היאכטות ממלאות את קו האופק בטיילת של אבו־דאבי, שעות לפני המרוץ שחתם את עונת הפורמולה־1. כל יאכטה מפוארת מקודמתה, חלקן מספקות תצפית מרהיבה על מסלול "יאס מרינה", אחרות ישמשו כמועדון לילה צף לחגיגות שאחרי המרוץ, חלקן גם וגם.
בטבעת החיצונית למסלול מתקיים הפנינג לאוהדים שלא שפר עליהם גורלם ללון באחת היאכטות ומסתפקים במקומות ישיבה ביציע. אוהדי קבוצת הפפאיה של מקלארן כובשים את הפאן־זון עם שירה אדירה, בין דוכנים למכירת מרצ'נדייז, שם אפשר למצוא חולצות של הנהגים ב־800 שקל וכובעים ב־450 שקל.
10 צפייה בגלריה
פרננדו אלונסו במכונית אסטון מרטין במרוץ הסיום של פורמולה-1 באבו דאבי
(AP Photo/Darko Bandic)
לפני העלייה ליאכטה, כשמכוניותיהם של זוכי הפורמולה־1 בעבר מעטרות את הדרך, אנחנו חולפים על פני החניון שמיועד ליושבי היציעים. לכאורה, כאן הם פשוטי העם. בפועל, הם בעליהם של רכבי פאר תוצרת רולס רויס, אסטון מרטין ולמבורגיני. הכל יחסי באירוע השיא של השנה, שאליו הגיעו איי־ליסטרים ברמה עולמית כמו השף גורדון ראמזי, כדורגלני העבר רונאלדיניו ותיירי הנרי, אגדת הכדורסל ד"ר ג'יי, פיפה מידלטון, הטניסאי יאניק סינר, כוכב הסדרה "ברוקלין 9־9" טרי קרוז וגם הזמרת קייטי פרי, שתמהר להופעה של עצמה בפארק איתיחאד הסמוך, מיד לאחר שלנדו נוריס יוכתר לאלוף העולם בפעם הראשונה ויהפוך לאדם ה־35 בהיסטוריה שזוכה בתואר.
יום אחד אתה עומד בתור על הזכות לרכוש נקניקייה בלחמנייה בבלומפילד, וביום אחר מוגש לך טארטלט סלמון וקוויאר בקומה הרביעית ביאכטה "בלו דה נים", משל היית בקאסט של העונה החדשה של "הלוטוס הלבן". השווי של היאכטה הזו, שאורכה 72 מטרים, מוערך ב־47 מיליון דולרים. אם זה גדול עליכם תוכלו לשכור אותה לשבוע במחיר מציאה של חצי מיליון דולר. בכל קומה יש בר אלכוהול ובופה שעושה שם רע לזה שפגשתם בחתונה של בן הדוד. בחזית הקומה השלישית ניצב הדי־ג'יי שיעצור רק למשך המרוץ ואז ישוב לעבוד לתוך הלילה.
על 300 קמ"ש
ממול נמצאות שתי הכוכבות של המפרץ בערב הזה. היאכטה Sunrays, בבעלות המיליארדר ההודי ראוי רוייה, שאורכה 85 מטר ושוויה גבוה פי שלושה, 150 מיליון דולרים. זה גם שוויה המוערך של היאכטה פסיפיק X, שבבעלות אחד האנשים העשירים ברוסיה, איש העסקים היהודי לאוניד מיכלסון, שעומד בראש חברת הגז נובאטק והונו מוערך ב־33 מיליארד דולר.
כשהמרוץ יוצא לדרך ומשקיפים עליו מהיאכטה, אפשר רק לתהות איזו מן חוויית ספורט נוספת משלבת עשר שניות צפייה במתחרים ואז דקה המתנה לפעם הבאה שיגיחו חזרה ב־300 קמ"ש. על הסיפון היו כמה מסכים שהקרינו את שידור המרוץ, וכך נוצר המצב האבסורדי שבו רוב הנוכחים שגלנפידיך אירחה על יאכטה מפוארת, באחת מנקודות התצפית הטובות ביותר שכסף יכול לקנות, פשוט הפנו את גבם למרוץ החשוב של השנה, כדי לצפות בו דרך המסך.
לגלנפידיך, מותג הסינגל מאלט וויסקי האייקוני, שיתוף פעולה עולמי משתף פעולה עם קבוצת הפורמולה־1 של אסטון צרטין, וכחלק ממנו הוא משיק בישראל מהדורה ייחודית וחד־פעמית בת 16 שנה, שעברה יישון בחביות עץ אלון אמריקאי, חביות אקס ברבן וחביות יין אמריקאיות חדשות. כל זאת כחלק מסדרה שבה בכל שנה ייחשף ביטוי אחר של המותג תחת הקונספט: Timeless apart Iconic together.
בגלנפידיך אומרים כי "שיתוף הפעולה עם אסטון מרטין נולד מתוך ערכים משותפים, שהם שילוב של מסורת ארוכת שנים עם חדשנות בלתי מתפשרת, ואמונה בכוחם של אינסטינקטים. בדיוק כפי שנהגי פורמולה־1 מסתמכים על תחושת הבטן שלהם בכל רגע על המסלול, כך גם המאסטר מאלט של גלנפידיך יוצר את הוויסקי מתוך אינטואיציה, לצד מסורת בת 137 שנה".
הרווחים קופצים
פורמולה־1 הייתה תמיד פסגת הספורט המוטורי, אבל גם ענף ספורט די נישתי בציבור הרחב, עד שהגיעו הסדרה המצליחה בנטפליקס "פורמולה־1: המרוץ לניצחון" והסרט "F1" בכיכובו של בראד פיט, שהגדילו את החשיפה ומשכו קהלים חדשים. אבל כשמגיעים לגראנד פינאלה של העונה, נזכרים שעם כל הכבוד לפופולריות הגואה שלו, עדיין – וכנראה יותר מתמיד – מדובר בענף ספורט לעשירים בלבד, שמתנהל לפי שלושת הכ"פים: כסף, כבוד וכוח סוס.
בעונה שעברה פורמולה־1 דיווחה על צמיחה בהכנסות שהגיעו ל־3.22 מיליארד דולר. בחלוקה ל־24 מרוצים בעונה, ההכנסה הממוצעת של פורמולה־1 מכל גראנד־פרי מוערכת ב־134 מיליון דולרים. כשליש מההכנסות מגיע ממכירת זכויות שידור בעלות גבוהה יותר מבעבר, צמיחה שאפשר לזקוף להתעניינות העולמית הגוברת סביב הענף. שליש אחר מההכנסות מגיע מהערים המארחות, שמכניסות יד עמוקה לכיס עמוק ומשלמות על הזכות לארח את הגראנד־פרי בשטחן. השליש האחרון מורכב בעיקר מחסויות שמוענקות לתחרות, מכירת מרצ'נדייז ומחבילות אירוח VIP שמעניקות גישה לפאדוק, הלב הפועם של כל מרוץ, שם נמצאים הנהגים וחברי הצוות של הקבוצות.
ההכנסות האלה מאפשרות את ייצור רכבי העל ואת שכרם של הנהגים, בראשם מקס ורסטאפן ההולנדי שמשתכר 65 מיליון דולר לעונה, שכר בסיס לפני בונוסים שמקפיצים את המספר ב־11 מיליון נוספים. לואיס המילטון מפרארי, שמחזיק בשיא הזכיות בתואר – שבע, כמו מיכאל שומאכר – ושניצח יותר מרוצים מכל נהג בהיסטוריה, מכניס לכיסו 60 מיליון דולר בשנה. הנהגים הצעירים של מקלארן מסתפקים בינתיים בפחות. האלוף הטרי נוריס השתכר העונה 20 מיליון דולר לפני בונוסים, ואוסקר פיאסטרי האוסטרלי הרוויח שישה מיליון דולר.
הסכומים הגדולים בענף לא מגיעים רק אחרי הצלחות, אלא כבר בדרך אליהן. כדי להפוך לנהג פורמולה־1, כמעט מתחייב להגיע ממשפחה אמידה ולשלם לאורך הדרך חמישה־שבעה מיליון דולר, אלא אם אתה כישרון טבעי מובהק כמו המילטון. נוריס, שמגיע מבית מבוסס, הוא בנו של אדם נוריס, לשעבר בעלי חברת ייעוץ פנסיוני מצליחה ומשקיע בחברות סטארט־אפ, שהונו מוערך ביותר מ־200 מיליון דולרים. ורסטאפן הוא בנו של יוס, נהג פורמולה־1 לשעבר. לאנס סטרול מאסטון מרטין הוא בנו של לורנס, טייקון אופנה יהודי־קנדי, ששילם בתחילת דרכו של הילד בסבב 80 מיליון דולר לקבוצת וויליאמס כדי שתחתים את היורש.
קשר משפחתי
אין כאן תופעה חדשה, בני עשירים הם חלק מסבב הפורמולה־1 הרבה לפני שנטפליקס הוקמה. הנהג האגדי איירטון סנה, שזכה שלוש פעמים בתואר אלוף העולם לפני שנהרג בתאונה בגראנד־פרי סן־מרינו ב־94', נולד למשפחה עשירה בסאו־פאולו שהחזיקה בבעלותה מפעל לייצור חלקי רכב שסיפק את ההון שאיפשר לסנה להשתלב מגיל צעיר בספורט המוטורי.
אז הם מרוויחים סכומי עתק ורובם מגיעים מבתים מבוססים שהביאו אותם עד הגריד, אבל נהגי פורמולה־1 מתמודדים עם אתגרים שבני אנוש - גם ספורטאי העילית שבהם - היו קורסים מולם. רבים מהם משתתפים להנאתם במרוצי איש הברזל, כי מה זה כבר עבורם אחרי שהתרגלו לנהוג תחת כוחות G אדירים, שגם טייס קרב שלא יהיה מצויד בחליפת לחץ מתאימה יתקשה להתמודד איתם, כששרירי הצוואר שלהם נדרשים לשאת משקל שגבוה פי חמישה ויותר מבשגרה, בזמן שהם מתמרנים עם רכבם במהירות של 300 קמ"ש. כשתא הנהג מתחמם, הטמפרטורה בתוכו יכולה להתקרב ל־50 מעלות, ולגרום לאובדן רב של נוזלים. זה לא עוד ספורטאי שצריך להיות בכושר, זו מכונת קרב שצריכה להתמודד עם אתגר פיזי עצום, וזה עוד לפני שדיברנו על הצד המנטלי.
10 צפייה בגלריה
הנהגים מתמודדים עם עומס פיזי עצום. מקס ורסטאפן
(צילום: Norris REUTERS/Jakub Porzycki)
זיקוקים שוגרו לשמי אבו־דאבי בתום המרוץ, אבל שום רעש כבר לא מבהיל אותך אחרי ששמעת מקרוב את המנועים של המכוניות שהתחרו בגראנד־פרי. עשרות, אם לא מאות, היאכטות מסביב, גם אלה שבקו שני ושלישי למסלול, מוסבות באחת למועדונים סגורים למסיבות שיימשכו עמוק לתוך הלילה. יש כאן גם אוהדי ורסטאפן שמעט מאוכזבים, אבל לא יותר מדי. אף אחד כאן לא מתהלך כאילו קבוצתו הפסידה בגמר ליגת האלופות, אין חפויי ראש ובמבט מהצד ניכר שאיש לא מושקע רגשית מדי, אבל הערב אוהדיו של נוריס נהנים יותר.
לחם שעשועים
נוריס הפך לנהג מרוץ בפורמולה־1 בגיל 19 בלבד, ובסיום עונתו השביעית בסבב, הבריטי העניק למקלארן אליפות נהגים ראשונה מאז שהמילטון קטף את התואר ב־2008. ורסטאפן, אלוף ארבע העונות האחרונות, קיווה לחמישית ברצף – משהו שרק מיכאל שומאכר הצליח להשיג – והוא גם עשה באבו־דאבי בדיוק את מה שאמור היה לעשות, כמו לסיים במקום הראשון, אבל כבר לא היה תלוי בעצמו. נוריס היה צריך לסיים על הפודיום כדי להבטיח אליפות, ועשה זאת.
גלנפידיך 16 שהושק בשיתוף פעולה עם אסטון מרטיןיח"צלאורך העונה שמע נוריס ביקורת על הזינוק שלו אבל בעיקר על הצד המנטלי, שהוא פריך מדי, שהוא לא קילר כמו ורסטאפן, ושאולי הגיע הזמן לחזור לכנותו לנדו No-wins, תואר אכזרי שהוצמד לו עד לניצחון הבכורה בסבב במאי 2024 במיאמי. "זה היה מסע ארוך, חלמתי על זה זמן רב", אמר אחרי הזכייה. "רדפתי אחרי החלום בשנים האחרונות עם מקלארן, וב־16־17 השנים האחרונות בחיי, והיום כולנו עשינו את זה".
ורסטאפן היה הנהג הטוב ביותר בחצי השני של העונה, הצליח לחזור מפיגור של 104 נקודות אחרי גראנד־פרי הולנד, ולהיצמד לשני הנהגים של מקלארן, נוריס ופיאסטרי, שהובילו אז את הטבלה. בתום המרוץ אמר נוריס שעכשיו הוא מבין איך ורסטאפן מרגיש, וכנראה שוורסטאפן עצמו מבין עכשיו איך זה מרגיש להיות הולנדי. הרי מה יותר מייצג את האומה הכתומה מלהגיע לתחרות כשאתה הכי מוכשר בעולם ולסיים אותה שני.
הכותב התארח במרוץ מטעם מותג הסינגל מאלט ויסקי גלנפידיך, הנותן חסות לקבוצת הפורמולה־1 אסטון מרטין, ומטעם חברת גלובל וויין אנד ספיריט – יבואנית, משווקת ומפיצה רשמית של גלנפידיך בישראל.
