נובאק ג'וקוביץ', אולי גדול ספורטאי סרביה בכל הזמנים והטניסאי המעוטר בעולם עם 24 תארי גראנד סלאם, פותח פרק חדש בחייו - דווקא ביוון. לאחר חודשים של מתיחות מול הממשל הסרבי, ובעקבות הצגתו כ"בוגד" על ידי הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ', עבר הטניסאי בן ה-38 עם משפחתו להתגורר באתונה. ג'וקוביץ' רכש וילה יוקרתית בגליפדה, פרבר חוף דרומי של הבירה, ורשם את שני ילדיו, בני 8 ו-11, לבית ספר פרטי בעיר.
ווצ'יץ', שמכהן מאז 2017 בתפקיד, מתח ביקורת קשה על ג’וקוביץ’ לאחר שזה הביע תמיכה במפגינים הדורשים בחירות חדשות ומוחים נגד מה שהם מגדירים "משטר אוטוריטרי השולט בכלי התקשורת ובמערכת המשפט". ההתרחקות בין הטניסאי לבין השלטונות בסרביה האיצה את החלטתו לעזוב את המדינה ולעבור ליוון.
המעבר הגיע, כאמור, על רקע תמיכתו הפומבית במחאות הסטודנטים נגד השחיתות בממשלת סרביה, שהחלו בנובמבר 2024 בעקבות תאונת רכבת קטלנית בנובי-סאד בה נהרגו 16 בני אדם. ג'וקוביץ' לא הסתיר את עמדתו: הוא הקדיש ניצחון טניס לזכר מפגינה שנפצעה, שיתף ברשתות החברתיות תמונות מהפגנות המוניות בבירת סרביה, ואף קרא להן "היסטוריות ומפוארות".
ווצ'יץ' (כן, אותו אחד שקרא ל'נולה' בוגד) כבר אמר לא מזמן כי "אם ג'וקוביץ' יעמיד את עצמו לבחירה, אין לי סיכוי לזכות״. ג'וקוביץ' הוא לא רק בעל השפעה עצומה על אזרחים ומודל לחיקוי עבור ילדים ומתבגרים, אלא הלב הפועם של המדינה, מייצג גם את השלטון ואת האני מאמין
במקביל, ג’וקוביץ’ צפוי להגיש בקשה לקבלת "ויזת זהב" ביוון - אשר מקנה תושבות קבע למשקיעים מחוץ לאיחוד האירופי. לפי דיווחים בכלי תקשורת מקומיים, הוא כבר נפגש פעמיים עם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס, האחרונה באוגוסט, כדי לקדם את ההליך. כחלק מהמהלך, טורניר ה-ATP 250 שהיה מתקיים בבלגרד והיה בבעלותו של ג'וקוביץ', יעבור לאתונה וישמש גם כהשקעה הרשמית הנדרשת להוצאת הוויזה.
בנוסף, מתכנן ג’וקוביץ’ לפתוח אקדמיית טניס חדשה בבירה היוונית ולהתאמן במועדון טאטוי, הסמוך לאחוזות המלוכה לשעבר. תושבים מקומיים מספרים כי הוא מסתובב בחנויות ובשוקי האזור עם ילדיו, עוצר להצטלם עם מעריצים ומחלק חתימות. החום האנושי לו הוא זוכה מסתמן יהפוך את יוון לבסיסו החדש לשנים הקרובות, גם מחוץ למגרש.
על הגבול הדק שבין פטריוטיזם ללאומנות
אם פעם להיות סרבי היה סוג של כתם בעולם המערבי, הרי שג'וקוביץ' הוא אחת הסיבות לשיקום התדמית הלאומית. הוא זכה ביותר תארי גרנד סלאם מכל טניסאי אחר, הוא איש משפחה למופת וגם נוצרי אדוק.
ג'וקוביץ' תמיד נע על הגבול הדק שבין פטריוטיזם עם קשרים חזקים למולדת ללאומנות שלא תמיד מתקבלת יפה. יש לו קשרים חברותיים עם פוליטיקאים. הוא מודע לחלוטין למעמד שלו במדינה, לכמות העוקבים אחריו ולהשפעה שלו. כשהוא כותב על עדשת המצלמה ברולאן גארוס "קוסובו היא הלב של סרביה", הוא יודע בדיוק מה הוא עושה. קוסובו הוא נושא נפיץ. כמו גם סרפסקה, מובלעת בסרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה, שלאומנים סרבים, כמה מהם מהבוגרים היותר אלימים של מלחמת האזרחים ביוגוסלביה, רוצים להפוך לסרבית. ג'וקוביץ' מקורב לאנשים הללו, הוא מקבל מהם פרסים ותארים. בתמונה מ-2021 הוא נראה יושב לצדו של מפקד סרבי שהיה שותף ברצח העם בסרברניצה.
המעבר הגיע על רקע תמיכתו הפומבית במחאות הסטודנטים נגד השחיתות בממשלת סרביה, שהחלו בנובמבר 2024 בעקבות תאונת רכבת קטלנית בנובי-סאד בה נהרגו 16 בני אדם. ג'וקוביץ' לא הסתיר את עמדתו: הוא הקדיש ניצחון טניס לזכר מפגינה שנפצעה, שיתף ברשתות החברתיות תמונות מהפגנות המוניות בבירת סרביה, ואף קרא להן "היסטוריות ומפוארות"
ווצ'יץ' (כן, אותו אחד שקרא ל'נולה' בוגד) כבר אמר לא מזמן כי "אם ג'וקוביץ' יעמיד את עצמו לבחירה, אין לי סיכוי לזכות״. ג'וקוביץ' הוא לא רק בעל השפעה עצומה על אזרחים ומודל לחיקוי עבור ילדים ומתבגרים, אלא הלב הפועם של המדינה, מייצג גם את השלטון ואת האני מאמין. ג'וקוביץ', בעיניי סרבים רבים, הוא המייצג האופטימלי של האנדרדוג הנצחי, ה"אני נגד כולם", שמוכן לעשות הכול כדי לקבל אהבה, חוץ מלבגוד בעקרונותיו. גם מהבחינה הזו, הזהות היא מושלמת: ג'וקוביץ' הוא סרביה, ולהפך. גם אם הוא החליט להעתיק את מקומו ליוון.
פורסם לראשונה: 06:00, 12.09.25
