מונדיאל הוא הבמה הענקית בעולם, מקום שאליו הנבחרות הגדולות מגיעות כדי לזכות בתהילה והכוכבים באים כדי לתת הצגות ולחקוק את שמם באותיות של זהב. אבל לפעמים, הנפילים האלה מגיעים עם האף למעלה ומגלים שאיזה נגר, דייג או סתם נבחרת של אנדרדוגס לוחמניים באו לעבוד. מונדיאל הוא מסעדה של בשר משובח, שוקולד עשיר וקצפת מתוקה שמספקים הסטארים הגדולים, אבל לפעמים מה שנותן את הטעם לארוחה אלה התבלינים הפיקנטיים, כלומר ההפתעות שמדהימות את כולם ועושות חריף על הלשון.
כי עם כל הכבוד לטקטיקה, למונחים מקצועיים ולתבניות משחק - אנחנו כאן גם בשביל הדמעות של הפייבוריטיות, ההלם ביציעים והרגעים שבהם ההיסטוריה החליטה לקרוע את התסריט ולזרוק אותו לפח הזבל של הכדורגל. מהחולות של קטאר ועד המגרשים הבוציים של אנגליה בשנות ה־60, המשחקים האלה הוכיחו ששמות גדולים לא מבטיחים שערים, ושתקציבי עתק לא יכולים לקנות לב ונשמה. אז תכינו את הפופקורן, תנקו את המשקפיים ובואו נצלול לעשרת הרגעים שגרמו למיליוני מהמרים ברחבי העולם לבדוק אם יש להם אחריות על טופס הווינר שלהם.
10. הולנד - ספרד 1:5 (ברזיל 2014)
זה לא היה סתם הפסד, זו הייתה הוצאה להורג בשידור חי של השושלת הגדולה ביותר בכדורגל המודרני. ספרד, אלופת העולם ואירופה המכהנת, הגיעה כדי להציג את הטיקי־טאקה המפורסם שלה. הולנד הגיעה כדי לנקום על ההפסד בגמר 2010 ופירקה אותה לחתיכות. המשחק ייזכר בעיקר בזכות שער הנגיחה המעופף של רובין ואן פרסי, שנראה כמו סופרמן בכתום, וההתעללות של אריין רובן באיקר קסיאס האומלל. ספרד נראתה זקנה, עייפה ופתטית, בעיצומו של חילופי משמרות כואבים ואכזריים במיוחד.
9. קמרון - ארגנטינה 0:1 (איטליה 1990)
דייגו מראדונה הגיע למונדיאל 1990 כאלוף כדורגל מהלך, מוקף בהילה של אלוהות ובטוח שהמשחק מול קמרון יהיה טיול קליל בפארק במילאנו. לקמרונים, לעומת זאת, היו תוכניות שכללו בעיקר פירוק לגורמים של כל מה שזז בלבן־תכלת. "האריות הבלתי ניתנים להכנעה" שיחקו כדורגל שלא הבחין בין כדור לקרסול, ופרנסואה אומאם ביאיק נגח את שער הניצחון ההיסטורי. קמרון סיימה את המשחק בתשעה שחקנים אחרי שני כרטיסים אדומים שחלקם גובלים בפלילים, אבל הותירה את אלופת העולם המומה, חבולה, ומבינה שבאפריקה לא פוחדים מאלוהים - בטח לא מאחד שלובש את חולצה מספר 10.
8. צפון קוריאה - איטליה 0:1 (אנגליה 1966)
איטליה של 1966 הייתה קבוצה של כוכבי על, דוגמני חליפות ואנשים שבטוחים שהם המציאו את המשחק. מולם התייצבה חבורה של שחקנים אלמונים מצפון קוריאה, שהדבר היחיד שהיה ידוע עליהם זה שהם רצים המון ומפחדים מהמנהיג העליון. פאק דו־איק כבש את השער היחיד במשחק והשאיר את האיטלקים עם פה פעור ועיניים דומעות. כשהנבחרת האיטלקית חזרה הביתה, האוהדים הזועמים חיכו להם בשדה התעופה והשליכו עליהם מטחים של עגבניות ושאר ירקות. אבל גם השחקנים הקוריאנים לא יצאו נקיים. אחרי הניצחון הם יצאו לחגוג בלילה של אלכוהול, נשים ומוזיקה, שבטח לא הועיל להם ברבע הגמר, כשאיבדו יתרון 0:3 לנבחרת פורטוגל, בראשות אאוזביו, שכבש ארבעה מחמשת השערים, שקבעו 3:5 לפורטוגל (שפט מנחם אשכנזי). כשהם חזרו הביתה, המנהיג קים איל־סונג גינה את התנהגותם "הריאקציונרית" של השחקנים, שהועמדו למשפט ונשלחו ל־20 שנות מאסר.
7. סנגל - צרפת 0:1 (דרום קוריאה ויפן 2002)
צרפת הגיעה למונדיאל 2002 כאלופת העולם הגאה, אלופת אירופה, ועם סגל שכלל את מלכי השערים של הליגה האנגלית, האיטלקית והצרפתית. מה יכול להשתבש? ובכן, הכל. במשחק הפתיחה, סנגל - נבחרת שרוב שחקניה שיחקו בליגה הצרפתית השנייה - החליטה לעשות בית ספר למורים שלהם. פאפה בובה דיופ כבש, חגג בריקוד סביב החולצה שלו ליד דגל הקרן, ושלח את הטריקולור להתקף חרדה לאומי. צרפת סיימה את הטורניר בלי לכבוש אפילו שער אחד, במה שנחשב לקומדיה הרומנטית הכי עצובה בהיסטוריה של פריז.
6. אלג'יריה - מערב גרמניה 1:2 (ספרד 1982)
לפני המשחק, שחקני מערב גרמניה היו כל כך יהירים שהם הכריזו שהם יקדישו את השער השביעי שלהם לנשותיהם, וחלקם אף טענו שישחקו עם סיגר בפה. אלג'יריה, בהופעת בכורה במונדיאל, הקשיבה, רשמה והחליטה לנקום. רבאח מאג'ר, גדול השחקנים האלג'יראים בכל הזמנים, כבש את הראשון, קרל היינץ רומניגה השווה, אך לקחאדר בלומי החזיר את היתרון לאלג'יריה וקבע הפתעת ענק בחיחון. הגרמנים אמנם התאוששו בהמשך והגיעו לגמר (אחרי קומבינה מבישה עם אוסטריה), אבל הסטירה המצלצלת שקיבלו מהאלג'יראים נשארה כאזהרה נצחית: לעולם אל תחגוג שערים שעוד לא כבשת, במיוחד לא מול נבחרת רעבה.
5. דרום קוריאה - איטליה 1:2 (דרום קוריאה ויפן 2002)
זה לא היה סתם משחק, זה היה סרט מתח הוליוודי עם שיפוט שערורייתי ואווירה פנאטית. איטליה הגיעה לשמינית הגמר עם ההגנה הטובה בעולם, אבל דרום קוריאה, בדחיפת 60 אלף אדומים משוגעים ביציע והשופט האקוודורי ביירון מורנו (שהפך לאויב הציבור ברומא), פשוט סירבה להישבר. אחרי החמצות נוראיות וכרטיס אדום שנוי במחלוקת לפרנצ'סקו טוטי, אן ג'ונג־הוואן נגח את שער הזהב בהארכה. הבונוס שקיבל? אן שיחק אז בקבוצה האיטלקית פרוג'ה, ונשיא המועדון הזועם שיחרר אותו מהחוזה למחרת בבוקר בטענה שהוא "הרס את הכדורגל האיטלקי".
10 צפייה בגלריה
סרט מתח הוליוודי שהסתיים בסנסציה. פרנצ'סקו טוטי מול שחקני דרום קוריאה
(צילום: gettyimages)
4. סעודיה - ארגנטינה 1:2 (קטאר 2022)
לאו מסי וארגנטינה הגיעו לקטאר אחרי רצף מטורף של 36 משחקים ללא הפסד, מוכנים לטרוף את מה שהיה אמור להיות המונדיאל האחרון של הפרעוש. המחצית הראשונה נראתה כמו אימון, עם שער של מסי בפנדל כבר בדקה ה־10 ועוד שני שערים שנפסלו ב־VAR, אבל אחרי ההפסקה המאמן הצרפתי של סעודיה, הרווה רנאר, עשה בית ספר לארגנטינה. זה התחיל עם שני שערים של סלאח אל־שחרי וסאלח אל דאווסרי בסלאלום מטורף (47 ו־53), והמשיך עם עמידה טקטית נפלאה, כאשר ארגנטינה כמעט ולא הצליחה להגיע למצבים מסוכנים. מסי וחבורתו אמנם זכו במונדיאל בסופו של דבר, אבל באותו יום המלך הסעודי הכריז על יום שבתון לאומי מרוב אושר.
10 צפייה בגלריה
המלך הסעודי הכריז על יום שבתון לאומי מרוב אושר. מוחמד קאנו חוגג עם חבריו
(צילום: עוז מועלם)
3. ארה"ב - אנגליה 0:1 (ברזיל 1950)
האנגלים הגיעו למונדיאל הראשון שלהם, לאחר שהחרימו את שלושת הקודמים, בטוחים שהם מלכי הכדורגל ושאר העולם פשוט בא ללמוד מהם. מולם התייצבה נבחרת ארה"ב, שכללה מורה, דוורים ושוטפי כלים במסעדה, ושחקניה נפגשו לראשונה כמה ימים לפני הטורניר. התוצאה? ג'ו גייג'נס, מהגר מהאיטי, נגח בדקה ה־38 את השער היחיד במשחק. ההלם היה כל כך גדול, שכשעורכי העיתונים בלונדון קיבלו את הטלקס עם התוצאה "אנגליה 0, ארה"ב 1", הם היו בטוחים שמדובר בטעות כתיב ופרסמו שאנגליה ניצחה 1:10. ספוילר: היא לא. גייג'נס, מבקיע השער ההיסטורי, היה קרוב משפחה של לואי דג'ואה, שהפסיד בבחירות לפרלמנט בהאיטי בשנות ה־50 לרודן פרנסואה דובליה. לאחר שחזר גייג'נס להאיטי בשנת 1953 כל משפחתו הייתה בסכנה. בשנת 1964 נלקח גייג'נס לכלא פורט דימנש שם עונה והוצא להורג. גופתו לא נמצאה מעולם.
2. אורוגוואי - ברזיל 1:2 (ברזיל 1950)
המשחק שזכה לכינוי מרקנאסו, האסון במרקנה. בפעם היחידה בתולדות גביע העולם הוכרע הטורניר בבית גמר ולא במשחק נוקאאוט, וברזיל שאירחה את המונדיאל הייתה צריכה רק תיקו במשחק האחרון (שהיה למעשה הגמר) מול אורוגוואי כדי לזכות בגביע. המדינה כבר חגגה, עיתוני הבוקר הדפיסו "ברזיל אלופה", ו־200 אלף איש מילאו את האצטדיון באקסטזה. ברזיל הובילה משער של פריאסה, אבל אורוגוואי הפכה את התוצאה מכיבושים של חואן סקיאפינו ואלסידס גיג'ה. שתיקה מצמררת נפלה על האצטדיון, אנשים לקחו את זה כל כך קשה שהוכרז אבל לאומי, והיו גם אוהדים שקפצו מהיציע. בברזיל מצאו את האשם והשמיעו ביקורת על המדים הלבנים אותם לבשה ברזיל במשחק, שהוגדרו כ"לא פטריוטיים". הוכרזה תחרות לעיצוב מדים חדשים בהשראת הדגל הברזילאי, שבעקבותיה נבחרה החולצה הצהובה בשילוב עיטורים ירוקים, מכנסיים כחולים וגרביים לבנים - שמשמשת את הנבחרת עד היום.
1. מערב גרמניה - הונגריה 2:3 (שווייץ 1954)
הנס של ברן יכול להיכנס לטופ־10 של הגמרים ובטח של המשחקים הגדולים, אבל כאן הוא על תקן ההפתעה הגדולה ביותר בתולדות המונדיאלים. הונגריה של שנות ה־50, "הקוסמים המגיארים" עם פרנץ פושקאש, הייתה הקבוצה הטובה בעולם. הגרמנים, מנגד, היו עדיין תחת טראומת מלחמת העולם השנייה (אל תרחמו עליהם, הם הביאו את זה על עצמם ביושר). הונגריה דרסה את גרמניה 3:8 בשלב הבתים, ובגמר היא הוליכה 0:2 כבר בדקה השמינית משערים של פושקאש וזולטן צ'יבור. בבודפשט כבר הכינו את הבמות, אבל אז הגרמנים, חמושים בנעלי פקקים חדשניות של אדידס ורוח לחימה טבטונית, חזרו מהמתים בגשם השוטף. מקס מורלוק צימק בדקה העשירית, הלמוט ראן השווה בדקה ה־18 והשלים את המהפך בדקה ה־84, קטע רצף של 31 משחקים ללא הפסד של הונגריה, ויצר את המיתוס לפיו הגרמנים לעולם לא נכנעים.
10 צפייה בגלריה
מערב גרמניה קטעה להונגריה רצף של 31 משחקים ללא הפסד בדרך להפתעה הגדולה בתולדות המונדיאלים
(צילום: AP)
