בשבוע שעבר נרשם מחזה יוצא דופן בכדורסל הישראלי, ענף שכבר ראה כמעט הכל. יו"ר איגוד הכדורסל, עמוס פרישמן, כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת ופתח במתקפה חזיתית בשידור ישיר נגד שחקני הנבחרת. החיצים הופנו בעיקר כלפי אלו שלא התייצבו לקמפיין מוקדמות אליפות העולם – קמפיין שעדיין מתנהל, יש לציין.
נכון, הסיכויים להעפיל מהבית הזה, לאור התוצאות האחרונות, קלושים עד אפסיים. ובכל זאת, עצם היציאה הפומבית והחריפה נגד השחקנים נראתה לרבים משונה במבט ראשון. מה איגוד הכדורסל ניסה להשיג בנאום התוכחה הזה? מה הטעם להאשים חלק מהסגל בהיעדר מחויבות, בין אם מדובר באלו ששיחקו ובין באלו ששוחררו על ידי הרופא?
פרישמן ומנהל הנבחרת מוטי דניאל ראו וחוו כבר הכל בכדורסל המקומי. פרישמן ודניאל לא ניסו לחסל חשבונות, אלא להרים דגל אדום. זהו פעמון השכמה לקראת המטרה האמיתית שמחכה מעבר לפינה: מוקדמות אליפות אירופה, שיפתחו בפברואר 2028. הצעד הדרמטי הזה הוא זריקת עידוד למשחקים שנותרו בקמפיין הנוכחי, ובניית הבסיס לקראת העתיד.
מלבד הגאווה הלאומית, יש סיבה עמוקה לכך שהאיגוד מסמן דווקא את יורובאסקט 2029 כיעד אסטרטגי. הסיבה הראשונה היא המסורת: לנבחרת ישראל יש רזומה מרשים באליפויות אירופה. היא זכתה במקום השני ההיסטורי ב-1979, השתתפה ב-30 מתוך 34 האליפויות שנערכו מאז הופעת הבכורה שלה, ומחזיקה ברצף מדהים של 17 העפלות רצופות (כולל הטורניר האחרון ב-2025, בו נעצרה בשמינית הגמר מול יוון). הסיבה השנייה, והמרתקת מכולן, היא רמת הכישרון. פרישמן טען במסיבת העיתונאים שהוא לא מזהה כאן את "דור הניצחון", אך מבט חטוף על פוטנציאל הסגל מגלה תמונה הפוכה לחלוטין. באליפות אירופה 2029 ישראל יכולה להעמיד את הנבחרת המוכשרת ביותר שהייתה לה אי פעם – כולל זו של מיקי ברקוביץ' שסיימה שנייה בטורינו.
כפי שזה נראה כעת, לנבחרת עשויים להיות ארבעה שחקנים שמשחקים ב-NBA בו זמנית. הישג חסר תקדים. בראשם עומד האולסטאר דני אבדיה, שכבר הוביל את פורטלנד לפלייאוף, ואליו צפויים להצטרף בן שרף, דני וולף ועמנואל שארפ (שהצטרף הקיץ לסקרמנטו קינגס). היתרון העצום: הם אינם דורכים זה לזה על המשבצת ומשחקים בעמדות שונות לחלוטין. לארבעת שחקני ה-NBA הללו יש להוסיף את הישראלי הדומיננטי ביותר באירופה, רומן סורקין. חמישייה שתכלול את בן שרף כרכז, עמנואל שארפ כקלע, דני אבדיה בסמול פורוורד, רומן סורקין בעמדת הפאוור פורוורד ודני וולף כסנטר, היא אחת החמישיות החזקות והמגוונות ביותר שאיזושהי נבחרת אירופית יכולה להעמיד כיום.
בניגוד לשנים עברו, הפעם גם הספסל ייחשב לכישרוני בצורה יוצאת דופן. את הקו האחורי השני יוביל ים מדר, שחתם במכבי תל אביב בחוזה הגבוה ביותר שניתן אי פעם לשחקן ישראלי. מדר הוכיח שיש לו איכויות נדירות כרכז ויוצר ברמות הגבוהות. בשנתיים הבאות תהיה לו הבמה המרכזית ביורוליג, בקבוצתו הרביעית בקריירה במפעל. לצידו ישחק יובל זוסמן או גיא פלטין, שמביאים הגנת חנק וקליעה מבחוץ – אלמנט קריטי בשיטת המשחק של נבחרות. כאן ראוי לציין היבט חוקי חשוב: במידה ו-וולף יירשם בנבחרת על משבצת המתאזרח, קאדין קרינגטון או כל מתאזרח אחר יישאר בחוץ. מנגד, שחקנים כמו טי.ג'יי ליף ושארפ, שקיבלו אזרחות לפני גיל 16, נחשבים לישראלים לכל דבר.
בעמדה מספר 3, הגיבוי של אבדיה יהיה גור לביא בן ה-25, שהציג גרף עלייה מרשים במדי מכבי תל אביב ביורוליג עד לפציעתו. בעמדה מספר 4, לנבחרת יש שני שחקני יורוליג מוכחים: ליף, שמביא איתו גודל אירופי, עבר ב-NBA ורעב עצום להוכיח את עצמו, לצד הקפטן תומר גינת – שחקן שבכל ערב נותן את הלב והנשמה עבור המדים הלאומיים. שני השחקנים מתפקדים כפאוור פורוורדים, אך הסבירות היא שוולף וסורקין ישחקו כסנטרים לסירוגין, מה שיאפשר לליף ולגינת לשחק לצידם ברוטציה גבוהה ואתלטית.
אל עשרת הבכירים הללו, הצוות המקצועי חייב להוסיף את השלד הצעיר של המחר. השם הראשון הוא דייויד מוזס, שמככב בנבחרת הנוער. מדובר בפנומן בגובה 2.10 מטרים עם קליעה נהדרת מבחוץ והבנת משחק גבוהה. אל תופתעו אם ב-2029 הוא כבר יהיה השחקן הישראלי החמישי בליגת ה-NBA. שחקן נוסף הוא עומר מאייר ממכללת פרדו, שאמור לעשות בשנתיים הקרובות את קפיצת המדרגה הרשמית משחקן מוכשר לכוכב בוגר. נזכיר ששרף ומאייר היו הצמד שהוביל את נבחרת העתודה לחצי גמר אליפות אירופה. ואחרון חביב: אביב ארונוב, שמציג אינסטינקטים של סקורר נדיר ומוביל את אליפות אירופה לנבחרות עד גיל 18 עם ממוצע מפלצתי של כמעט 27 נקודות למשחק.
גינת
(צילום: אתר פיב"א)
הרשימה הזו ארוכה, ושמות מעולים כמו נועם יעקב או נמרוד לוי אפילו לא נכנסו ל-12 – נתון שממחיש לבדו את עומק הכישרון הבלתי נתפס שיש לדור הנוכחי להציע. זו יכולה להיות הנבחרת החזקה, האתלטית ובעלת הרזומה המרשים ביותר שנבחרת ישראל העמידה מעולם כאשר הכוכבים שלה נמצאים בשיאם.
כדי שהחלום הזה יתממש, האתגר הגדול ביותר יונח לפתחו של המאמן הלאומי – אריאל בית הלחמי, המנוסה ועטור הישגים בנבחרות ישראל השונות שיצטרך לחבר את כל האגו, הכישרון וסגנונות המשחק השונים לכדי מכונה משומנת אחת, ייתכן שהוא הכי מתאים לכך. הפעם, כשהפוטנציאל ההיסטורי הזה מונח על השולחן, לאף אחד לא יהיו תירוצים. כשפברואר 2028 יגיע, השחקנים יצטרכו להתייצב לצו ה-8 של פרישמן – לא מתוך כפייה, אלא מתוך הבנה שהם יכולים לכתוב את הפרק המפואר ביותר בתולדות הכדורסל הישראלי.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
