קשה מאוד להעמיד סנגוריה על דאלאס מאבריקס. אחרי הכל מדובר במועדון שב-2022 ויתר על ג'יילן ברנסון ללא תמורה, אחרי שהאחרון נתן עונת קריירה במועדון, חיפה על פציעות של לוקה דונצ'יץ' ולקח אותה לגמר המערב. בפברואר 2025, שמונה חודשים אחרי שדאלאס הפסידה בגמר ה-NBA לבוסטון, ודונצ'יץ' זכה בתואר מלך הסלים הראשון שלו, דאלאס ויתרה עליו, אחד משלושת הכישרונות הגדולים בליגה, ורגע לפני מימוש שיא הפוטנציאל שלו כספורטאי, לטובת הלייקרס תמורת אנתוני דייויס (שנה לאחר מכן, דאלאס העבירה את דייויס לוושינגטון, גרסת ה-NBA לתוכנית להגנת עדים).
קשה, אבל ננסה. ההנהלה של דאלאס דיברה על שלוש סיבות לוויתור על דונצ'יץ': הוא לא שמר על מסגרת חיים ספורטיבית בריאה ולא היה במצב גופני טוב, הוא התעסק יותר מדי עם השופטים והוא לא עשה הגנה. האמת? כולן סיבות לגיטימיות, לא תלושות. ועדיין, אתה לא מוותר על שחקן בשלב הזה בקריירה שלו, שחקן שהוביל קבוצת נגרים לגמר ה-NBA רק שמונה חודשים קודם לכן אחרי ניצחונות על מכונות התקפה כמו מינסוטה ואוקלהומה ולגמר המערב שנתיים לפני כן. אתה לא מתרץ העברה של שחקן של פעם בדור בגלל משקל יתר, וחיבה לבירות ונרגילות, ומחליף אותו תמורת דייויס, שחקן שהפסיד 28.2 אחוז מהמשחקים של הקבוצות שלו במהלך הקריירה בגלל פציעות. דאלאס הגיעה לגמר ה-NBA בעיקר בזכות דונצ'יץ', הפסידה והחליטה לבנות מחדש, כשהצעד הראשון שלה היה להוציא את דונצ'יץ' מהמשוואה.
דונצ'יץ'
דונצ'יץ'
איך הם עשו את זה? דונצ'יץ' במדי דאלאס
(צילום: Stacy Revere / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
דונצ'יץ' הלך ללייקרס. יש לסלובני סט מושלם של כדורסל: קליעה מכל מקום, מסירה מכל מצב (לדונצ'יץ' יש יכולת מיתית לראות את כל המגרש בכל רגע נתון), צעד ראשון, קליעה לשלוש עם קפיצה לאחור, הוא רב אמן בלהגיע לעצירה מלאה מתוך מהירות עצומה ואז מיד להתניע את עצמו מחדש, יכולת לעשות קסמים ממצבים אבודים וחוש שישי לכדורסל. יש לו גם דרייב מטורף, רצון להראות שהוא הכי טוב. רק משוגעים אמיתיים שמים על ספורטאים כמו לוקה אות קין ואומרים לו "תוכיח אחרת".
בקיץ שעבר דונצ'יץ' עבר תוכנית אימונים ודיאטות שהפכו אותו לדוגמן של מגזינים לגברים שריריים. הוא דחק את לברון לעמדת שחקן מסייע. הקיץ הוא כבר חזר עם סוג של התחייבות לשחק הגנה. הוא עדיין מדבר יותר מדי עם השופטים. בינתיים, הלייקרס נופפו לשלום ללברון, והרכיבו סביב דונצ'יץ' קבוצה שבנויה עבורו, קצת מזכירה את הקבוצה שדונצ'יץ' לקח לגמר בדאלאס (גארד מוכשר, שחקני כנף טובים שיודעים לשמור וחייבים לתקוע שלשות מהאסיסטים של לוקה כדי לקבל חוזה חדש, וסנטר שחי מהמסירות של דונצ'יץ' ומגן על הטבעת).
אחרי ג'רי ווסט, אלג'ין ביילור, מג'יק ג'ונסון, קובי ברייאנט ובצורה חלקית לברון ג'יימס, דונצ'יץ' הוא הכוכב החדש שקיבל את המפתחות ללייקרס. היא שלו. על פיו יישק דבר. שחקנים בסטטוס ובקליבר של דונצ'יץ' לא צריכים להשיג את תפקיד הפרוטגוניסט של הקבוצה שלהם יותר מפעם אחת. מי שעושה זאת, כמו לברון, עושה זאת מבחירה שלו. מדובר בתהליך שנכפה עליו.
לוקה דונצ'יץ'
לוקה דונצ'יץ'
המלך החדש של הלייקרס - ועל פיו יישק דבר
( צילום: Sergio Estrada/REUTERS)
איך דונצ'יץ' ענה לאתגר הזה? בינתיים זו פתיחת העונה הטובה בקריירה שלו. היסטורית. לוקהמאניה. הוא השחקן היעיל של הליגה בפער עצום. הטרייד של דאלאס השפיל את דונצ'יץ', ועכשיו אנחנו חוזים בשיא עונת הנקמה. דאלאס הייתה אמורה לדעת את זה: ב-2018 היא קיבלה את דונצ'יץ' במתנת דראפט מאטלנטה תמורת טרה יאנג. דונצ'יץ' היה עסוק בכל תחילת הקריירה שלו בלהוכיח כמה זה היה מקח טעות והפך לאחד מחמשת השחקנים הטובים בליגה. יאנג משחק היום עם דייויס בוושינגטון.

מגוחך עד כמה שהוא טוב

דונצ'יץ' הוא ספורטאי נדיר. לא מדובר פה רק על האיכויות שלו כשחקן, אלא על הדרך. ספורטאים נכנסים לליגה בשיא הכושר, האתלטיות והמהירות שלהם. את חכמת המשחק קונה הניסיון. שחקנים מגיעים לשיאם כששני הקווים הללו נפגשים, והם הופכים לסופרסטארים כשהערכים הפיזיים והמנטליים מגיעים לשיא. דונצ'יץ' עבר ועובר תהליך הפוך. מנטלית הוא הגיע מוכן, עכשיו הוא צריך להתאים את הכושר והפיזיות שלו לחכמת המשחק שלו. הוא עדיין משחק כמו ילד, אבל הוא על חוזה מקצועני כבר מגיל 13. כיוון שמדובר בתהליך נדיר, דונצ'יץ' הוא זהב לצפייה ומעקב.
אפשר להציב על דונצ'יץ' איזו הגנה שרוצים. אישית, בוקס אנד וואן, אזורית 1-3-1, 4-2-2 פחות שלוש. זה לא משנה. דונצ'יץ' הוא מכונת כדורסל התקפית. הוא פותר בעיות סידרתי. שים מולו סימן שאלה, ובהתקפה הבאה הוא מוצא את הנוסחה המדויקת כדי לפתור אותה. הוא משחק כדורסל בספונטניות מתוכננת. זה מגוחך עד כמה שהוא טוב.
איך זה נראה כשספורטאי מגיע ללוס אנג'לס, מתאקלם, עובר משבר משפחתי קשה, מתוקשר וחוצה אוקיינוסים ואז מתחיל לחשמל את העיר? ככה: 40.1 נקודות למשחק (45 נקודות למשחק בארבעת המשחקים בנובמבר אחרי ה-53 שהוא הוריד על פורטלנד ביום שישי), 7.8 ריבאונדים, 7.7 אסיסטים, שישה משחקים של יותר מ-35 נקודות, חמישה פלוס אסיסטים, חמישה פלוס ריבאונדים וחמש פלוס שלשות במשחק. הוא קלע לפחות 40 נקודות בארבעה משחקים רצופים ובחמישה מששת המשחקים האחרונים של הלייקרס, והוא עושה את זה כשהוא מדגדג ממוצעי אחוזים של 90-40-50 (משתיים, משלוש ומהעונשין), עם כמעט 14 זריקות מהשלוש למשחק וממוצע של 41.9 אחוז, והכי חשוב: הלייקרס, עם ההתקפה הכי טובה בליגה, מחזיקה במאזן 2:8 ומקום שלישי במערב התחרותי.
נשים דברים בקונטקסט: ממוצע הקריירה שלו הוא 29.4 נקודות למשחק. בעונת השיא שלו הוא קלע 33.9 נקודות למשחק ב-2023/24 (העונה שבה הוביל את דאלאס לגמר) ובעונה שעברה, העונה המלאה הראשונה שלו בלייקרס, הוא סיים עם 33.5 נקודות למשחק. הפעם האחרונה שבה שחקן צבר יותר מ-40 נקודות למשחק הייתה כשווילט צ'מברליין סיים עם 44.8 ב-1962/63. הכי קרוב ששחקן הגיע מאז? מייקל ג'ורדן ב-1986/87 עם 37.1 נקודות למשחק. עם 362 נקודות בתשעה משחקים, הוא חלף על פני מייקל ג'ורדן ברשימת הקלעים אחרי תשעה משחקים. רק צ'מברליין בעונות ההיסטוריות שלו השיג יותר. אנחנו עדים להיסטוריה.
יש כמובן עדיין עדויות מדונצ'יץ' הישן: ביום רביעי בסקרמנטו הוא היה מעורב בתקרית עם אוהד שהורחק מהמגרש לאחר שזרק את הכדור בחוזקה על השופטת, וביום שישי נגד פורטלנד הוא חטף את העבירה הטכנית השנייה שלו העונה (טכנית שלישית שנשרקה נגדו העונה בוטלה) לאחר שזרק את הכדור על השופט לקראת סוף הרבע הראשון. את הרבע השני של המשחק סיים דונצ'יץ' עם זריקה מכ-20 מטר שנכנסה עם הקרש. מיסטר לוקה ומר פלא.
אוסטין ריבס קולע 23.5 נקודות למשחק באחוזים מצוינים, ווקר קסלר מצדיק את ההשקעה בו בהגנה ובהתקפה, הפורוורדים מאטיס טייבול וזאיר וויליאמס מובילים צוות מסייע שנתפר עבור היכולות והיתרונות של דונצ'יץ'. בינתיים הוא נראה נעול על תואר ה-MVP של העונה. אבל זה לא מספיק. דונצ'יץ' רעב להרבה יותר. יש יותר מדי אנשים שהציבו סביבו סימני שאלה, שפקפקו בו. הוא הולך לעשות הכל כדי להוכיח שכולם טעו. יש רק דרך אחת לעשות את זה, והיא לא קשורה לשום תארים אינדיבידואליים. הוא רק (וכבר) בן 27. הוא מתקרב לרגע הקוסמי שבו מתרחש הניצוץ של רגע המפגש בין השיא הפיזי שלו לשיא המנטלי.
צריך לזכור איך נגמרה העונה הקודמת של דונצ'יץ'. ב-2 באפריל הוא מתח את שריר הירך השמאלי שלו במשחק נגד אוקלהומה. הלייקרס ירדו למחצית בפיגור של 31 נקודות. דונצ'יץ' התעקש להמשיך לשחק והחמיר את הפציעה. הוא נעדר לאורך כל הפלייאוף, והלייקרס טואטאו בסיבוב השני על-ידי אוקלהומה. לדונצ'יץ' יש מה להוכיח. שאר הליגה צריכה ללבוש אפודי מגן.
לוקה דונצ'יץ' עם אוסטין ריבס
לוקה דונצ'יץ' עם אוסטין ריבס
"הייתי משלם לאנשים כדי שיגיעו ליציע וידברו אל לוקה, ישגעו אותו, ימריצו אותו להוכיח להם". דונצ'יץ' עם אוסטין ריבס
( צילום: Luke Hales / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)

הוא עוד יראה לכולם

זו העונה האמיתית הראשונה של דונצ'יץ' בלוס אנג'לס. חצי העונה הראשונה הייתה תחת הטראומה של הטרייד המשפיל מדאלאס, את השנייה הוא העביר כמי שנמשח למלך של הלייקרס כשהמלך הקודם עדיין חי, והייתה כמובן הסאגה המשפחתית הקשה שאליה הוא נקלע בוויכוח עם בת זוגו לגבי המשמורת על בנותיו, ויכוח שהביא להגעת המשטרה לבית החולים בסלובניה (לאחר לידת הילדה השנייה) ולפרידה ביניהם. זו העונה הראשונה בלי לברון. "על הפרקט, לוקה התאקלם מיידית", העיד עליו ריבס, "מחוץ למגרש, הוא מאוד שומר על עצמו". העונה הוא קצת נפתח. הפך לפחות זר. בקיץ הוא הזמין את כל הסגל על חשבונו לטיול בלובליאנה, גם כדי להתחבר ולהתגבש, וגם כדי שיקלטו ויפנימו איפה הוא גדל. ביוני 2026, ג'קסון הייז, הסנטר של הלייקרס, החליט לקבל אזרחות סלובנית כדי לשחק עם דונצ'יץ' גם במדי הנבחרת.
"הייתי משלם לאנשים כדי שיגיעו ליציע וידברו אל לוקה, ישגעו אותו, ימריצו אותו להוכיח להם", אמר ריבס בקיץ. אמרו שהוא שמן מדי ולא שומר על אורח חיים ספורטיבי, אז דונצ'יץ' פתח בדיאטה ונח מכדורסל כדי להיכנס למשטר אימונים רצחני. אמרו שהוא לא שומר, אז הוא התחיל לשים לב להגנה. בעונה שעברה נשרקו לחובתו 16 עבירות טכניות כבר במרץ והוא קיבל השעיה ממשחק אחד לפי חוקי הליגה - אז הוא אמר שהוא ישתפר גם בתחום הזה.
ריבס לא צריך לשלם סנט לאף אחד. הקולות המפקפקים נמצאים בתוך הראש של לוקה דונצ'יץ'. ההשפלה עדיין טרייה. הוא עוד יראה לכולם.