אחרי שלוש שנים מאכזבות בלי תואר, מכבי חיפה לא צריכה לפתוח עונה - היא צריכה להסתער עליה. זה אולי נשמע כמו הבדל סמנטי קטן, אבל בעיניי זה כל הסיפור. מכבי חיפה הפסידה 3:2 להפועל חיפה בדרבי בגביע הטוטו, ואפשר לנתח את ההרכב, לדבר על החיסורים, להסביר שזה המשחק הרשמי הראשון ולהזכיר שיש עוד זמן. הכל נכון. אבל אחרי שלוש שנים שבהן מכבי חיפה צברה יותר אכזבות מתארים, אני חושב שהגיע הזמן לשנות לא רק שחקנים או מערכים. צריך לשנות את היסוד המנטלי.
ציפיתי לראות את מכבי חיפה מגיעה למשחק הראשון של העונה עם שלט מטאפורי ענק מעל סמי עופר: "בעל הבית השתגע". במובן הכי חיובי שיש. אנחנו באטרף, אנחנו רעבים ואנחנו רוצים הכל! גביע הטוטו? לוקחים. דרבי? מסתערים. משחק רשמי ראשון ביולי? מבחינתנו זה גמר. לא כי גביע הטוטו הפך פתאום לליגת האלופות, אלא כי קבוצה שלא זכתה בכלום במשך שלוש שנים ורק איכזבה צריכה קודם כל להתרגל מחדש לנצח.
מכבי חיפה בהפסד הפועל חיפה
(צילום: גיל נחושתן)
ופה אני מגיע לעולם האימון המנטלי. אחד הכלים החשובים בעבודה מנטלית הוא יצירת ניצחונות קטנים. כשאדם נמצא בתקופה פחות טובה, לא מתחילים בכך שאומרים לו: "עזוב, המטרה הזאת לא באמת חשובה". עושים בדיוק הפוך. מגדירים מטרה ברורה, משיגים אותה, בונים תחושת מסוגלות ואז עוברים למטרה הבאה. ניצחון מייצר ביטחון. ביטחון מייצר אמונה. אמונה מייצרת התנהגות אחרת.
גם בניהול פרויקטים זה עובד בדיוק כך. פרויקט שנמצא במשבר זקוק לתוכנית התאוששות. לא מתחילים אותה בהסברים מדוע אבן הדרך הראשונה אינה באמת חשובה. מחפשים Quick Wins, הצלחות מהירות שמחזירות לצוות ביטחון ומומנטום.
מכבי חיפה של הקיץ הזה היא בעיניי פרויקט התאוששות. והמשחק הראשון היה הזדמנות מצוינת לסמן וי ראשון. דווקא הדברים שאמר ברק בכר אחרי המשחק מדגישים מבחינתי את הנקודה. בכר אמר: "מבחינתנו זה משחק הכנה מצוין ללמוד מהטעויות", ובהמשך הוסיף: "זה משחק ראשון רשמי, יש הרבה עבודה ויש גם עם מה לעבוד".
מקצועית, קשה להתווכח עם זה (מי אני???), אבל השאלה היא מה המסר המנטלי שמועדון כמו מכבי חיפה והמאמן שלה צריך להעביר כרגע... כי אני דווקא רוצה שהפסד בדרבי ביולי יעצבן, אני רוצה שהוא יכאיב ואני רוצה ששחקנים ירגישו שאצלנו אין דבר כזה "רק גביע הטוטו". בכר אמר גם: "בסוף הפסדנו דרבי וזה מאכזב", ואחר כך הוסיף משפט שאני דווקא רוצה לאמץ: "אנחנו נהיה יותר אגרסיביים, חדים, זאת השאיפה וזה מה שיהיה". מבחינתי, כאן נמצא המפתח. רק שהאגרסיביות הזאת צריכה להתחיל עכשיו, לא בעוד חודש ולא כשהליגה תהפוך "לרצינית".
בעולם האימון המנטלי מדברים הרבה על זהות. לא רק מה אתה רוצה להשיג, אלא מי אתה רוצה להיות. מכבי חיפה צריכה להחליט מחדש מי היא: האם היא קבוצה שמנהלת עונה ומגיעה לשיא ברגעים החשובים, או קבוצה שמשדרת מהרגע הראשון: אני רוצה כל דבר שמונח על השולחן? אחרי שלוש השנים האחרונות, אני בוחר באפשרות השנייה. וכן, ברור שצריך פרופורציות. בכר בעצמו אמר: "אנחנו צריכים לקחת הכל בפרופורציות". אני מסכים. לא מפטרים מאמן אחרי משחק בגביע הטוטו, לא מסיקים שהעונה גמורה ולא נכנסים לפאניקה, אבל פרופורציות לא צריכות להפוך לאדישות ויש הבדל גדול בין לא להילחץ מהפסד לבין לקבל אותו כחלק טבעי מהדרך.
אני רוצה מכבי חיפה אחרת העונה. כזאת שלא נגררת אחרי האירועים אלא מכתיבה אותם, לא מחכה שהקבוצה תתחבר אלא מייצרת חיבור דרך ניצחונות, לא מסבירה למה יעד מסוים פחות חשוב אלא מחליטה שכל יעד הוא הזדמנות להחזיר את הרעב. כי אולי זה הדבר שהיה חסר לנו יותר מכל בשלוש השנים האחרונות...
רעב.
ואחרי שלוש שנים מאכזבות, אולי הגיע הזמן להשתגע קצת ולא לגרום לנשיא להשתגע.
*הכותב הוא אוהד ירוק מלידה, מאמן מנטלי ומומחה לניהול, החי עפ"י העקרונות מהפסיכולוגיה החיובית
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
