לכאורה, מדובר בשלוש פסקאות שאין ביניהן קשר ממשי חוץ מהגיבור שלהן. זינדין זידאן כבש 156 שערים ב־797 הופעות בכל המסגרות. תריסר מהשערים הללו הושגו בנגיחות. לא ידוע על שערים שהוא כבש בנגיחה במדי ריאל מדריד, אבל את שני השערים הראשונים בגמר שבו צרפת מחצה את ברזיל ב־1998 בפריז, זידאן הבקיע עם הראש.
15 במאי 2002: דקה 45 ושוויון 1:1 בגמר האלופות בין ריאל מדריד ללברקוזן. רוברטו קרלוס מרים כדור לרחבה משמאל, זידאן מסובב חצי גוף ובועט בשמאל, הרגל החלשה שלו, את שער הניצחון לחיבורים. תנו לרוברטו קרלוס וזידאן לחזור על הביצוע הזה באימון, בלי מגינים, והכדור לא מתלבש על הרגל של זידאן ולא נכנס. לא ככה. אבל בגמר, בדקה האחרונה של המחצית, זה קורה. כמו עם השערים בנגיחות. גם הפנדל שלו נגד איטליה בגמר הגביע העולמי ב־2006 הוא רגע זידאני.
קחו לעצמכם שמונה עד עשר דקות וצפו ביוטיוב בהיילייטס מהקריירה של זידאן. יחסית, מדובר בשעמומון. פה הוא עוצר כדור על המילימטר, פה הוא משחרר כדור לשטח ריק או משתחרר לשטח ריק. אין פה וואו. אין פה דברים שאתה לא רואה משחקנים אחרים. זה הרבה יותר עניין של תזמון. רגעי השיא של זידאן מהניצחון באליפות העולם 2006 על ברזיל, הם אוסף של נגיעות. נגיעות קסם, אבל נגיעות. אין בעיטה שלו לשער, הוא לא עובר שום שחקן, שום תיקול אמיתי. אבל הוא מבשל מבעיטת עונשין את שער הניצחון לתיירי הנרי. יוטיוב זה לא מקום שתופס אלגנטיות וחזון, חללים ודמיון. "הוא משחק כאילו שיש לו לו כפפות של משי על הנעליים", אמר עליו אלפרדו די סטפאנו.
לכאורה, כאמור, אין קשר בין הפסקאות הללו. רק שיש. הכדורגל של זיזו, הקריירה שלו, היא תורת הנסתר. אתה אמור להסתכל בדיוק על מה שאתה לא יכול לראות. ואז יש את הרגע הזה, הקליק שקורה דווקא בגמר, שבו הכל מתחבר. זידאן הוא תמצית הגאונות של הפשטות.
זינדין זידאן הוא ספורטאי מואר.
כשהמציאות באה לבקר
צרפת היא אימפריית כדורגל. חממת כישרונות בלתי נגמרת. לפני הכתבה, כשדיברתי עם חבר, הוא אמר לי משהו בסגנון של "אם צרפת תיכשל ותעוף ברבע הגמר…". זה הסטנדרט. היא זכתה פעמיים בגביע העולמי ובגמר האחרון היא הייתה שותפה למשחק אולי הכי דרמטי בתולדות הגמרים. אבל יש הבדל בין האליפות שלה ב־2018 לבין האליפות הראשונה ב־1998.
המונדיאל ב־1998, זה עם הראש של זידאן, נערך בצרפת, וייתכן שהיה הרגע האחרון של אחדות צרפתית. המונים יצאו לרחובות, מהגרים ומקומיים התחבקו ורקדו כל הלילה, זאת הייתה אופוריה, אולי אופוריה רגעית, אולי מדומיינת, אולי אופוריה בתחפושת, אבל אתה לא מדקדק בקטנות של האופוריה. הנבחרת של 2018 הביאה אליפות לצרפת הרבה יותר מפולגת, מקוטבת, עם כמעט חצי מהאוכלוסייה שמצביעה בעד מפלגות שוטמות זרים. אם זידאן היה רוקח החלומות, קיליאן אמבאפה היה המשכים למציאות.
לקריירת המשחק של זידאן, בנבחרת ובמועדונים, יש קו ליניארי מאוד ברור. העבודה שלו כמאמן היא קצת יותר כאוטית. כמעט עשור לאחר שהוא פורש מכדורגל, הוא חוזר כיועץ בריאל מדריד, עוזר מאמן ואז מאמן קבוצת המילואים של ריאל. הוא מקבל פעמיים מינוי כמאמן הראשי של ריאל, אבל רק כאופציה ב': הוא מגיע לאמן את הקבוצה באמצע העונה רק אחרי שהמאמן מפוטר ממנה. מאז שסיים את הקדנציה השנייה שלו במדריד ב-2021, זידאן לא אימן בשום מקום.
תרפיה ב־90 דקות
ביום ראשון נערכו בחירות מקומיות בצרפת, כאלו שנתפסו כחזרה גנרלית לבחירות הכלליות שייערכו במדינה בשנה הבאה. התוצאות היו חלוקות. בעוד שבערים הגדולות השמאל הליברלי הצליח לשמר על כוחו ולנצח בעיריות המקומיות, הרי שבערים הקטנות יותר, יותר ויותר מנהיגים מהימין הקיצוני זכו בבחירות. התוצאות היו עוד מראה לשסע הפנימי של צרפת, שסע שרק הולך לצמוח יותר לקראת הבחירות הכלליות, שם, כרגע, מפלגת הימין הקיצוני מובילה בסקרים.
עוד באותו יום, התחילו להתרוצץ השמועות. זידאן, ששמו נקשר כבר לכמה משרות אימון, בעיקר אצל מנצ'סטר יונייטד, סגר באופן כמעט סופי על העסקתו כמאמן הלאומי של צרפת מיד לאחר שיסתיים טורניר הגביע העולמי בקיץ בארה"ב, קנדה ומקסיקו.
זה סיפור מעשייה יפה. איך הילד ממשפחת המהגרים הענייה מאלג'יריה, עלה לגדולה וקנה לו שם עולמי, והביא לנבחרת שלו ולמדינתו החדשה כבוד, יוקרה ותארים בינלאומיים. זה סיפור מעשייה יפהפה אם משווים אותו, לדוגמה, לסיפורי מעשיות אחרים דומים בעולם הספורט שהתנפצו אל קרקע המציאות, כמו מסוט אוזיל שהיה סמל לאינטגרציה של המהגרים הטורקים בגרמניה והפך לסמל של הכישלון המוחלט של אותה אינטגרציה.
אבל זה קצת מורכב מדי, ובטח שלא הוגן, להרכיב את המשימה הזו על כתפיו הדי חסונות של זידאן. הוא לא הולך לאחד את צרפת, ויש לקוות שרק יעניק לה מעט מרגעי הקסם שהעניק לעולם כשהיה על כר הדשא, שיעניק לה כמה רגעים של חזון ותרפיה מהמציאות הקשה של המדינה. יש לקוות. אחרי הכל, ועם כל הכבוד לשני השערים שכבש בראשו בגמר הגביע, זידאן ידוע כמעט באותה מידה בשימוש אחר שעשה בראשו בגמר של 2006.
