאיים לפרק את המועדון.
המשבר הנוכחי הוא רק הסתעפות של המשבר שהתחבא מתחת ל"סופר דפור". ב-1988 נבחר אוגוסטו ססאר לונדואירו לתפקיד נשיא המועדון. מדובר היה באדם שאפתן, שתוך 3 שנים הביא לקבוצה כוכבים (שעברו בין בברצלונה ובריאל מדריד) כמו אגדת הכדורגל הברזילאית בבטו, לופס רקארטה, פאקו ליאנו, קלאודיו באראגן, חוסה לואיס ריברה, אדולפו אלדאנה ודונאטו (שנעשה לסמל וקפטן הקבוצה בשנות הזוהר). מאוחר יותר עברו בקבוצה ריבאלדו, פלאביו קונססאו, מרקו אסונסאו, דייגו טריסטן ועוד. בעונות 1993/4 ו-1994/5, כמו גם ב-1997/8, הקבוצה הפסידה את האליפות בצורה דרמטית לבארסה. ואז הגיעה עונת 1999/2000 עם האליפות ההיסטורית. אז איך מועדון שהפך לאחד הגדולים באירופה מתרסק לליגה השלישית ולמשבר ניהולי וכלכלי חריף כל כך?
לה קורוניה בימים יפים יותרלה קורוניה בימים יפים יותר
לה קורוניה בימים יפים יותר
(צילום: getty images)
ראשית, בשאיפתו לגדולה ותארים הנשיא לונדואירו התמקד בהחתמת שחקנים זרים, וכך נדחקה מחלקת הנוער לשוליים. כיום התוצרים של מחלקת הנוער חלשים מאוד והקבוצה איבדה כיוון. במסווה של ההצלחה הקבוצה החלה להירקב מלמטה. מועדון ללא נוער נמצא בסכנת התרסקות תמידית. ראו מה שקורה היום לברצלונה ולמילאן שלא מעלות שחקני נוער רבים בשנים האחרונות.
שנית, הרכישות עלו מיליונים לקבוצה, שאינה בסדר גודל של ריאל וברצלונה. בשנת 2010 חובותיה הגיעו ל-100 מיליון אירו, ובעונה שלאחר מכן הקבוצה ירדה ליגה. שנה לאחר מכן המועדון הודיע על חדלות פירעון, ואחרי לחצים כבדים הודיע הנשיא לונדואירו שהוא פורש מהריצה לקדנציה נוספת וסיים תקופה של 25 שנים (הוחלף ע"י טינו פרננדס פיקו). מאוחר יותר לונדואירו הודה: "הטעות הגדולה שלי הייתה שלא מכרתי שחקנים כשיכולתי, אבל זו האשליה של זכייה בתארים".
פיקו כיהן חמש שנים כנשיא, ובתקופתו חובות הקבוצה צומצמו בחצי, אבל שתי ירידות נוספות פגעו קשה בלה קורוניה. בשנה שעברה היא הפסידה בגמר הפלייאוף על כרטיס לליגה הבכירה, וכנראה שזה היה הקש ששבר את גב הגמל, כי בספטמבר האחרון כל דירקטוריון הקבוצה הודיע על התפטרותו. לה קורוניה, שמאז עזיבת לונדואירו נאלצה להיות תלויה בהשאלות ובהחתמת שחקנים חופשיים או זולים, הידרדרה. בתחילת העונה הקבוצה התרסקה לתחתית, ולקראת סיום הסיבוב הראשון כבר הייתה 11 נקודות מתחת לקו האדום. פרננדו ואסקס הוותיק חזר לאמן את הקבוצה והוביל אותה לשישה ניצחונות רצופים בששת משחקיו הראשונים, אבל זה לא הספיק. המשחק המכריע מול פואנלברדה נדחה לאחר ששבעה משחקני היריבה התגלו כחולים בקורונה, ובלי לשחק לה קורוניה ירדה בגלל שיריבותיה לתחתית לוגו ואלבסטה ניצחו.
לדעתי כל מועדון צריך ללמוד לקח מההתרסקות של לה קורוניה. מועדון צריך לבנות את עצמו בהתאם ליכולותיו ולא להסתמך על זכיות בתארים או הימור עליהן. גם מנצ'סטר סיטי ופ.ס.ז' בסכנה גדולה דומה. הקטארים לא יישארו לנצח, ומה יקרה כשיעזבו? גם אצלנו בישראל יש דוגמה דומה שנקראת הפועל ת"א. אני פונה גם לאוהדים - תעודדו את הקבוצה לניהול בריא אל תלכו שבי אחרי זוהר התארים. זכרו: ניהול בריא וקבוצה יציבה עם מחלקת נוער טובה חשובים פי 1,000 מאליפות. בזכות זה, מכבי ת"א היא הקבוצה הכי טובה בישראל כיום.
הכותב הוא אוהד סלטה ויגו שמתגעגע לדרבי של גליסיה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.