ויהי ערב ויהי בוקר באמצע שנות ה־70, ויבואו מלאכי הכדורסל אל אלוהי הכדורסל ויבקשו ממנו: אנא, צור לנו יוניקורן – שחקן גבוה שיודע לעשות הכל. ויברא אלוהי הכדורסל את ראשיד וואלאס. ויבואו מלאכי הכדורסל אל אלוהיהם כעבור שנתיים ובלשונם תחינה: כזה אחד, אבל עם חיווטים נכונים בקופסה למעלה.
ויברא אלוהים את קווין גארנט. ויהי מקץ שנתיים, ויגיעו המלאכים אל מקדש הכדורסל ויאמרו: הילד שומר נהדר, הוא אתלטי ויש לו אנרגיות מטורפות, אבל הקליעה מבחוץ ככה. ויברא אלוהים את דירק נוביצקי. וישובו המלאכים וישבחו את יצירת האל, אבל בפיהם הייתה תלונה: הילד לא שומר.
וייכנס אלוהי הכדורסל לבית מלאכתו, ובמשך עשור יעסוק בפאר יצירותיו – היוניקורן האולטימטיבי. ויביא לעולם את הקלע המושלם, את הגוף האידיאלי לכדורסל, בעל יכולות הגנה אישית וקבוצתית, אוהב כדורסל ומשקיען מהנשמה. ויקרא את שמו קווין וויין דוראנט, או קיי־די בשפת הרחוב. ויהי ערב ויהי בוקר, ויצוץ הנ"ל לאחר ביקור קצר בקמפוס בטקסס, בעיר הצפון־מערבית סיאטל, ויעבור עם הקבוצה לאוקלהומה, לקבוצה המקומית, "הרעם".
מה חסר לו
קורות חייו של דוראנט (37) בעולם הכדורסל הן גיליון כמעט מושלם, יצירה אלוהית: שתי אליפויות, שתי זכיות בתואר השחקן המצטיין של סדרת הגמר, השחקן היעיל של השנה, ארבע פעמים מלך הסלים, מקום חמישי בנקודות בכל הזמנים (עם ממוצע נקודות בקריירה טוב יותר מכל הארבעה שלפניו), אולסטאר, חמישיית העונה, שחקן השנה הראשונה (פרשמן) היחיד אי פעם שזכה בתואר שחקן השנה במכללות, השחקן היחיד בהיסטוריה שלקח ארבע מדליות זהב אולימפיות, השחקן היחיד בהיסטוריה עם תואר ה־MVP של סדרת הגמר, הטורניר האולימפי ואליפות העולם יחד, ואחד מתשעה שחקנים שהצליחו להגיע בשנה אחת לממוצעים של 90 אחוז מהעונשין, 50 אחוז מהשדה ו־40 אחוז משלוש (ועוד חזר על ההישג הנדיר הזה פעמיים). אבל את כל הרשימה המפוארת הזו מלווה הד של פספוס.
אוקלהומה בונה קבוצה דרך הדראפט. דוראנט מגיע להישגים אישיים נהדרים. ג'יימס הארדן וראסל ווסטברוק מצטרפים אליו דרך הדראפט. ב־2012 הם מגיעים לגמר הפלייאוף ומפסידים לסופר־קבוצה שבנו לברון ג'יימס והכסף במיאמי. בדיעבד, ואחרי שהחומר נלמד, אני מחזיק בטענה שההגעה של אוקלהומה לגמר היא אחד ההישגים הגדולים בתולדות ה־NBA: דוראנט, ווסטברוק והארדן – כך התברר – הם שלוש בארות רעל. ווסטברוק והארדן הם שני סוציומטים שחייבים את הכדור ומעוניינים בסטטיסטיקות האישיות שלהם. אף אחד מהם לא מוכן לתת את שרביט ההנהגה לדוראנט, שחקן טוב מהם בהרבה. לדוראנט יש בעיה אחרת, אבל היא עדיין מקננת.
הארדן עוזב. ווסטברוק ודוראנט ממשיכים לנסות ונכשלים. בקיץ 2016, לאחר שגולדן סטייט קובעת שיא של 73 ניצחונות בעונה הרגילה, היא מגיעה לגמר המערב נגד אוקלהומה. אוקלהומה עולה ליתרון 1:3. גולדן סטייט מבצעת מהפך. מספר שבועות לאחר מכן דוראנט נוחת בגולדן סטייט.
דוראנט מקבל קומקומים של רותחין על ההחלטה הזו. המבקרים טוענים שהוא לוזר, שהוא הפסיק לנסות והצטרף לקבוצה שזכתה באליפות לפניו ובלעדיו. דוראנט מרים כתפיים: מדובר בהחלטה הכי טובה שהוא קיבל בקריירה. הוא זוכה בשתי אליפויות, בשני תארים של השחקן היעיל של סדרת הגמר, והוא מנצח פעמיים בדו־קרב פנים אל פנים בגמר את הנמסיס שלו, לברון ג'יימס. דוראנט משחק כדורסל אלוהי. אלמלא הפציעה שלו, גולדן סטייט הייתה זוכה באליפות שלישית ברציפות.
אגו טריפ
אלא שבגולדן סטייט מתגלה הבאג שנוצר עם בריאתו של אל הכדורסל דוראנט. גולדן סטייט, מאיפה שלא תסתכלו על זה, היא קבוצה של סטף קרי. הוא הרוח שלה. רק היכולות האנושיות והרגשיות של קרי מאפשרות לו להכניע את היצר ואת האגו שלו. דוראנט הוא הכוכב, רק בגלל שסטף קרי יודע שזה נותן לקבוצה שלו את הסיכוי הכי טוב להתמודד על אליפויות. והוא צודק.
4 צפייה בגלריה
אם דוראנט היה נשאר בגולדן סטייט, הקבוצה הזו הייתה מסיימת את המסע שלה כאחת השושלות הגדולות ביותר בהיסטוריה של הליגה
(צילום: AP)
אם דוראנט היה נשאר בגולדן סטייט, הקבוצה הזו הייתה מסיימת את המסע שלה כאחת השושלות הגדולות ביותר בהיסטוריה של הליגה. אבל לדוראנט יש תוכניות אחרות. הוא זוכר שאמרו עליו שהוא תפס טרמפ על קבוצה מנצחת. השנים בגולדן סטייט גורמות לו להרגיש שהוא יכול לעשות את זה לבד, ככוכב הבלתי מעורער. הוא לא למד כלום מקרי באיך לשמור אישית על האגו. קרי זוכה בעוד אליפות. דוראנט חותם על חוזה בברוקלין. ברוקלין מוכרת את הבית בשביל להביא את דוראנט וקיירי ארווינג. הם עושים עונות רגילות טובות ונכשלים בפלייאוף. דוראנט מבקש לעבור ונוחת בפיניקס. הוא לא מפסיק לקלוע, ועף בפלייאוף. בעונה השנייה פיניקס עפה בארבעה משחקים בסיבוב הראשון. בעונה השלישית היא לא מגיעה בכלל לפלייאוף. הוא עובר ליוסטון, רושם עונה סטטיסטית טובה, ועף בסיבוב הראשון נגד הלייקרס של לברון, כשהוא נעדר מרוב הסדרה בגלל פציעה.
"פוט לוקר" הוציאה ב־2013 קמפיין פרסום בכיכובו של דוראנט תחת הסלוגן "הבחור הכי נחמד ב־NBA". אבל זה היה נכון ל־2013. מאז דוראנט, תוך כדי שימוש בחשבונות אנונימיים ב"אקס", הפך לאחד החברים לקבוצה הכי לא נחמדים ב־NBA. הוא הרעיל כל מועדון שהוא הגיע אליו והכתים את הקריירה שלו.
אלוהים נתן לבן הכדורסל שלו הכל, ודוראנט רצה עוד.
