זה היה ערב שהתחיל בשיא עבור דני אבדיה: קווין גארנט ופול פירס ישבו אחד לצד השני על כורסאות, וכמו נערים מתלהבים במופע רוק, הם התחרו ביניהם במחמאות על הכוכב הישראלי. זה הסתיים בהגזמה פרועה לפיה "מדובר בגרסה המהירה והאתלטית של דונצ'יץ'". מפה, זה היה יכול רק לרדת.
ואכן, אבדיה סיים רק במקום השלישי במירוץ לבחירת השחקן המשתפר של השנה, איבד שן במהלך המשחק, ופורטלנד, למרות הביתיות, למרות שצברה יתרון מבטיח בן 15 נקודות חמש דקות מסיומו של הרבע השלישי, ולמרות חסרונו של ויקטור וומבניאמה משורות הספרס, הפסידה בסופו של דבר ואיבדה את הביתיות בסדרה, ביתיות אותה גנבה במשחק השני.
2 צפייה בגלריה
דני אבדיה ופורטלנד מול סן אנטוניו משחק מספר 3
דני אבדיה ופורטלנד מול סן אנטוניו משחק מספר 3
דני אבדיה ופורטלנד מול סן אנטוניו משחק מספר 3
(צילום: AP Photo/Jenny Kane)
ועדיין, אבדיה יכול דווקא לשאוב עידוד מהערב הזה. הוא ראה את דילן הרפר וסטפון קאסל הצעירים (שישים נקודות ביחד), לוקחים פיקוד על המשחק, מסרבים להיכנע או להיצמד לתירוץ של הפציעה של וומבי, ויכול לדמיין איך העתיד של פורטלנד יכול להיראות. דמיאן ליליארד יחזור, הצעירים יתבגרו, יביאו שחקנים שיתאימו לשיטה ולסגנון המשחק של אבדיה והחיבור עם רוברט וויליאמס יתחדד. בעיתונות המקומית המאוד רצינית נכתב אתמול שפורטלנד עומדת לשים את עצמה בצמרת המירוץ להחתמתו של יאניס בקיץ.

כי למרות הפטריוטיזם והרצון לראות עוד ועוד את אבדיה השנה, צריך להיות ריאליים. המאזן השנתי של שתי הקבוצות אינו מרמה. מדובר במאבק בין קבוצה שמתמודדת על האליפות לקבוצה ממרכז הטבלה. המשחק הבוקר וחסרונו של וומבניאמה הדגישו את ההבדלים ברמות.

שריטות ומרפקים

הבלייזרס נכנעו לתצוגה מרהיבה של הספרס מעבר לקו השלוש, כשאלה קלעו 18 סלי שלוש באחוזים טובים יותר מאשר האחוזים שלהם בזריקות לשתיים. אבל הם נכנעו גם בגלל ערב חלש מאוד של אבדיה. הוא קלע אמנם 19 נקודות, הלך הרבה לקו העונשין, ומילא יפה מאוד את שורות הסטטיסטיקה בריבאונדים ובאסיסטים, אבל גם הוא, כמו הספרס כקבוצה, השיג אחוזי קליעה טובים יותר מהשלוש מאשר האחוזים שלו לשתיים: 25 לעומת 20. רק לשם הקונטקסט: אבדיה קלע בעונה הרגילה 46.2 אחוז מהשתיים ו-31.8 אחוז מהשלוש. אם אבדיה היה נותן משחק ממוצע הבוקר, מבחינת אחוזי הקליעה, הוא היה מסיים עם 28-29 נקודות.
2 צפייה בגלריה
אבדיה מול קאסל
אבדיה מול קאסל
רחוק מהממוצע. אבדיה מול קאסל
(צילום: AP Photo/Jenny Kane)
בדיוק כפי שלא צריך להיכנס לאופוריה מכל משחק מצוין של אבדיה, אין צורך לקחת ללב את המשחק הזה, למרות הפספוס. זהו פלייאוף ראשון של אבדיה וככה נראה פלייאוף. יותר שריטות, יותר מרפקים. המאמן של היריב ועוזריו יכולים לשבת ערב אחרי ערב בחדר הווידיאו שלהם ולהתמקד רק בך, לראות מה את אתה אוהב לעשות, מהו האיזור שבו פחות נוח לך, ומה גורם לך לאבד כדורים וכו'. וזה עוד עם צוות שהרכיב את ההגנה השלישית בטיבה בליגה השנה. מדובר בסגל שמחויב להגנה.
זה הפלייאוף, ולאבדיה, אחד מעשרים השחקנים הכי טובים בליגה כרגע, יהיה עוד משחק אחד גדול בסדרה הזו. גם הוא ילמד להגיב, לצאת מהבורות שסאן אנטוניו טמנה לו. הוא יצטרך לעשות את ההתאמות שלו, למשל בתנועה ובספייסינג שהוא עושה על המגרש ללא הכדור. אבדיה הוא שחקן בלתי ניתן לעצירה כמעט כשהכדור בידיים שלו, הוא שחקן בינוני כשהכדור בידיים של חבר לקבוצה. מדובר בהתאמה גם ברמת האגו: סאן אנטוניו הבהירה לפורטלנד שלא אכפת לה כמה נקודות רוברט וויליאמס, סקוט הנדרסון או ג'רו הולידיי הנפלא ישיגו. הם הלכו על הראש, על אבדיה. והראש אתמול זרק יותר מדי זריקות ובצורה מאוד לא אופיינית גם הכריח את עצמו יותר מדי על המשחק.
זאת לא ממש ביקורת. משחק פלייאוף ראשון מול קהל ביתי של יותר מעשרים אלף איש עם אנרגיות מטורפות מהיציעים אחרי בצורת פלייאוף מאז 2021, מסניפים את אפשרות לניצחון סנסציוני. זה רק טבעי שאבדיה מאוד רצה הבוקר. יותר מדי רצה.