התדהמה שנראתה על פניו של נובאק ג׳וקוביץ' בסיום הייתה פחות מעצם ההפסד ויותר מכך שמישהו, ועוד ילד בן 20, שיחק מולו חמש מערכות בגמר גראנד סלאם, הביט לו בעיניים כמעט חמש שעות, ובסיום סירב לעשות את מה שעושה הטניס העולמי כולו כבר כמה שנים: להתפרק לחתיכות.
התדהמה היחידה הגדולה יותר עבור נובאק היתה שזה קרה לו בווימבלדון, נגד שחקן שהיה זה טורניר הדשא הרביעי בקריירה שלו. אבל מה שבוודאי לא ידהים את ג׳וקוביץ', תלמיד ההיסטוריה של הטניס, זה שהגיע הרגע הבלתי נמנע בו הוא רואה מעבר לרשת את המחליף שלו.
2 צפייה בגלריה
קרלוס אלקראס  ונובאק ג'וקוביץ'
קרלוס אלקראס  ונובאק ג'וקוביץ'
ג'וקוביץ' יודע: המחליף שלו כבר פה
(Clive Brunskill/Getty Images)
הפעם האחרונה בה הייתה תחושה דומה לזו שנשבה מהמגרש המרכזי בווימבלדון, באחד הגמרים הכי טובים שראה המקום מטיל האימה הזה, הייתה בשנת 2001. אז זה קרה בשמינית הגמר. פיט סמפראס היה בדרך לתואר ווימבלדון חמישי ברציפות, וההגרלה זימנה לו שחקן שוייצרי, עוד לא בן 20, עם זנב סוס ושום הבעה על הפנים. אחרי כמעט ארבע שעות וחמש מערכות, ניצח רוג׳ר פדרר את מי שעד אותו יום נחשב לטניסאי הגדול בכל הזמנים, ומאותו רגע עולם הטניס כבר לא היה אותו דבר.
קרלוס אלקראס, שיש לו כבר שני תארי גראנד סלאם, מגיע לטניס בדיוק בזמן. התמוססות משולש נדאל-פדרר-ג׳וקוביץ׳ השאירה ואקום צפוי ועצום וכזה שהיה ברור כי ייקח הרבה זמן למלא. היא גם הותירה את הבמה לנובאק לדהור לאזורי 30 תארי הגראנד סלאם, וסגירה הרמטית של כל דיון מבוסס עובדות על זהות הטניסאי הגדול בהיסטוריה. עוד לפני כן הוא היה בדרך לזכייה בכל ארבעת תארי הגראנד סלאם השנה. אלקראס משבש את התכניות האלה באופן מאוד מפתיע. לא כי הוא כל כך מוכשר, זה היה ידוע, אלא כי הוא כנראה עוד הרבה יותר מוכשר ממה שהיה ידוע.
2 צפייה בגלריה
אלקראס
אלקראס
אלקראס. הרבה יותר מוכשר משחשבו
(צילום: Clive Brunskill/Getty Images)
מכיוון שאלקראס מגיע מספרד, יש נטייה אינסטינקטיבית להפוך אותו ליורש של רפאל נדאל, והוא אכן מזכיר אותו בתשוקה, בכריזמה, באופי ובבגרות. אבל כטניסאי, הוא לא נדאל, הוא הכלאת מעבדה של נדאל ופדרר. זו כבר חיה שהטניס לא ראה ולכן גם התדהמה הגדולה מהמהירות בה הוא הסתגל לדשא. אין משטח בלתי אפשרי עבורו, והיום התברר כי גם אין מישהו שהוא לא יכול לנצח.
נובאק ג׳וקוביץ׳ עדיין בכושר שיא, אבל הוא בן 36. ירצה או לא, השמש שוקעת. זה לא אומר שהוא לא יזכה בעוד גראנד סלאמים -הוא יזכה, אפשר להיות בטוחים בזה. דיקטטורים לא הולכים לשקיעה בשקט - אבל טקס חילופי השלטון כבר בשיאו, ואם יש משהו שמצדיק את המיתוס של ווימבלדון זה שאיכשהו הרגעים משני ההיסטוריה האלה תמיד קורים שם.
פורסם לראשונה: 08:36, 17.07.23