איפשהו ביקום מקביל, הסתיים אמש המחזור הראשון שלאחר חלוקת ליגת העל לפלייאוף עליון ותחתון. ביקום שבו אנו נמצאים, ליגת העל סוגרת שלושה סופ"שים של השבתה מאונס, ועוד היד נטויה. זרים עזבו, מומנטומים (וגם משברים) נעצרו. כשתחזור, היא עשויה להיות שונה מזו שהכרנו. להלן דירוג עוצמה אלטרנטיבי: ככה היא נראית עכשיו.
1. בית"ר ירושלים
ממצב הסגל של בית"ר ירושלים עולה שהם היו מוכנים למלחמה עם איראן לא פחות מחיל האוויר האמריקאי וקצת יותר מפיקוד העורף. הזרים כולם נשארו בירושלים כאילו לא נפל דבר בטהרן, ובהמשך עברו לאילת, שם קיימה הקבוצה כולה מחנה אימונים. ביום חמישי הצטרף גם לוקה גדראני מגיאורגיה והסגל חזר למצבו המקורי. עצירת הליגה אולי באה לבית"ר בתזמון גרוע, רגע לפני שהיא מקבלת הזדמנות להמשיך מול טבריה את השמינייה מול נתניה, אבל אם היא חוזרת מחר, אין קבוצה ערוכה ממנה.
2. מכבי חיפה
מצבה טוב קצת פחות מזה של בית"ר רק בגלל שהוא היה כזה גם אם לא היו מלחמות בעולם. בעולם בלי אייתוללות, מכבי חיפה אולי שווה מקום חמישי. בעולם עם אייתוללות שמחזיקות באורניום מעושר, מכבי חיפה היא הקבוצה השנייה בטיבה בישראל בנקודת הזמן הזאת. זו בקלות יכולה הייתה להיות מלחמה עליה הכריז יעקב שחר במקום דונלד טראמפ. פייר קורנו וג'ורג'ה יובאנוביץ' אמנם לא כאן, אבל הראשון גמר את העונה בגלל פציעה והשני סיים אותה אפילו בלי להיות פצוע. על הדרך, ההפוגה סיפקה זמן התאוששות נוסף על חשבון הבית לשחקני מפתח כמו עלי מוחמד, איתן אזולאי ויילה בטאיי.
3. הפועל באר־שבע
בסוף השבוע נחת בישראל ג'יבריל דיופ, אך שאר הזרים של באר־שבע, בראשם לוקאס ונטורה וקינגס קאנגווה, לא כאן. ספק אם מוליכת הטבלה יכולה הייתה לשמור על הבכורה גם אם רק אחד משני הקשרים המצוינים שלה היה חסר בגלל סיבה קונבנציונלית, אבל בלי שניהם, ובלי רגלו המסיימת של איגור זלאטנוביץ' וזו המתגוננת של הלדר לופס, הפועל באר־שבע היא אפילו לא הקבוצה השנייה בטיבה בישראל. להתחרות ביריבה ישירה עם שישה זרים יותר זו משימה בלתי אפשרית. ועוד לא דיברנו על כך שדן ביטון לא צפוי לשחק בתקופה הקרובה.
4. מכבי ת"א
חסרונם של הזרים מצמצם את הפער בין הסגלים של באר־שבע ומכבי ת"א, אבל לא מספיק בשביל שהאחרונה תחלוף על פניה. קרווין אנדרדה ואיסוף סיסוקו הם הזרים היחידים שנמצאים כעת בישראל, כאשר השאר מתאמנים בקפריסין וממתינים לספינת מעפילים (או מטוס מנהלים) שתאפשר להם לחזור ביחד עם צוות האימון. מעל כולם, כמובן, אמיר סאהיטי והליו וארלה, שניים שכיכבו בניצחון על אשדוד בשש לפני המלחמה.
5. הפועל חיפה
הסגל החמישי בטיבו בישראל כרגע שייך לקבוצה שלא תהיה אפילו בפלייאוף העליון. אם המלחמה פורצת מוקדם יותר, או שהיא מחתימה את השחקנים הללו באוגוסט ולא בחלון ינואר, הפועל חיפה הייתה בחלק העליון. הזרים המצוינים שהגיעו בחלון האחרון – בראשם אנדריאה רדולוביץ' ואיבן קריצ'אק – עוד לא הספיקו להבין לאן הגיעו כדי שיעזבו מרוב פחד. דריו ז'ופאריץ', שכבר הבין, חזר אתמול לארץ. אם יואב כץ היה יודע שזה מה שהמלחמה תעשה להפועל חיפה, הוא היה תוקף באיראן בעצמו.
6. הפועל פ"ת
מהקבוצות שניזוקו הכי מעט מהמלחמה. השחקן היחיד שחסר הוא אמנם חשוב – מארק קוסטה שכבש שמונה שערים, ועל פי הדיווחים צפוי גם הוא לשוב לישראל בקרוב – אבל יתר הזרים נשארו בארץ, וזה אמור להספיק כדי להשיג את שתי הנקודות הדרושות למקום בפלייאוף העליון (בהנחה שמה שנשאר מנתניה ישיג שש נקודות).
7. מכבי נתניה
יכולה הייתה רק לקוות שהאדמה תפתח ותבלע אותה בשלמותה אחרי השמינייה שחטפה מבית"ר ירושלים לפני 20 יום. האדמה לא נפתחה, אבל משהו אחר כן קרה. עצירת הליגה, והעובדה שכל הזרים נותרו בישראל (פרט לווילאן סיפריאן, שגם הוא כבר חזר בסוף השבוע), מציבה את נתניה במצב טוב, בטח ביחס לתהום המקצועית שאליה נפלה במשחק האחרון.
8. הפועל ת"א
אין קבוצה שניזוקה יותר מהפסקת הליגה. לא רק בגלל המומנטום המצוין שבו הייתה – 16 נקודות מתוך 18 – או העובדה שכקבוצה הביתית הטובה בישראל היא תחסר יותר מכולן את אוהדיה. פרט לפרנאן מאיימבו, כל הזרים של הפועל נמצאים בקפריסין, וזה עוד מילא – היא גם הקבוצה היחידה שהצהירה ששחקניה לא יחזרו לישראל כל עוד המלחמה תימשך. הפורטה של הפועל – שבעה זרים שהם בינגו – הופך לחיסרון הגדול שלה בנסיבות הללו.
9. מ.ס אשדוד
היא אמנם חסרה את השוער שלה, קרול נימצ'יסקי, אך בהתחשב בעונה הבינונית שלו והעובדה ששאר הזרים נותרו בישראל – איך לא, וטימוטי אוואני הוא כבר מקומי כמו פיתה פלאפל – הופכת אותה לאחת הקבוצות השלמות ביותר בפלייאוף התחתון.
10. עירוני טבריה
בעוד רוג'ריו סנטוס כבר הספיק לאבד את מקומו כשוער הראשון לעידו שרון ועל כן החלטתו לנטוש את ישראל עם פרוץ המלחמה לא שינתה הרבה, עזיבתו של הבלם סמביניה היתה משהו אחר לגמרי. בסוף השבוע האחרון חזרו השניים לישראל וכך טבריה היא מהקבוצות הבודדות בליגה ששמרו על צורתן המקורית.
11. בני סכנין
ללא ארבעה מהזרים וכשהטוב שבהם, מתיו קודג'ו, נחוש לעזוב גם הוא, סכנין במצב רחוק מאידיאלי. למזלה, פרט לריינה האובדנית, היא הקבוצה שיש לה הכי מעט על מה לשחק – היא לא תגיע לפלייאוף העליון ולא תרד גם אם תתאמץ.
12. הפועל ירושלים
הקבוצה איפשרה לרואל סוטוריו ודויד דומג'וני לעזוב, ולהם היא תתגעגע משמעותית פחות מאשר לשלישי שיצא מישראל כדי לשהות עם משפחתו – מרקו רקוניאץ – החלוץ שכבש בשניים משלושת המשחקים האחרונים. למזלה של ירושלים, התרומה הזניחה של הזרים חישלה את הקבוצה בדיוק לרגעים האלה, בהם יהיה עליה להסתמך על הסגל הישראלי.
13. קריית־שמונה
בעוד פרננדו פאצ'קו שהצטרף בינואר עוד לא הספיק להשאיר חותם, חסרונם של אדריאן אוגריסה וכריסטיאן מרטינס הופכך את קריית־שמונה לחלשה בליגה פרט לריינה. השלושה, ששוהים בברצלונה, נמנעים בשלב זה מלחזור. בלי העוגן במרכז הקישור ומלך שעריה, קריית־שמונה תצטרך שיאיר מרדכי יגביה וירוץ לנגוח כדי להישאר בליגה.
14. בני ריינה
המצב של נועלת הטבלה מריינה כל כך קשה, שהמלחמה היא בכלל הזדמנות. כל הזרים עזבו, וספק אם יש סיבה אמיתית להתעקש להשיב אותם. כשהיא במרחק 12 נקודות מחוף מבטחים, שחרור הזרים כמוהו כהשלכת חפצים מיותרים מסיפונה של ספינה שוקעת.
