התאהבתי בפוטבול בשלב מאוד מאוחר בחיי. הספורט הזה היה רחוק ממני שנות אור. הרי כל ילד בארץ גדל על כדורגל/כדורסל, אולי אפילו ג'ודו. אבל בסוף זה הגיע, ואיזה כיף שגיליתי את המשחק. עונת ה-NFL החדשה התחילה השבוע בצורה מטאורית, וחייבים לדבר על חמישה שמות במיוחד:
טום בריידי: חשבתם אחרת? אחרי 20 שנה של יחסי אהבה חזקים בין טום לבין ניו אינגלנד, הקוורטרבק שזכה בשש טבעות אליפות, ונחשב כנראה לשחקן פוטבול הטוב בכל הזמנים, בחר לעשות שינוי ולעבור לטמפה ביי. דמיינו את ג'ורדן עובר לאורלנדו של שנת 2000, או רונאלדו ביובנטוס. בשנה האחרונה הוא לא קיבל יותר מדי עזרה מההנהלה של הפטריוטס, לא היו לו מספיק תופסים טובים, לא היה לו קו הגנה שישמור על שחקן בן 43, ובקיצור - נמאס לו קצת מניו אינגלנד.

טום בריידיטום בריידי
טום בריידי
(צילום: AP)

בריידי עבר לקבוצה הפוכה לגמרי. לבאקס יש אולי את צמד התופסים הטוב בליגה (מייק אוואנס וכריס גודווין), מאמן התקפי מצוין (ברוס אריאנס), והוא אפילו קיבל במתנה חבר טוב מפעם (רוב גרונקובסקי שחזר מפרישה). יחד עם לנארד פורנט ועוד מיליון נשקים, הקבוצה מוכנה לעזור לו להגיע לתואר הנחשק בפעם השביעית. במשחק הראשון הוא עדיין נראה כמו מי שזקוק לזמן להתחבר, והקבוצה הפסידה בניו אורלינס, אבל הסימנים חיוביים.
ביל בליצ'ק: הצד השני במערכת היחסים בין טום לפטריוטס, המאמן הכי טוב בהיסטוריה. בליצ'ק ממשיך את השושלת שבנה בניו אינגלנד, הפעם עם קוורטרבק חדש, קאם ניוטון, שחקן נוצץ עם יד חזקה, מהיר, משתמש ברגליים - ההפך הגמור מבריידי. ניוטון, שהיה ה-MVP ב-2015, קיבל תפקיד חשוב ומוטל עליו להוביל את הקבוצה לעונה מכובדת, בזמן שהמאמן שלו צריך להתרגל לשיטה אחרת לגמרי מזו שהריץ במשך 20 שנה. ההקבלה היחידה שיכולתי לחשוב עליה היא מה-NBA, שיביאו לגרג פופוביץ' מישהו כמו דמרקוס קאזנס.
ג'ו בארו: לא משנה איזה ספורט אתה אוהב, כשמגיע כישרון צעיר חדש לליגה אתה מתרגש, מתרגש מאוד. ג'ו היה קוורטרבק מצוין בקולג', בחירה ראשונה בדראפט, ונחשב לשחקן מאוד מבטיח שאמור להוביל יום אחד את סינסינטי לארץ המובטחת. הבנגלס הם בלגן אחד גדול, ארגון מאוד לא מובן, עם קו התקפה והגנה לא טובים בבסיס של קבוצה צעירה ולא מנוסה. בארו אמור להיות הדבר הגדול הבא ולחבר את כל העסק, קצת כמו זאיון או אמבפה, אבל לא באותה רמה…

ג'ו בארוג'ו בארו
ג'ו בארו
(צילום: AP)

דרו בריז: כמה כבר נכתב על הבחור הנהדר הזה, אחד משחקני הפוטבול הטובים בכל הזמנים, שהולך לחגוג השנה את יום הולדתו ה-42. כנראה זו תהיה שנתו האחרונה בליגה, ולעומת ענפים אחרים, בהם שנת הפרישה רגועה יותר, ניו אורלינס הולכת השנה על כל הקופה. מייקל תומאס (אחד התופסים הטובים בליגה) יקבל מהקוורטרבק מסירות מדויקות, קאם ג'ורדן ידליק את ההגנה, המאמן המנוסה שון פייטון כבר זכה בסופרובל עם בריז ואלווין קמארה הוא אחד מהרצים הטובים שיש. עם צוות כזה, אולי בריז יצליח להתנער מעט מהסטיגמה של הנחנק ברגעי האמת שהתבססה בשנים האחרונות. קחו דוגמה מ"הריקוד האחרון": פעם אחת אחרונה, עד הסוף.
בייקר מייפילד: חשבתי הרבה על מי יהיה השם האחרון ברשימה. שקלתי את הקוורטרבק של דאלאס דאק פרסקוט, וההזדמנות שלו להוכיח שהוא בטופ, מאמן סן פרנסיסקו קייל שנהאן שרוצה להתמודד עם ההנגאובר מההפסד בסופרבול או אולי אחד מחמשת השחקנים הטובים בליגה (למאר ג'קסון, פטריק מהומס, ארון דונלד, ראסל ווילסון וכריסטיאן מקאפרי), אבל הכי מעניין לדבר על בייקר.
הוא הגיע לליגה עם ציפיות יותר גדולות מכל דבר שאתם יכולים לחשוב עליו: זוכה פרס שחקן השנה במכללות, בחירה ראשונה בדראפט. אבל הבראונז כמו הבראונז (או כמו הקאבס, ספורט בקליבלנד הוא ספורט בקליבלנד) - תמיד משהו שם לא עובד. משהו שם ממש ממש ממש לא עובד. הקוורטרבק פשוט זורק בצורה נורא לא בוגרת, מפטר מאמנים על ימין ועל שמאל, וכל שנה אתה רואה המון פרצופים חדשים בכתום. השנה הוא מוביל קבוצה מצוינת - התופסים אודל בקהאם ג'וניור וג'רוויס לנדרי, קו התקפה משתפר, מאמן חדש, הרץ ניק צ'אב שמשתדרג משנה לשנה ומיילס גארט שיתמודד על תואר שחקן ההגנה של העונה, אבל זה התחיל בתבוסה בבולטימור בה מייפילד והקבוצה שיחקו זוועה. השנה אין לבייקר תירוצים. "if you have to shoot, shoot, don't talk" (הטוב הרע והמכוער). הוא יצטרך להוכיח השנה שהפוטנציאל עדיין חבוי שם, כי קשה לי להאמין שהבראונז ישנו הכל בשבילו שוב, סוג של מצב סיקסרס עם בן ואמביד, או הארדן ביוסטון.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.